למרות ההתנגדויות החריפות: ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות עו"ד שמרית גולן, אישרה היום (חמישי) את תוכנית "רכס לבן" בירושלים. התוכנית כוללת הקמת שכונת מגורים חדשה בהיקף של כ-5,250 יחידות דיור, 300 יחידות דיור מוגן, מלונאות, שטחים ציבוריים, תעסוקה ומסחר וחניון "חנה וסע".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הוועדה קבעה כי תנאי למתן תוקף לתוכנית הוא החלטה סופית בדבר מתן תוקף לתוכנית להפרדה מפלסית. בנוסף קבעה הוועדה כי יוקם צוות מלווה לתוכנית. הצוות ילווה את ביצוע התוכנית לאורך שלבי מימושה, בהתאם לשלבים. לצורך כל שלב מימוש הכולל הוצאת היתרי בנייה ליחידות דיור תידרש חוות דעת הצוות המלווה לפיה מוצתה בחינת האפשרות להקצאת מגרשי השלמה במסגרת אותו שלב. כמו כן, הוועדה קבעה על צמצום היקף הבינוי למגדלי התעסוקה שבכניסה לשכונה שבצומת אורה עד 15 קומות.
אזור רכס לבן, ליד ירושליםאזור רכס לבן, ליד ירושלים
אזור רכס לבן, ליד ירושלים
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
בירושלים קיימות כיום 2,663 יחידות דיור שמימושן תלוי בקרקע משלימה ב"רכס לבן": מתחם "הנורית" הכולל 926 יחידות דיור, מתחם שטרן 47-65 הכולל 471 יחידות דיור ומתחם שמואל הנביא הכולל 1,090 יחידות דיור. מעבר לכך, בוועדה ציינו כי התוכנית תסייע להתחדשות השכונות הוותיקות קריית יובל וקריית מנחם. "הוועדה הכירה בנחיצותה של התוכנית כקרקע משלימה עבור תוכניות התחדשות עירונית המקודמות בעיר כיום (בהיעדר מדיניות ממשלתית המאמצת מנגנוני מימון אחרים שיאפשרו את ישימותן הכלכלית), ולצד זאת, גם בקושי הפרקטי שעשוי להיות לשיווק מלוא יחידות הדיור בכל שלב של מימוש התכנית כקרקע משלימה", נמסר.
לתוכנית הוגשו עררים, בין היתר על ידי המועצה האזורית מטה יהודה והמושב אורה שעסקו בעיקר באופי הכפרי של יישובי הסביבה ובפגיעה בשטחים הפתוחים ובמעיינות. הוועדה דחתה את רוב הטענות בדבר הפגיעה במעיינות. בהקשר זה ציינה כי נערכה בחינה גיאו-הידרולוגית מקיפה במסגרת התסקיר לעניין המעיינות באזור, ובהתאם למסקנותיה הוטמעו בתוכנית הוראות שונות שמטרתן להגן על המעיינות. אך, ככל הנראה אין מדובר במניעת הפגיעה לחלוטין אלא בצמצומה במידת האפשר, במסגרת האיזון אל מול התועלת הנובעת עם התוכנית.
הוועדה דחתה גם את טענות היישוב אורה כי שטחי המושב ביחס לתוכנית נותרים ללא חיץ הולם כנדרש ב"מכלול כפרי מוגן", ואופייה הכפרי נפגע כפי שקבוע בתמ"א 35, למעט ביחס לבנייה בצומת אורה. הוועדה קבעה כי אמנם התוכנית מתקרבת לשטחו הבנוי של מושב אורה. אולם, בשטחים הסמוכים ביותר לבתי המושב מתוכננים שימושים שאינם פוגעים באופיו הכפרי. שטחי הבנייה האינטנסיבית יותר למגורים, אשר אינם הולמים את האופי הכפרי, מרוחקים יותר מבתי המושב וממוקמים בטופוגרפיה נמוכה יותר באופן משמעותי, אשר אינה מהווה הפרעה לבתי המושב.
גם הטענות הנוגעות להיבט התחבורתי נדחו. כאמור, הוועדה הבהירה כי תנאי למתן תוקף לתוכנית הוא החלטה סופית בדבר מתן תוקף לתוכנית להפרדה מפלסית. בשלב הערר התבקש צירופה של חוות דעת יועצת תחבורתית מטעם העוררים. אף שהוועדה אינה נוטה להתערב בהחלטות הוועדה המחוזית המבוססות על חוות דעתו של המומחה מטעמה; במקרה זה, ומאחר שרוב הטענות לפיהן התוכנית תביא לכשל תחבורתי מבוססות על היקפי הבנייה במתחם התעסוקה בצומת אורה, ולא על יחידות הדיור בתוכנית, בוועדה סברו כי צמצום היקפי הבנייה בהתאם לנקבע בהחלטה זו תפחית בהכרח עומס תחבורתי הצפוי בצומת אורה, ובכך יינתן מענה גם לחששות העוררים בתחום זה.
מהחברה להגנת הטבע נמסר: "יו"ר ועדת הערר עצמה, אותה ועדה שאישרה את התוכנית, פתחה את נימוקיה במילים הבאות: 'אין מחלוקת כי לפיתוח ולבנייה ברכס לבן, מחיר סביבתי גבוה מאוד'. אנחנו סבורים כי אין מה להוסיף מעבר לכך".
עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין: "הבנייה ברכס הלבן היא טעות קשה אשר תגרום להרס של שטחי טבע חשובים ומשמעותיים. זהו כישלון של מערכת התכנון שאמורה להתרכז בירושלים ובהוספת בנייה ויחידות דיור בשטחים העצומים שכבר בנויים ומפותחים בעיר ולא בפלישה לטבע המקיף אותה".