אם בעלי המספרות ומכוני היופי ציפו לאיזושהי בשורה בנוגע לחזרה מהירה לפעילות לאחר ההפגנה אתמול, כנראה שבינתיים נכונה להם אכזבה. "המספרות ומכוני היופי לא נמצאים בתוכנית של השבוע-שבועיים הקרובים", אומר באולפן ynet ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור. "אנחנו עובדים קשה כדי למצוא פתרונות עם משרד הבריאות, אבל זה תהליך. כשאנחנו נחשוב שבריאותית אפשר כמובן שנעשה הכל כדי לפתוח גם אם זה אומר בידוד ומיגון עובדי השירות בשלב הזה זה לא המצב. התחלנו לטפל במסחר, נמשיך לטפל בעוד שאר הענפים, יש לנו הרבה עבודה".
בישראל פועלים כיום כ-40 אלף עסקים בענפי היופי, והקוסמטיקאים, מעצבי השיער והמניקוריסטיות היו מהראשונים שנדרשו להיסגר בחודש שעבר, ולמרות ההקלות שאושרו הם לא צפויים להיפתח בקרוב. אתמול, כאמור, הם הפגינו יחד עם עוד אלפי עצמאים בתל אביב, ירושלים, חיפה ובגליל העליון לאחר אישור ההקלות על הגבלות הקורונה. יוזמי המחאה הזהירו מפני השלכות הפגיעה בעצמאים שעלולים לקרוס כלכלית בשל ההחלטה שלא להחריג ענפים רבים במשק.
1 צפייה בגלריה
ראש אגף התקציבים שאול מרידור בוועידת כלכליסט
ראש אגף התקציבים שאול מרידור בוועידת כלכליסט
ראש אגף התקציבים שאול מרידור
(צילום: עמית שאל)
לדברי מרידור, בימים הקרובים צפויה להתפרסם תוכנית סיוע לעסקים קטנים שמגבש האוצר יחד עם ראש הממשלה, בהיקף של חמישה מיליארד שקל. "לצערי הבעיות האלה הם בעיות גדולות ולא את כולן הממשלה תוכל לפתור", אמר. "אבל אנחנו מחויבים לנסות ולעזור, גם הארנונה העסקית שהם לא משלמים, גם ההחזרים ממס הכנסה, גם ההלוואות".
בנוגע לטענות בעלי העסקים, לפיהן היד של האוצר קפוצה ולא משחררים כסף, אומר מרידור כי "זה פשוט לא נכון. ישראל נמצאת ברף העליון של התוכניות. התוכנית שלנו היא כמעט 6% תוצר, והיא מהגבוהות בעולם. אנחנו מוציאים הרבה מאוד כסף, מתוך 80 מיליארד שקל חלק גדול יוצא וייצא בשבועות הקרובים, יד קפוצה זו שאלה של ציפיות, מדינת ישראל לא תוכל לפתור את כל הבעיות כי המשבר הוא משבר גדול ולכן ההשפעות שלו הן דרמטיות ולא כל דבר הממשלה יכולה לפתור. תזכרו שכל כסף שאנחנו שמים היום זה כסף שאנחנו וילדנו נשלם בעתיד, אין פה ארוחות חינם".
אנחנו נשלם את המחיר אם תהיה רמת אבטלה מאוד גבוהה.
"נכון, ולכן אנחנו חושבים שצריך להזרים ומהר כסף לעסקים האלה, לתת להם הרבה מאוד אשראי, לתת מענקים וכל הדברים האלה אני מקווה ייפתרו בימים הקרובים. אנחנו שומעים את הביקורת, חלקה נכונה, אנחנו צריכים לחתוך בבירוקרטיה, לעשות את הדברים יותר מהר, וזה מה שנעשה אנחנו מחויבים לעשות את זה, אנחנו שומעים את הזעקה, נשתדל לתת הרבה לעסקים הקטנים שאין להם עורף גדול לעבור את הימים האלה".
אתה מדבר על מענקים או ערבויות להלוואות?
"גם מענקים וגם הלוואות. הדבר המרכזי ביותר שאנחנו עושים הוא להחזיר את המשק לשגרה שהיא לא השגרה שהכרנו אבל היא עבודה בצל הקורונה. זה הפתרון האמיתי לרוב העסקים, הדבר הזה קרה בסוף השבוע ובימים הקרובים אני מניח שנראה יותר עסקים חוזרים לעבודה, לא פתרנו לכולם את הבעיה, אנחנו מחויבים להמשיך ולעבוד קשה כדי לפתור, אני לא מבטיח שניתן פתרון לכולם, אני מבטיח שנעשה הכל כדי שלכל בעיה נוכל למצוא פתרון כמה שיותר מהר".

"המורים לא ייפגעו בתלוש"

סוגייה לא פחות נפיצה היא התנגדות מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, להוספת ימי לימוד ביולי על חשבון המורים. מרידור, אמר במשדר כי "אין לי ספק שהמורים ילמדו ביולי, יש פער גדול בין המורים למי שמייצג אותם".
אתה אומר השאיפה היא שבכל חודש יולי יהיו לימודים.
"אני חושב שכל ההורים יגידו לך, שכדי לחזור לעבודה וכדי להשלים את כל הפערים של המשק אנחנו צריכים עוד ימים, זה לא הגיוני לגרום לכל ההורים ולכל הילדים שיושבים בבית לא מעט שבועות להמשיך לשבת ביולי, ככל שנוכל לחזור ללימודים. הסיפור הזה של מערכת חינוך הוא קריטי למשק כדי שהורים יוכלו לעזור לעבודה, ביום שנוכל לחזור למערכת נחזיר אותה, כמו שאתם מבינים זה לא דבר פשוט, אבל נראה לי שנחזיר אותה, אנחנו מצפים מהמורים להיות חלק, ואני בטוח דרך אגב שהם יהיו. אנחנו נכבד אותם, אנחנו יודעים שהם עובדים. אני משוכנע שהפתרון בסוף יהיה שביולי יהיו לימודים למען ההורים שיצאו לעבודה".
הם טוענים שזה עבודה בלי שכר אם ידרשו מהם לעבוד לכל אורך יולי.
"אני רק אגיד שיש מיליון ו-100 אלף איש שלא קיבלו שכר. אני חושב שזו חוצפה להגיד את זה. גם ביולי וגם באוגוסט תלוש השכר של המורים לא יפגע. יהיה כמו התלוש ביוני".