העסקים הקטנים על סף קריסה: צפו בריאיון עם בעל מלונית ביפו
(צילום: שמיר אלבז)

משבר הקורונה פוגע בעסקים רבים, ובעיקר בקטנים, שרבים מהם כבר הגיעו לסף קריסה. רבים מהם עסקים שיש להם זכות קיום כלכלית, ושלולא המשבר היו ממשיכים לתפקד כעסק חי ואף להרוויח. כן נפגעים אלפי עובדים - שמפוטרים, נשלחים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) ועוד.
אז מה עושים? בעזרת ד''ר שלמה נס, עו''ד (רו''ח) ושותף בכיר במשרד עו"ד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות', גיבשנו לבעלי העסקים מדריך להישרדות בימים הנוראים.
ירושליםירושלים
מסעדות ריקות בירושלים
(צילום: EPA)

יש לי עסק בתחום התיירות עם מספר עובדים. כיוון שההכנסות ירדו, החודש אני איאלץ להוציא את כולם לחל"ת כי אין לי איך לשלם משכורות. בטח עוד חודשיים שלושה המצב ישוב לקדמותו מבחינת הנגיף אבל עד אז העסק יהיה גמור. איך אני יכול למנוע קריסה?
אם זה עסק שלא יכול לעבוד כרגע, כמו תיירות, מלונאות, מסעדנות ועסקי פנאי אחרים, יש לבצע במהירות תוכנית חירום שתמנע את קריסתו. ד''ר נס מציין כי לאור המצב, ניתן להגיע להבנות מול בנקים, ספקים והרשויות, על דחיית התשלומים וההוצאות או פריסתם. "כולם מבינים שהמצב הנוכחי אינו שגרתי ויש להתחשב בכך ולהקל על התנהלות העסק. במקביל, כדאי לבחון ביצוע התייעלות בעסק תוך קיצוץ הוצאות בתחומים שונים - ותקופה מאתגרת היא הזדמנות לתהליכי רה-ארגון, התייעלות והבראה. בנסיבות מיוחדות, ניתן גם להשתחרר מהסכמים הגורמים לעסק הוצאות המאיימות על קיומו".
אני עובד בחברה גדולה וקיבלתי 3 אופציות: פיטורים, הורדת שכר של 60% לחודשיים או חל"ת. מה עדיף לי?
הדבר תלוי בהרבה היבטים שנוגעים לעובד, לוותק שלו, להסכמים שלו ועוד. לדברי נס, "גם אם אתה עומד בתנאי הזכאות לדמי אבטלה, פיטורים זה הכי גרוע, כי בשוק העבודה העתיד לבוא עלינו בשנה הקרובה, עדיף אולי לשמור על מקום העבודה. הורדה של 60% זה כסף בטוח ודרך נהדרת להישאר בעבודה. בחל"ת, העובד הזכאי יקבל 70% מהשכר עד לתקרה של הביטוח הלאומי. נראה שהדרך הכי טובה לשמור על העבודה זו הורדת שכר לחודשיים" .
מתי כדאי לעסק לפנות להקפאת הליכים/פירוק?
הכלל הראשון הוא לא לדחות קבלת החלטות. אל תגידו "מחר", ופנו לעזרה באופן מיידי; גם כי זה יכסה אתכם מאחריות, וגם כי ככל שמטפלים במצב מוקדם יותר, מגוון הפתרונות גדול יותר ועשוי להיות פחות אגרסיבי. פנייה לבית משפט היא רק פתרון אחד. יש עוד אפשרויות שבעלי עסקים לא בהכרח שקלו, כמו בקשה מהבנק לדחות תשלומי הלוואות, יצירת תוכנית הבראה פנימית ועוד.
אין לי אשראי לעסק לאור המצב. למי כדאי לפנות לקבלת הלוואה או סיוע וממי להיזהר?
"ראשית אל תתפתו להלוואה מגורמים מפוקפקים בתנאים שאינם סבירים לתזרים של העסק וליכולתו לעמוד בהם בטווח הקצר-בינוני. שנית, הוחלט להקים קרן הלוואות לעסקים בערבות מדינה וניתן לפנות גם אליה בבקשת סיוע. שלישית, בהצגת נתונים מתאימים ניתן לקבל כזה אשראי גם מהבנקים או מגוף מימון אחר בתנאים שיאפשרו לתמוך בעסק בתקופה מאתגרת.
"לגבי ההטבות שמציעה המדינה, בעבר היו ניסיונות כאלו שלא צלחו ולא הגיעו למימוש בגלל ביורוקרטיה. אני מקווה שהפעם הרשויות ישכילו להעביר את הכוונה הזו לביצוע יעיל ומהיר".
יש לי הסכם שכירות בעסק, ואני כבר רואה שלא אצליח לעמוד בו. מה לעשות?
"יש לערוך הבחנה בין הטווח הקצר לטווח הארוך, ועל פי זה לקבל החלטות. אם הנכס נדרש לטווח הקצר-בינוני, לא כדאי לצאת מההסכם. מהסכם שכירות לטווח ארוך יש אפשרויות בהן ניתן להשתחרר. אם הנכס מכביד ולא נדרש לעסק גם לטווח הקצר-בינוני, יש לבצע מהלכים מהירים להשתחררות מהסכם זה, נושא הכרוך בהתמודדות משפטית מסוימת".
איך החוק החדש של חדלות פירעון ושיקום כלכלי יכול לעזור לי?
לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אם חברה נכנסת להליכי חדלות פירעון, מנהלים ובעלי תפקידים בה שיוכיחו שפעלו למניעת קריסתה, יזכו להגנה מפני אחריות אישית. אחרת הם עלולים לשאת באחריות כבדה. אחת הדרכים היא להוכיח פנייה והתייעצות עם אנשי מקצוע המתמחים בשיקום חברות.
עו"ד שלמה נסעו"ד שלמה נס
עו"ד שלמה נס
(צילום: סיגל סבן)
עוה"ד אבנר כהן ואלעד עפארי ממחלקת חדלות פירעון במשרד כהן וילצ'יק ושות' מוסיפים, כי "החוק שנכנס לתוקף לפני כמה חודשים, ומטרתו המוצהרת היא שיקום כלכלי לעסקים, נותן כלים משמעותיים ליציאה ממשבר". לדבריהם, את הצעדים בהם יש לנקוט ניתן לדרג מהקל אל הכבד:
עסק במשבר קל: קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים ללא מעורבות ביהמ"ש. עסק שיכול להמשיך ולפעול עצמאית בקרוב, יכול לנסות לגבש הסדר עם נושיו מחוץ לכותלי בית המשפט, שיכלול שינוי בתנאי הפירעון של התחייבויותיו. השינוי יכול להציע פריסה של החוב או מחיקה של חלקו. מוצע שהסדר כזה ילווה במשפטנים וכלכלנים כדי למנוע הסדרים בעייתיים, למשל כאלה עם העדפת נושים.
עסק במשבר בינוני: ניהול משא ומתן עם הנושים כדי להגיע להסדר, במעורבות חלקית של בית המשפט לצורך אישורו. אם יחלקם מתנגדים למהלך של הסדר, ניתן לגבשו אף באישור ביהמ"ש. מרגע אישורו הוא מחייב את כל הנושים, כולל מי שהתנגדו לו. החוק קובע שכדי לאשר הסדר, צריכים לתמוך בו נושים המחזיקים לפחות 75% מחובות העסק, אך לביהמ"ש ניתנו כלים לכפות אותו גם כשההתנגדות גדולה יותר. במנגנון זה המנהלים ממשיכים לנהל ולהפעיל את העסק, ללא התערבות או פיקוח ביהמ"ש - למעט עניין אישור ההסדר וכפייתו, במידת הצורך, על הנושים.
עסק במשבר חריף: פתיחה בהליכי חדלות פירעון בדרך הפעלת העסק בפיקוח ביהמ"ש, תוך עצירת תשלומי חובות עבר לנושים. כשעסק מתקשה להמשיך לפעול כעסק חי, ואין לו ההון החוזר הנדרש להמשך הפעלה, נדרש מנגנון משמעותי יותר, כולל קבלת "צו פתיחת הליכים" מבית המשפט. עם קבלתו, מעניק המחוקק לעסק כלים המייצרים "תקופת רגיעה והתאוששות", ומעניקים הזדמנות לשיקומו ולגיבוש הסדר נושים, בהם הקפאת כל ההליכים שננקטו נגדו. בצו כזה ביהמ"ש ממנה לעסק נאמן, לרוב נאמן חיצוני שלא קשור לחברה, ובכך מופקע ניהול העסק מהמנהלים ובעלי המניות. מינוי נאמן חיצוני מרתיע בעלי עסקים רבים מפנייה להליך כזה, בשל איבוד השליטה. אבל החוק אף מאפשר למנות כנאמן נושא משרה בעסק.
"במשבר העולמי שפוקד אותנו, שמפיל עסקים עם זכות קיום כלכלית, יש לשקול בחיוב שלא להפקיע את ניהול החברה מידי נושאי המשרה, למנות אחד מהם כנאמן, ולצידו למנות נאמן נוסף, אשר בקיא בהליכי חדלות פירעון, לצורך ליווי ההליך בבית המשפט", מציין עו"ד כהן.