האם המענקים יכנסו בשבוע הבא? צפו בריאיון באולפן ynet עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר
(צילום: חגי דקל)

המשבר העמוק שחל בשוק התעסוקה עם פרוץ הקורונה, הזניק בזמן קצר ובאורח דרמטי את שיעורי האבטלה. מאז החל, נדרשו לשכות שירות התעסוקה לקלוט בבת אחת מאות אלפי דורשי עבודה חדשים, באופן שיצר עומסים חסרי תקדים. בין האנשים שנדרשו כעת לשירותי הלשכות, היו לראשונה גם טייסים, מנהלים בכירים, מרצים ואחרים, שנזרקו באחת למציאות מטלטלת וחסרת מענה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
דורית שינה, מנהלת לשכת פתח תקווה בשירות התעסוקה, מספרת כי מספר דורשי העבודה בהם נדרשה לטפל הלשכה, זינק בבת אחת מכ-4,800 בחודש, כולל תובעי הבטחת הכנסה, לכמעט 36 אלף, שטופל על ידי צוות של 11 אנשים בלבד, כולל מנהלת הלשכה. על אף כוח האדם המצומצם, היא מספרת כי הצליחו, עם הזמן, ליצור קשר טלפוני עם כל אחת ואחד מדורשי העבודה שנרשמו בלשכה.
לשכת התעסוקה בחולוןלשכת התעסוקה בחולון
לשכת התעסוקה בחולון
(צילום: קובי קואנקס)
המשבר הגיע זמן קצר לאחר שהלשכה פצחה בפיילוט, בחודש ינואר השנה, שכלל זימון אנשים ללשכה מראש. מדיניות זו התאימה בהמשך לאילוצי הגבלות הקורונה על מספר אנשים המותר בחלל אחד. כיום מגיעים לדבריה ללשכה עד 12 אנשים לפקיד, במסגרת הגבלות הקורונה. מספר זה רחוק מאוד מהמספר העצום של דורשי העבודה, אבל היא מציינת כי העובדים גם יוצרים קשר טלפוני עם דורשי העבודה.
לדבריה, תמהיל הקהל שפוקד כעת את הלשכה השתנה וכולל בין השאר טייסים, עובדי חברות תעופה, וכן עובדי חברות פרסום, תיירות וביטוח. בתוך כך, נרשמת נוכחות בולטת לנשים, הן בשל המשבר והן בשל תופעת פיטורי הקיץ במערכת החינוך בה יש רוב נשי בולט. "יש הכל מהכל, אקדמאים ולא אקדמאים, אבל התמהיל השתנה", היא מספרת. "היה מנכ"ל חברת תיירות שהגיע לפה בתחילת חודש מרץ ואמר לי 'תקשיבו, אנחנו עומדים בפני משבר גדול'. אמרנו לו 'כמה כבר גדול?', לא ציפינו שיהיה כל כך גדול".

"לא מתיימרים להגיע לכולם"

ההיצע הנמוך של מקומות עבודה ביחס למספר מחפשי העבודה העצום, לא מותיר יותר מדי אפשרויות השמה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מספר המשרות הפנויות עומד כיום על כ-40 אלף בלבד, לעומת כ-800 אלף דורשי עבודה. שינה מציינת כי היקף ההשמות עומד על כ-5,000 מדי חודש בלבד. "אנחנו לא מתיימרים להגיע לכולם, אלא שמים דגש בעיקר על אנשים שרוצים לעבוד".
דורית שינה, מנהלת לשכת פתח תקווה בשירות התעסוקהדורית שינה, מנהלת לשכת פתח תקווה בשירות התעסוקה
דורית שינה, מנהלת לשכת פתח תקווה בשירות התעסוקה
(צילום: שירות התעסוקה)
דורית, מנהלת לשכה בשירות התעסוקה: "כשאתה נותן כלים ללא עלות לאנשים שממילא נמצאים בבית, יש לזה ערך מוסף"
בצד ניסיונות ההשמה, הם מתמקדים כעת במתן סדנאות לחיפוש עבודה, שליחת קורות חיים וריאיונות עבודה למובטלים. אלו, לדבריה, מניבים גם תוצאות. כדוגמה, היא מונה מרפאה בעיסוק, טכנאי מעבדה, מנהלת משרד, עובדי ייצור, עובדי מכשור רפואי ואחרים, שמצאו עבודה. "יש לנו מישהו שעבד בהייטק, פוטר בתקופת הקורונה, ובזכות סדנה שערכנו הוא מצא עבודה" היא מספרת. "כשאתה נותן כלים שעולים הרבה כסף ללא עלות, לאנשים שממילא נמצאים בבית, יש לזה ערך מוסף. הדברים הללו קטנים אבל גדולים, כי נותנים תשומת לב לבן אדם שצריך אותה באותו הרגע, גם אם הוא לא מתחיל ישר לעבוד. הנושא של שירותיות כרגע הוא הכרחי".

"יש גם אנשים שמעדיפים את דמי האבטלה"

לדבריה, אופי העבודה השתנה משמעותית. "אנשים עכשיו הרבה יותר במצוקה לאור כל מה שקורה וחוסר הוודאות בכל מקום שאליו אתה מסתכל. בנוסף, יש גם המון אנשים שלא רוצים לעבוד כרגע, כי הבטיחו לכולם דמי אבטלה עד לשנה הבאה. עם זה אין לי איך להתמודד. בנוסף, להרבה אנשים אמרו מעכשיו לעכשיו שאין להם עבודה, וזה שונה מאדם שיודע מראש שהולכים לפטר אותו. עכשיו זה קרה מהרגע להרגע, בלי שום הכנה".
הפגנה הפגנות מול בית רה"מ ב בלפור ירושלים דגלים שחורים הפגנה הפגנות מול בית רה"מ ב בלפור ירושלים דגלים שחורים
"אנשים עכשיו הרבה יותר במצוקה". הפגנה מול בית רה"מ ברחוב בלפור בירושלים
(צילום: EPA)
"המתאמות שלנו יושבות עם אנשים יום יום בטלפון. אנחנו מקבלים פניות בבקשה לסיוע, אנשים שמגיעים לפת לחם ושאין להם כסף. לפני 10 ימים מתקשר אלינו מישהו שמספר שגירשו אותו מהבית בשל המצב ושהוא הולך להתאבד. התקשרנו למשטרה שהגיעה אליו לפארק וחייו ניצלו. במקרה הזה ביקשנו ממעסיק שגם אם הוא לא מתאים, שיקלוט אותו. בסוף הוא מצא עבודה בכוחות עצמו והתקשר אלינו להגיד תודה".
"אנשים מיואשים. הם צריכים אוזן קשבת, שמשיהו ישמע אותם ויסביר להם"
"אנחנו מדברים עם אנשים מיואשים, שבוכים 'תעזרי לי, אני אוהב את מה שאני עושה'. אנחנו שואלים איך אפשר בכל זאת לעזור, לא כולם מחפשים משרות. אנשים צריכים אוזן קשבת, שמשיהו ישמע אותם ויסביר להם".
שינה מספרת כי הם הצליחו בלשכה ליצור קשר עם כל דורשי העבודה כמעט שנרשמו בלשכה, כדי לתקף את הפרטים. תהליך זה כלל גם סיוע בהרשמה, שאופיינה בהרבה בלאגן ובלבול בהתחלה. כך, בתחילת המשבר, נראו מראות של אינספור אנשים צובאים על דלתות הלשכה. "אסור היה לקבל קהל בתוך הלשכה, אז קיבלנו את הקהל בחוץ ונתנו שירות. קיבלנו גם תגבור של מאבטחים מהעירייה כדי שיהיה סדר ואנשים לא ידחפו אחד את השני. למה אנשים צריכים להגיע למצב כזה?".

מובטלים מכל הסוגים

בלשכת פרדס חנה, שמשרתת בין השאר את איזור בנימינה וזכרון יעקב, טיפס מספר דורשי העבודה מ-1,500 בחודש, ל-10,500. חלק ניכר מהם משתייכים לשכבה סוציואקונומית גבוהה. "כיום מגיעים ללשכה אנשים מכל המשרות, מעובדי ניקיון ועד טייסים, עובדים בהייטק, מנכ"לים וסמנכ"לים שהשתכרו בגובה 40 ו-50 אלף שקל בחודש. כעת, המקסימום שהם מקבלים זה התקרה של דמי האבטלה, 10,500 שקל", מספרת הראלה גלאם, מנהלת הלשכה. "באמצע יש גם משרות של עורכי דין, מזכירות בכירות, מנהלי משמרות במפעלים, מנהלי שיווק ואחרים".
הראלה גלאם, מנהלת לשכת פרדס חנה בשירות התעסוקההראלה גלאם, מנהלת לשכת פרדס חנה בשירות התעסוקה
"אם נצטרך לתת מענה לכולם אצטרף פה אולי 50 נציגות". הראלה גלאם, מנהלת לשכת פרדס חנה בשירות התעסוקה
(צילום: שירות התעסוקה)
הראלה, מנהלת לשכה בשירות התעסוקה: "בגלל מגבלות קבלת הקהל ובגלל שאנחנו מעט עובדות, צריך לבחור בהמשך למי לתת את הסיוע"
השירות בלשכה ניתן על ידי חמש עובדות בלבד, וקבלת הקהל מוגבלת ל-12 לפקידה ביום. לאור היקף המובטלים הגדול, הן נדרשות לבחור למי לתת סיוע בהשמות ומציאת עבודה. לדברי גלאם, רוב דורשי העבודה המוזמנים כיום ללשכה במטרה לסייע להם במציאת עבודה, משתייכים לשכבות החלשות יותר. "התקשרנו לכל דורשי העבודה לתקף את הרישום, אבל בגלל מגבלות קבלת הקהל ובגלל שאנחנו מעט עובדות, צריך לבחור בהמשך למי לתת את הסיוע", היא מסבירה.
גם עם אנשים שנמצאים בחל"ת הלשכה פחות מתעסקת בסיוע במציאת עבודה. "אנחנו מעט אנשים ועדיף שיתעסקו עם המובטלים" היא מסבירה. "אין לי מה לעשות כרגע עם טייסים, שאמורים לחזור לעבודה שלהם כשהמשבר ייגמר, או עם בכירים שיכולים להצליח במציאת עבודה לבד. הם יודעים להיכנס לאתרי מחפשי עבודה, בשונה ממי שאין לו יכולות טכניות ואין לו מחשב בבית, כך שאולי לא ידע לעשות את זה. זה המצב. אם נצטרך לתת מענה לכולם, אצטרך פה אולי 50 נציגות".
לדבריה, ההבדל המשמעותי לעומת תקופת טרום הקורונה, הוא מפגש עם בתי אב שלמים שנותרו ללא עבודה, עם פיטורי שני ההורים. "היה לנו מקרה שבו האישה אושפזה והבעל נשאר בבית עם שלושה ילדים, ולא ידע שעליו להרשם בשירות התעסוקה. הוא לא הבין בכלל מי נגד מי, אבל סייענו לו ושלושה חודשים אחרי הוא קיבל את כל מה שמגיע לו".
הבדל נוסף הוא היצע המשרות, שהדלדל דרמטית. "אם לפני המשבר היה יותר מבחר, היום המבחר ממש נמוך. למעשה, הכל נעצר". בינתיים, היא מוסיפה, מחכים להעברת התקציבים מהאוצר, שיאפשרו לחדש את ההכשרות המקצועיות. "כרגע יש חמישה מיליון שקל ל-800 אלף מובטלים. אנחנו מחכים שיעבירו עוד 50 מיליון".

7,600 מובטלים על שלושה עובדים בלשכה

לשכת התעסוקה של קריית מלאכי חולשת על איזור גדול, הכולל ארבע מועצות מקומיות. רונן וזאנה, מנהל הלשכה, מספר כי טרום הקורונה הם שירותו כ-1,200 דורשי עבודה ממוצע בחודש, ועם פרוץ המגפה קפצו לכ-7,600 דורשי עבודה. כל אלו מקבלים שירות משלושה עובדים בלשכה.
רונן וזאנה, מנהל לשכת קריית מלאכי בשירות התעסוקהרונן וזאנה, מנהל לשכת קריית מלאכי בשירות התעסוקה
"אנשים לא יודעים למי לפנות". רונן וזאנה, מנהל לשכת קריית מלאכי בשירות התעסוקה
(צילום: שירות התעסוקה)
"בבאר טוביה קפצנו ל-25% מובטלים, ובקרית מלאכי ל-28%. המסה העיקרית הם עובדי שירותים ומערך החינוך. בגלל הסגר על קרית מלאכי, כל המוסדות של החופש הגדול בוטלו, ועכשיו מחזירים עובדים פה ושם באופן מינורי", הוא מספר. "מדי יום מגיעים אלינו 36 אנשים, לעומת 50 עד 100 לפני המשבר, בשל מגבלות קבלת הקהל. לשאר האנשים אנחנו מגיעים בטלפון, במיילים ובסמסים. יש לנו מוקד שמוציא 2,000 הודעות סמס ביום בהם אנחנו קוראים לאנשים ליצור קשר ומציעים עבודה".
גם וזאנה מספר על אוכלוסיות שפוקדות כיום את הלשכות לראשונה, ושמעולם לא העלו בדעתם כי יעשו זאת. "יש חמישה טייסי אל על שגרים באיזור שלי, אוכלוסיה שלא מכירה את כל הפרוצדורות הללו. הקרקע נשמטה להם מתחת לרגליים והם לא רגילים לדבר עם אתר ביטוח לאומי ואתר שירות התעסוקה. עם כל האופטימיות והתמיכה שזרענו בהם, הם לא יודעים מה לעשות, הם עדין על דמי אבטלה. מדי פעם הם טסים ומדווחים לנו, ואנחו עושים את החישוב בהתאם.
רונן, מנהל לשכה בשירות התעסוקה: "יש אנשים שהוצאו לחל"ת במרץ אבל חיכו עד מאי ולא קיבלו כלום. פתאום אומרים להם שהיו צריכים להירשם גם בשירות התעסוקה"
"יש גם שכבה די גדולה של סמנכ"לים של חברות שהוצאו לחל"ת. טיפלנו בסמנכ"ל שירות של חברה עצומה, מישהו שגייס ביום למוקד שירות אלפי אנשים ושצריך להתחיל עכשיו תהליך בעצמו. זה פוגש אנשים כאלה במצב עם הלשון בחוץ, הם לא יודעים למי לפנות ומה לעשות.
"יש אנשים שהוצאו לחל"ת במרץ ונרשמו בביטוח הלאומי, אבל חיכו עד מאי ולא קיבלו כלום, חודשיים בלי משכורת, ופתאום אומרים להם בביטוח הלאומי שהיו צריכים להירשם גם בשירות התעסוקה. כשאנחנו מקבלים מייל מבן אדם כזה אנחנו מתקשרים אליו במהירות, מזמנים אותם, עושים ריאיון רוחב ומנסים למצוא גם נקודות אור. אולי היה להם חלום להגשים, משהו אחר שרצו לעשות, וזה יכול להיות הזמן לעשות את זה".
אוכלוסיה חדשה נוספת שחותמת בלשכה הם מרצים באוניברסיטאות, שעובדים במרכז, ושמוערכים על ידי וזאנה בעשרות. אבל הענף שהכי נפגע באיזור הוא התיירות. "יש במרחב שלנו המון תירות כפרית מקומית, שמעסיקים הרבה עובדים ושברגע אחד נשמטה להם הקרקע מתחת לרגליים", הוא מסביר. "לפני הקורונה היו לנו בעיקר עובדי ייצור ממפעלים שנפתחים ונסגרים, חד הוריות, ואנשים ממוצא אתיופי. כעת, הבעיות התעצמו ונעשו עמוקות יותר. היה לנו מפעל שהעסיק 20 עובדים יוצאי אתיופיה שנסגר, ומדובר באוכלוסיה שלא מתמצאת ברשת הדיגיטלית".

"בחל"ת יש עוד תקווה לחזור"

התאמות נוספות נדרשו לדבריו לאנשים שקיבלו השלמת הכנסה. "המדינה מאפשרת לקבל כעת כפל קצבאות", הוא מסביר. כך למשל יש לנו אם חד הורית שעבדה במשרה חלקית וקיבלה הבטחת הכנסה, והוצאה לחל"ת. מכיוון שהיא צברה מספיק ימי עבודה, היא הייתה זכאית גם לדמי אבטלה ושינינו את הרישומים בהתאם. במקרה אחר, אישה בת 50 שעבדה עם קשישים וקיבלה השלמה מהביטוח הלאומי, ממשיכה לקבל את הבטחת ההכנסה ומקבלת תוספת דמי אבטלה בהתאם למה שהרוויחה".
ביקור רחוב קריית מלאכיביקור רחוב קריית מלאכי
עסקים סגורים בקריית מלאכי בשל משבר הקורונה
(צילום: אסף קמר)
ואזנה מספר כי במקרים רבים, נדרש טיפול מיוחד מצידם, בעיקר בקרב מפוטרים שאינם מתמצאים בעולמות הדיגיטאלים והתקשרו להרשם באתרי שירות התעסוקה והביטוח הלאומי. כך למשל הוא מספר על חיילים משוחררים, ששבו מטיולים בחו"ל ושהיו זכאים לדמי אטבלה מכיוון שעבדו לפני הטיול, אבל לא ידעו על זכאותם. "כל הבליל מידע שהיה וההוראות סותרות הביאו אנשים לא לדעת מה לעשות עם עצמם. הרבה אכולוסיות לא ידעו שהן זכאיות, אבל קיבלו רטרו. כשמגיע אדם שמציג מצוקה מסוימת, נדרש שיתוף פעולה בינינו לבין הביטוח הלאומי, הרווחה ועיריית קרית מלאכי. אנחנו מתקשרים, מזמינים ומבצעים טיפול אישי ספציפי למקרה".
הצעות העבודה באיזור שלו מגיעות בעיקר מתחומי התעשייה הכבדה, אריזה וייצור, וכן נהגים. "למרצים ולטייסים אין לי מה להציע, למעט קורסים קצרים ממוקדים, כמו אוריינות דיגיטלית או שיווק דיגטאלי בגוגל, הכל בזום. זה מתאים למשל לכל האנשים מענף התיירות, שכל מה שהם יכולים לעשות עכשיו זה ללמוד איך לשווק את עצמם בדיגיטל. כרגע אי אפשר לעשות הכשרות מקצועיות כמו קורס רתכות או חשמל, זה לא יכול להתבצע בזום, אבל אנחנו עושים גיוסים לקורסים הללו ונפתח אותם אם יהיה בית ספר שיוכל לעמוד בתו הסגול".
קושי משמעותי ניצב לדבריו בפני אנשים שהוצאו לחל"ת, ובחודש מאי נחתה עליהם המכה הסופית עם פיטוריהם. "בחל"ת יש עוד תקווה לחזור, אבל מכתב הפיטורים מנחית עוד מכה. קשה למצוא עבודה בגלל מצב המשק, ופה אנחנו נכנסים עם המערכות שלנו וחושפים אותם לעוד אפשרויות. הרבה אנשים שאנחנו מתקשרים אליהם מתפרקים ומתחילים לבכות, ולפעמים אני לא יודע אם זה ממצוקה, או מאושר שעזרנו להם".

פסיכולוג תעסוקתי: "חפשו עבודה, גם אם זמנית"

אסף אלמליח, פסיכולוג תעסוקתי של מחוז דן בשירות התעסוקה, מסביר כי גם אם אין מספיק מקומות עבודה במשק, יש מה לעשות בתקופה הזו. "ברור ששוק התעסוקה צריך לזוז ואני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר, אבל הזמן שיושבים בבית זה הזמן לחזק את שרירי העבודה. בגדול, הסיטואציה יצרה הזדמנות לחשוב יצירתי ואנחנו עורכים סדנאות בזום, שמתמקדות בצד הרך של מיומנויות חיפוש עבודה, כמו הכנה לריאיונות עבודה ולמרכז מיון לעבודה, שיווק עצמי בעולם הדיגיאטלי וחיפוש עבודה, בדגש על פייסבוק, לינקדאין ונטוורקינג.
אסף אלמליח, פסיכולוג תעסוקתי מחוזי בשירות התעסוקהאסף אלמליח, פסיכולוג תעסוקתי מחוזי בשירות התעסוקה
אסף אלמליח, פסיכולוג תעסוקתי מחוזי בשירות התעסוקה
(צילום: שירות התעסוקה)
"גם בשגרה לא קל למצוא עבודה, על כל משרה יש 11 מועמדים בשלב הסופי. היום יש יותר מועמדים וראיונות בזום. צריך מיומנות, לדעת איך. המצב מתישהו יזוז, וכדאי לנצל אותו כדי לשפר מיומנויות ולהשתדרג. יש פה הזדמנות מה כן אפשר לעשות. לצערי המצב לא פשוט, אני נתקל כל יום בסיפורים קורעי לב, אבל אנחנו כן מצליחים לעזור. כך למשל איש IT, שבמשך שנה נפל בשלב של הריאיונות, ואחרי סדנה שערכנו לו התקבל".
בשלושה החודשים האחרונים, הוא מספר, עברו את הסדנאות הללו כ-1,000 איש, מהם כחמישית הצליחו למצוא עבודה. "הרבה מהממשתפים אמרו לנו שזה נתן להם מוטיבציה וחיזק את הביטחון העצמי שלהם. יש לנו בחור שפתח קבוצה למחפשי עבודה בווטסאפ ושבה הם מחפשים עבודה אחד לשני. ברור שתמיד אפשר עוד, אנחנו לא מגיעים לכולם כי המשאבים לא מספיק גבוהים, אבל בחצי הכוס המלאה, זה מה שאנחנו כן מצליחים לעשות".
"המצב לא קל. להיות באי וודאות בכלל מעלה הרבה חששות וחרדות. צריך להיעזר במעגל תמיכה, להיזכר מה עזר לנו לעבור תקופות קשות בעבר, ולהיות פעילים ולצאת מהבית, עד כמה שזה קשה בגלל אילוצי הקורונה.
"בינתיים כדאי למצוא עבודה, גם אם זו משרה זמנית. יש לנו סמנכ"ל שביקש לעבור להכשרה להפוך לנהג משאית והוא בתהליך, ויש לנו אקדמאים שעובדים במיון סחורה או כפקידי קבלה. יש עבודה וצריך לצאת לעבוד. נכון, לבן אדם בן 50 שהרוויח הרבה, לעבור לעבודה בשכר מינימום זה קשה, אבל זה משהו זמני, ועדיף לראות אנשים מלהיות בבית ולקבל דמי אבטלה. ככל שאתה מחוץ למעגל התעסוקה שרירי העבודה נחלשים וה'אנטי' על העולם גדל. יש אפשרויות, צריך להיות סבלני, אופטימי ולהיות בפעילות".
שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ מסר בתגובה כי "שירות התעסוקה של לפני הקורונה היה ערוך לטפל ב-160 אלף מובטלים ולכן, נכון להיום, לשכות התעסוקה בישראל אינן ערוכות לקלוט כמיליון מובטלים בו זמנית, ובוודאי שלא להציע משרות חלופיות. הפיתרון הראשוני להחזרת מאות אלפי מובטלים למעגל העבודה הוא יישום מתווה המודל הגרמני אותו גיבשתי כבר עם כניסתי למשרד הכלכלה ואף אותו הצגתי לממשלה ולוועדת הכלכלה. המתווה, אותו אני מתכוון להוביל, מאפשר למעסיק להעסיק עובדים במשרות חלקיות בהתאם לצרכיו של המעסיק והמדינה משלימה לעובד את ההפרש. תוספת תקנים מיידית של כח אדם מקצועי, יחד עם יישום המודל הגרמני, יוכלו לטפל בהחזרת מובטלים למעגל העבודה באופן מהיר ויעיל הרבה יותר".