חוק חדש, אם יאושר, צפוי לצמצם מאוד את פערי השכר בין גברים לנשים בישראל. הצעת החוק שתידון היום (א') בכנסת תחייב לראשונה כל מעסיק פרטי עם 100 עובדים ויותר לדווח בקביעות על שכר הגברים והנשים המועסקים אצלו, בדרך שתצביע על פערי השכר האסורים בין גברים לנשים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הצעת החוק של ח"כ אתי עטייה מהליכוד, שתידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, תחייב כל מעסיק לסגור את הפערים על פי חוק שכר שווה. כיום מדווח האוצר מדי שנה רק על פערי השכר במגזר הציבורי.
פערי השכר בישראל הם מהגבוהים במדינות ה-OECD פערי השכר בישראל הם מהגבוהים במדינות ה-OECD
פערי השכר בישראל הם מהגבוהים במדינות ה-OECD
(צילום: shutterstock)
פערי השכר בישראל הם מהגבוהים במדינות ה-OECD. בבדיקת הפער בין השכר החציוני של נשים לזה של גברים נמצא כי בעוד הפער הממוצע במדינות ה-OECD עמד בשנת 2019 על 13%, הפער בישראל היה 22.7%, נמוך רק מהפער בדרום קוריאה, 32.5%, ויפן, 23.5%.
הנתונים ומצב הדיווח על פערי השכר בעולם מובאים במסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיוצג היום בוועדת העבודה והרווחה לבקשת ח"כ עטייה. המסמך דן בהסדרים השונים שנועדו לקדם איסוף וניתוח מגדרי של נתוני שכר בחברות פרטיות ושקיפות של נתונים אלה. הצעת החוק שהגישה ח"כ עטייה נוגעת לחברות הפרטיות.
אתי חוה עטיהאתי חוה עטיה
ח"כ אתי עטייה
אף שבמדינות רבות, לרבות ישראל, יש הוראות המחייבות לשלם שכר שווה לעובדות ולעובדים, עדיין קיימים פערי שכר מגדריים גדולים בין גברים לנשים, כמובן לרעת הנשים. לכן מדינות רבות קבעו לאחרונה הסדרים שנועדו לקדם איסוף וניתוח רצוף של נתוני שכר בצורה מגדרית לצד שקיפות בשכר העובדים, כך שייחשפו כל ההטיות המגדריות או האפליה על רקע מגדרי. כמה מדינות החלו לאחרונה לפעול לצמצום הפערים.

שקיפות באירופה

בחודשים האחרונים החל האיחוד האירופי לקדם חקיקה שתחייב את כל החברות במדינות האיחוד להגביר את השקיפות כדי למנוע פערים מגדריים בשכר. ואולם, בשל הנטל המשמעותי יחסית של הוראות חדשות אלה על חברות קטנות, ההסדרים חלים רק על חברות בגודל מסוים. בפינלנד ההוראות מתייחסות לחברות המעסיקות 30 עובדים ומעלה, ובבריטניה הן חלות על מעסיקים של 250 עובדים ויותר.
באוסטריה ובפינלנד מעסיקים מחויבים בבחינה מגדרית של השכר בהן. אם הנתונים מצביעים על פערי שכר מגדריים שמעסיק אינו יכול לנמק, עליו לפעול מיד כדי לתקן את המצב.
בצרפת אימצה הממשלה לאחרונה מנגנון מרחיק לכת שנועד לבטל את פערי השכר המגדריים. לכל מעסיק מחושב ציון שוויון מגדרי המבוסס על שורת מדדים שהממשלה קבעה, והוא נע בין 0 ל־100. כל המעסיקים נדרשים בתוך שלוש שנים להגיע לציון מינימלי של 75. וזה העונש: מעסיקים שלא ימלאו את הוראות החוק ייקנסו בסכומים גדולים, עד 1% מהוצאות המעסיק. הסכום יכול להגיע עד עשרות מיליוני יורו בחברות גדולות.
בבריטניה הותקנו תקנות המחייבות חברות לפרסם נתונים על פערי שכר מגדריים. כל פערי השכר מפורסמים באתר ייעודי המאפשר להשוות בין מעסיקים ומסייע לעובדים במאבקם להשוואת השכר.
החקיקה באוסטרליה מחייבת לבצע ניתוח מגדרי של נתוני השכר המועברים לסוכנות לשוויון מגדרי בעבודה. השוואת כל ההיבטים הנוגעים לשוויון המגדרי מפורסמים לציבור וכך מאפשרים ביקורת מתמדת מצד האזרחים. באוסטרליה יש גם עיצום ברור: מעסיקים שלא יעבירו את המידע הנדרש לסוכנות השוויון לא יוכלו עוד להתמודד במכרזים ולהיות זכאים למענקים מהממשלה. באיסלנד הותקן תו תקן לשכר שוויוני, ונקבע כי חברות ומוסדות מחויבים לקבל אישור שהם עומדים בתו התקן לשוויון השכר, אחרת לא יוכלו לפעול.
בדו"ח של הכנסת מציינים מחבריו כי השכר הממוצע של שכירות בישראל עמד בשנים האחרונות על 69% בלבד מזה של השכירים בישראל, והשכר השעתי הממוצע של שכירות עמד על 84% מזה של השכירים.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציין כי אחת הדרכים לצמצם את פערי השכר המגדריים היא באמצעות קביעת הוראות המחייבות שכר שווה לעובדים ולעובדות. חוק שכר שווה מ-1996 קובע כי עובד ועובדת המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה זכאים לשכר שווה בעד אותה העבודה. הפרת החוק מאפשרת לתבוע את המעסיק.
פערי השכר נובעים מכמה סיבות: דפוסי העסקה שונים של גברים ונשים, סוג המקצועות והתפקידים שגברים ונשים משתלבים בהם, פערים בין גברים לנשים בהיררכיה הארגונית של מקומות עבודה (שיעור הנשים יורד עם העלייה בדרגות), ופערים בהיקפי העבודה של גברים ונשים. מתברר שנשים עובדות בהיקפי משרה נמוכים יותר מאשר גברים.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציין כי אחת הדרכים לצמצם את פערי השכר המגדריים היא באמצעות קביעת הוראות המחייבות שכר שווה לעובדים ולעובדות. חוק שכר שווה מ־1996 קובע כי עובד ועובדת המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה זכאים לשכר שווה בעד אותה העבודה. הפרת החוק מאפשרת לתבוע את המעסיק.
ב-2014 נוספה חובה הנוגעת לפרסום נתוני השכר, אבל רק בגופים הציבוריים. הבעיה היא שבמקומות עבודה לא ציבוריים קשה לעובדת לדעת מהו שכר הגבר העובד לצידה באותה העבודה, ורק השקיפות המחויבת בחוק החדש תאפשר לה לתבוע את המעסיק או לדרוש העלאת שכר בהתאם לשכר הגבר.
כעת מבקשת ח"כ עטייה להרחיב את החובה הקיימת לדווח על פערי שכר מגדריים במגזר הציבורי כך שתחול גם על מעסיקים במגזר הפרטי המעסיקים 100 עובדים או יותר. בהסבר להצעה נאמר כי ההרחבה נועדה להנגיש את המידע על פערי השכר, מה שיקל על מועסקים לנקוט הליכים משפטיים במקרים שבהם תופר החובה לשלם שכר שווה. החוק נועד גם לייצר פיקוח המונים על פערי השכר אצל המעסיקים הפרטיים.
ח"כ עטייה אמרה אתמול לממון ו-ynet כי "זהו אחד החוקים המגדריים החשובים בספר החוקים. לנשים בישראל יש זכות לקבל שכר שוויוני ולא להיכנע לאפליה על רקע מגדרי. אין לי ספק כי השקיפות בפרסום גובה שכר העובדים על פי מגדר בדוחות השכר ייאלץ את המעסיקים להשוות את תנאי השכר של הנשים לגברים ולשים קץ לאפליה המתמשכת".