צפו בראיון עם עצמאים שפשטו את הרגל בעקבות הקורונה
(צילום: ירון ברנר)

משרד האוצר בתחזיות קשות למשק: בתרחיש מחמיר שבו ייעצרו ההקלות ותהיה החמרה בהגבלות, התוצר צפוי להתכווץ ב-7.2%, ושיעור האבטלה צפוי להגיע ל-15% בסוף השנה. כך עולה מעדכון תחזיות הצמיחה של אגף הכלכלנית הראשית בראשו עומדת שירה גרינברג.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מעולם לא צפו בישראל אפשרות שהאבטלה תגיע לשיעור דמיוני של 15% וכי רק בעוד חמש שנים תחזור התעסוקה המלאה למשק. תחזית של התכווצות המשק בשיעור של 7.2% לא ניתנה בישראל מאז המיתון הגדול בשנות השישים. ואם חלילה תהיה החמרה בהתפשטות הקורונה שתחייב גם סגר כללי, אפילו הנתונים האלה כבר ייחשבו לפחות רעים ממה שיהיה צפוי אז למשק.
ישיבת ממשלהישיבת ממשלה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ
(צילום: אבי כהן)
רק לפני הקורונה צפתה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר צמיחה גבוהה במשק הישראלי, שיעורי אבטלה בשפל של פחות מארבעה אחוזים וצמצום יחסית מהיר של הגירעון הגדול בתקציב. באותה תקופה לא ניתן היה לשער שבתוך חצי שנה הממשלה תתקצב שתי תוכניות כלכליות מיוחדות לסיוע וערבויות להלוואות בסכום כולל המגיע ל-200 מיליארד שקל.
בדברי ההסבר שלה מציינת גרינברג, כי המשבר הבריאותי הוביל לצעדים משמעותיים למניעת תחלואה, שתורגמו באופן ישיר לפעילות כלכלית, תוך כדי פערים ניכרים בין ענפי המשק. "במהלך תקופת הסגר שיעור המשרות המושבתות במגזר העסקי הגיע לשיא של למעלה משליש וקיים חוסר ודאות משמעותי לגבי היקף ההתאוששות לאור המשך המשבר הבריאותי. זאת בנוסף לחוסר ודאות בנוגע למתווה ההתאוששות בשנים הקרובות ולהתפתחות המימד הבריאותי של המשבר".
הכלכלנית הראשית הבהירה כי בתחזית הנוכחית קיים מנעד של תרחישים כלכליים - התאוששות מהירה יותר והתאוששות איטית - לצד תרחישים בריאותיים, הכוללים התייצבות או החמרה עקב גל נוסף.
בתרחיש ההתאוששות ההדרגתית: בדו"ח מעריכים כי לאחר ההתאוששות בעקבות הסרת ההגבלות, תהיה עצירה במגמת השיפור בפעילות הכלכלית למשך מספר חודשים, וברבעון האחרון של השנה תחל התאוששות הדרגתית. ההנחה בתרחיש זה היא כי מהירות ההתאוששות נמצאת בטווח בין המשבר הביטחוני ומשבר הדוט.קום של תחילת שנות ה-2000, למשבר הפיננסי הגלובלי ב-2009. בתרחיש זה צפוי התוצר להתכווץ ב-5.9% בשנת 2020 ולצמוח ב-5.7% בשנת 2021.
בתרחיש ההחמרה: בנוסף לעצירת השיפור במהלך החודשים הקרובים, העלייה הנוספת בתחלואה תוביל להחמרת ההגבלות, אך לא עד כדי הטלת סגר נוסף במתכונת שהונהגה בחודשים מרץ-אפריל. בתרחיש זה הפגיעה בצמיחה הפוטנציאלית תהיה ממושכת וקצב ההתאוששות איטי יותר. התרחיש בעל דמיון חלקי למשבר בתחילת שנות ה-2000. בתרחיש זה צפוי התוצר להתכווץ בשיא של 7.2% בשנת 2020 ולצמוח רק ב-2.2% בשנת 2021.
הביטוח לאומי סניף ראשון לציוןהביטוח לאומי סניף ראשון לציון
ביטוח לאומי
(צילום: אבי מועלם)

"ההתכווצות הרבעונית הגדולה ביותר בעשורים האחרונים"

גרינברג מציינת כי מדינת ישראל הגיעה למשבר הנוכחי במצב כלכלי טוב יחסית. שיעור האבטלה היה נמוך (3.4% בשנת 2019), לצד שיעור השתתפות גבוה בכוח העבודה (כ-80%). יחס החוב לתוצר בשנת 2019 עמד על 60% - שיעור גבוה אמנם בהשוואה למדינות הייחוס בדירוג אשראי דומה, אך נמוך ביחס לממוצע מדינות הOECD. בנוסף, ההרכב הענפי בישראל פחות חשוף למשבר באופיו הנוכחי ביחס לרוב מדינות ארגון המדינות המפותחות. עם זאת, הגרעון המבני בישראל טרם המשבר היה גבוה יחסית (4.2% מהתוצר בשנת 2019).
בדו"ח מצוין כי ברבעון הראשון של 2020 התכווץ התוצר ב-6.9% בשיעור שנתי. "זוהי ההתכווצות הרבעונית הגדולה ביותר שנרשמה בעשורים האחרונים. לשם השוואה, ברבעון הראשון של שנת 2001, בשיא משבר האינתיפאדה השנייה והדוט.קום, נרשמה צמיחה שלילית של 4.2% בקצב שנתי. יש לציין כי בהתאם להתפתחות המשבר הזה, הצפי הוא כי עיקר הפגיעה יירשם ברבעון השני של השנה".
גרינברג מדגישה כי כתוצאה מההגבלות על מקומות העבודה והירידה החדה בביקושים, הוצאו כ-1.1 מיליון עובדים לחופשה ללא תשלום. על מנת להעריך את הפגיעה בתוצר כתוצאה מצעדים אלה נערך אומדן של הפגיעה בענפי הכלכלה השונים בהתאם לתרחישי ההתאוששות. "הקיפאון בחודשיים האחרונים משקף שתי מגמות מנוגדות: התאוששות הדרגתית של ענפים שמושפעים פחות מהמשבר (כגון היי-טק) ומנגד פגיעה מתמשכת בענפים שנתונים תחת מגבלות בריאותיות, ושינוי לרעה של ציפיות הצרכנים והגורמים במגזר העסקי".
התאוששות המלווה בהגבלות חדשות בהיקף מצומצם יחסית כתוצאה מעלייה בתחלואה תביא לפגיעה כוללת של כ-8.9% בתוצר בהשוואה לתחזית הצמיחה הקודמת לשנת 2020, שעמדה על 3%. בתוך כך, צפויה התכווצות ביצוא, בדגש על יצוא סחורות בענפים בעלי עצימות טכנולוגית בינונית-נמוכה, ועצירה ביצוא שירותי תיירות.
הצריכה הפרטית מושפעת מהפגיעה בשוק העבודה, אפקט העושר השלילי והירידה באמון הצרכנים. בנוסף, חוסר הוודאות והפגיעה בפעילות הכלכלית מפחיתים את הצורך בהשקעות ומגבירים את הסיכון הכרוך בכך. מנגד, הצריכה הציבורית צפויה לעלות לאור הגידול בהוצאות, כגון בתחום הבריאות. בתרחיש הכולל החמרה במצב התחלואה שתפגע בתהליך ההתאוששות, תחול פגיעה חמורה אף יותר בתוצר. תרחיש ההתאוששות לשנת 2020 צופה בסוף השנה כ-10% אבטלה כוללת ותרחיש החמרה נוספת צופה בסופו כ-15% אבטלה כוללת.
"הניסיון מהעולם בעשורים האחרונים מלמד שבעקבות משברים כלכליים משמעותיים, עלולים לחלוף שנים רבות עד לחזרה לתעסוקה מלאה 0 לרוב כ-4-5 שנים, ולעתים אף יותר. כך למשל, במדינות שונות ההתאוששות מהמשבר הפיננסי של שנת 2009 ארכה קרוב לעשור. יחד עם זאת, קיימת אי וודאות גדולה לגבי משך זמן ההתאוששות מהמשבר בשוק העבודה לאור אופי המשבר הנוכחי. שני התרחישים נבדלים גם במשך זמן החזרה לתעסוקה מלאה", אומרת שירה גרינברג.