האוניברסיטאות הגדולות שילמו פנסיה תקציבית לגמלאים או שאריהם שנפטרו - זאת בעקבות סירובו של משרד הפנים להצליב את רשימת הזכאים עם נתוני מרשם האוכלוסין. כך נחשף בעתירה מינהלית שהגישו אתמול (ד') לבית המשפט המחוזי בירושלים 4 מוסדות להשכלה גבוהה נגד שר הפנים ומשרד המשפטים. מהעתירה עולה למשל שהאוניברסיטה העברית בירושלים גילתה לאחרונה במקרה כי 8 זכאי גמלה מטעמה נפטרו.  

על פי העתירה, שלה שותפים גם הטכניון, אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת חיפה, לאור המצב שבו משרד הפנים מסרב לבצע בדיקה עבורן מי מהגמלאים נפטרו "לא ניתן להעריך את היקף התשלומים המשולמים על ידם - לשווא - במהלך החודשים האחרונים, אולם ככל הנראה מדובר בסכומים משמעותיים ביותר". האוניברסיטאות מבקשות מבית המשפט לחייב את המדינה למסור להן את המידע "על מנת למנוע בזבוז משווע של כספי ציבור שלא לצורך".
1 צפייה בגלריה
האוניברסיטה העברית. גילו במקרה
האוניברסיטה העברית. גילו במקרה
האוניברסיטה העברית. גילו במקרה
(צילום: אוהד צויגנברג)
מהתכתבויות בין נציגי האוניברסיטאות למשרד הפנים, עולה שעד תחילת שנת 2020 היה נוהל לפיו האוניברסיטאות היו שולחות למשרד הפנים קובץ שמות של גמלאי המוסדות, על מנת שיבדוק מול מרשם האוכלוסין האם הם עדיין בחיים. זאת על מנת שלא ישולמו קצבאות חודשיות ללא סיבה. אלא שהחל מחודש פברואר הודיע משרד הפנים כי הוא מבטל את הנוהל.
על פי מכתב שנשלח ממשרד הפנים לאוניברסיטה העברית בחודש אפריל, הנוהל שונה משום שאוניברסיטה, בהיותה מוסד להשכלה גבוהה, אינה זכאית לקבל מידע אודות פטירת זכאי הגמלה לפי צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים). בעבר, כך נטען, הועבר לידה מידע מרשות האוכלוסין וההגירה בשל טעות. הפתרון, לפי הרשות, הוא תיקון של הצו או שינוי חקיקה.
על פי ההתכתבויות שצורפו לעתירה, מוסדות ההשכלה הגבוהה פנו גם למשרד המשפטים בנושא, אולם התשובה שקיבלה ממחלקת ייעוץ וחקיקה הייתה כי עמדת משרד הפנים מקובלת עליהם. בעקבות זאת הוגשה העתירה.
"מדובר במוסדות הנשענים במידה לא מבוטלת על תקציבי המדינה (הוועדה לתכנון ותקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה", נכתב בעתירה שהוגשה על ידי משרד עורכי הדין בן ארי, פיש, סבן ושות'. "מכח הסכמים קיבוציים שבין העותרים לבין עובדיהם, נושאים העותרים בתשלומי פנסיה תקציבית לחלק מגמלאיהם או שאיריהם - ובסך הכל משלמים חודש בחודשו קצבאות פנסיה תקציבית לאלפי גמלאים/שארים. עם פטירתו של זכאי הגמלה פוקעת זכותו לגמלה זו, אולם במקרה שהמוסד אינו יודע דבר על הפטירה, הוא אינו יודע להפסיק לשלם את הגמלה, ובאופן זה משולמת גמלה לשווא ונוצר בזבוב משווע של כספי ציבור, שלא לצורך".