בימים אלו החלה עונת קטיף הכותנה, והנוסעים בדרכים יכולים לראות את הקטפות בשדות הכותנה הצחורים, עורמות את הכותנה לגלגל ענק לבן עטוף בניילון. כעת יש סיכון ממשי שמדובר בקיץ האחרון שתזכו לראות בו כותנה פורחת בישראל, ולא רק בחבילות צמר גפן שנרכשות בחנויות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מגפת הקורונה שוב מוכיחה כי בכלכלה דבר גורר דבר, והנזק המצטבר נגרר לאורך כל "שרשרת המזון": הקורונה סגרה את הציבור בבית. אנשים עברו לעבוד מביתם, אין להם אירועים, וכפועל יוצא הם רכשו פחות ביגוד - בבית אפשר לשבת גם בטרנינג. תעשיית המלונות המושבתת הקפיאה רכישת מצעים, מגבות, מפות, ומפיות מבד, וכמוה גם תעשיית הפלגות הפאר שהתחסלה מאז "ספינת הקורונה" - ותחשבו כמה מהנ"ל נדרשים בקרוז של אלפי נוסעים. התוצאה היא ירידה בביקושים לכותנה, וירידת מחירה בבורסה העולמית לסחורות ל-70 סנט לפאונד (450 גרם).
עבור מגדלי הכותנה הישראלים, בעיקר קיבוצים ומושבים שהתאגדו יחדיו, מדובר במחיר הפסד. בזכות הכותנה, אגב, קיבוץ משמר העמק הפך לאחד העשירים בארץ. לקיבוץ מפעל לייצור עטיפות לכותנה ולמספוא, שפיתח יריעה מיחדת לחברת הקטפות הבינלאומית ג'ון דיר והוא משמש כספק בלעדי שלה.
כל ענף הכותנה בישראל כיום הוא ליצוא. כדי להיבדל מרוב מגדלי הכותנה בעולם, ישראל מגדלת כותנה מסוג פימה בעלת סיב ארוך, שמבטיח חוט חזק ואיכותי יותר, המשמשת לדוגמה למצעים יוקרתיים מסוג סאטן או לבדי כותנה משובחים. בעבר היה מדובר בענף מפואר בישראל, שכיסה כ-650 אלף דונם - קילומטרים של ראשים לבנים.
בארץ פעלו בעבר מטוויות (שאורגות חוטים מהכותנה הגולמית) ומפעלי טקסטיל שצרכו את הכותנה המקומית, אך עם השנים והתפתחות הסחר הגלובלי, מפעלי הטקסטיל הישראליים התקשו לעמוד בתחרות. האוצר סימן את תעשיית הטקסטיל הישראלית כלא כדאית כלכלית בהשוואה לעלויות הייצור הזולות במזרח ולא סייע, וענף הכותנה סומן בגלל צריכת המים הגבוהה שלו (אם כי כיום הוא מושקה במי קולחין שישנם בשפע).
התוצאה: צמצום השטחים ל-40 אלף דונם בלבד, שגם הם כנראה לא ישרדו. לא רק בגלל המשבר הנוכחי שסתם את המחסנים בכותנה במחירי הפסד, אלא מתוך ראייה מפוכחת של העתיד: התחזית המקובלת היא שהקורונה תביא לשינוי בהרגלי הצריכה ושלענף הטקסטיל ייקח עוד כמה שנים עד שיתאושש. מה גם שארה"ב וסין מסבסדות את מגדלי הכותנה שלהם וישראל לא. במקרה האופטימי מגדלי הכותנה יתחילו לגדל במקומה תחמיץ לפרות או תירס לתעשייה, במקרה הפסימי יהיו עוד שטחי אדמה שייעקרו ויעמדו שוממים.
3 צפייה בגלריה
בעבר היו בארץ כ-650 אלף דונם שדות כותנה. כיום יש 40 אלף דונם בלבד, שגם הם כנראה לא ישרדו. לא רק בגלל המשבר, בגלל ראייה מפוכחת של עתיד: לענף הטקסטיל ייקח שנים להתאושש
(צילום: גיא שפירא)
רוב הסחורה במחסנים
האגודה השיתופית-חקלאית "צבר קמה" היא מגדלת הכותנה הגדולה בישראל. מדובר בשותפות של שבעה קיבוצים ומושבים: צובה, קריית ענבים, מעלה החמישה, רבדים, כפר מנחם, שורש ותימורים, שמגדלים 5,000 דונם - כ-15% מסך גידול הכותנה בישראל. לדברי מנהל האגודה אייל מוצ'ן, הם מייצאים למטוויות בסין ובהודו אך עקב הקורונה כל המטוויות נסגרו כי יש עוד מלאים. "עכשיו התחילו לחזור לעבודה בקצב מאוד נמוך, משום שהצריכה לטקסטיל ירדה מאוד", אמר.
רוב הכותנה של האגודה תקועה כעת במחסנים, מספר מוצ'ן, בין השאר בגלל השבתת המלונות והקרוזים, שצרכו פריטים יוקרתיים. "אפילו הורדת מחיר מצידנו, כדי להיפטר ממלאים, לא עוזרת. עד כדי כך אין תנועה בשוק. השוק מת. אנחנו תקועים עם מלאים של 2019 ו-2020 ובימים אלה מתחילים לקטוף כותנה, אבל בקושי נשאר מקום במחסנים לקלוט את הקטיף החדש. בגלל שלא מכרנו גם אין לנו הון חוזר להשקיע בעונה חדשה".
3 צפייה בגלריה
החקלאי אייל מוצ'ן: "אנחנו תקועים עם מלאים של 2019 ו–2020 ובימים אלה מתחילים שוב לקטוף כותנה, אבל בקושי נשאר לנו מקום במחסנים לקלוט את הקטיף החדש"
(צילום: גדי קובלו)
אז מה עושים?
"אם לא ייפתח השוק, אני מעריך שלא נמשיך לגדל כותנה. אין לנו מטרה לגדל כותנה כדי לאפסן במחסנים. מה עוד שהמומחים טוענים שיהיה שינוי מאוד משמעותי בצריכת הטקסטיל בעקבות הקורונה, ושטקסטיל לא יהיה מהענפים הראשונים שיחזרו למסלול. הנפילה של הכותנה תגרום נזק גם לגידולי שדה אחרים. יש לנו שטחים ויש מי קולחין, תנאים המתאימים גם לגידולי תחמיץ לפרות, אבטיחים וחמניות שצורכות כמו הכותנה מי קולחין באיכות נמוכה יותר. מדובר בגידולים שמיועדים רק לשוק מקומי. הפועל היוצא יהיה שזה יציף את השוק המקומי ויוריד את מחירי אותם גידולים, או שהשטחים יישארו ריקים. ולמרות שהכל ידוע והחשש להורדת מחירים קיים - אני לא מכיר חקלאי שלא יזרע קרקע שיש לו".
עד כה גידול כותנה היה רווחי?
"עד הקורונה כן. אם כי כל הרווח מסתכם ב-500 שקל לדונם. זה הגידול הכי ארוך מבין גידולי השדה: זורעים במרץ וקוטפים באוקטובר. הוא גם דורש מקצועיות רבה".
"רק בארץ אין סבסוד"
יזהר לנדאו, מנכ"ל מועצת הכותנה, מסכים כי הקורונה עצרה את הביקושים בעולם. "ברגע שענפי התעופה והתיירות הוקפאו, גם ענף הטקסטיל נעצר. כשהמלון במנהטן סגור ולא קונה מצעים ומפות, וגם לא אוניית הפאר - אז הביקושים לכותנה איכותית נעצרים. זו תופעה כלל עולמית".
עד הקורונה, הביקושים העולמיים של כותנה היו בעלייה, אף על פי שענף הביגוד משתמש בעיקר בסיב סינתטי. ארה"ב, סין, הודו ומצרים הן מגדלות הכותנה הגדולות בעולם. מדינות אלו מסבסדות את החקלאים ובתקופת הקורונה השקיעו מילארדים בחקלאים, כולל במגדלי הכותנה. הסינים וההודים קבעו מחיר מינימום למגדלי הכותנה עבור התוצרת שלהם, ואם המחיר שקיבלו נמוך מכך - הן משלימות את ההפרש.
לנדאו טוען שיש מדינה אחת שלא מסבסדת את מגדלי הכותנה - וזאת ישראל. "האוצר מוכן לתת תמיכה מסוימת לגידולים שמשפיעים על יוקר המחיה, אך הכותנה בישראל כולה ליצוא ולכן לא מקבלים סבסוד", הוא מסביר. "גם שער הדולר שחק את רווחיות היצוא. במחיר של היום, אני מפסיד כסף ממכירת הכותנה. לכן אנחנו ממתינים עם הכותנה במחסנים, בתקווה שהמחירים יעלו. מגדל כותנה שזרע באפריל 2019 בעלות ממוצעת של 2,000 שקל לדונם עדיין לא ראה גרוש".
במשמר העמק מגדלים 2,000 דונם כותנה, "בין המגדלים הגדולים בארץ", מספר גיא שפירא. "זה גידול עיקרי אצלנו שמרוויח, ובגלל שאנחנו משתמשים במי ביוב ברמה נמוכה להשקיה זה בעיה להחליף אותו בירקות. המצב קשה אבל אנחנו נלחמים על הכותנה, למרות שזו שנה של אי-ודאות ואין כמעט תנועה של מכירת כותנה. הצטברו אצלנו מלאים גדולים. אם הענף ייסגר יהיה לו קשה מאוד להיפתח מחדש. זו שנת מבחן, אני מקווה שנצא מהקורונה, או נלמד לחיות איתה, ואז צריך לראות איך השוק יגיב.
"מבחינתי זו החקלאות העברית, וזה עצוב מה שקורה כי הכותנה היא ענף היסטורי בגידולי השדה. למרות הכל אני עדיין אופטימי, אני מאמין בענף הזה. כבר היו שנים פחות טובות ואני מקווה שזה עוד ישתפר".
מיכה דורון משותפות גד"ש (גידולי שדה) חפר (קיבוץ העוגן, מעברות, עין החורש, גבעת חיים מאוחד והמעפיל) מספר שהשותפות מגדלת כותנה מאז שנות ה-60. "היו שנים שגידלנו 4,000 דונם, אך בגלל עלויות המים והמחיר צמוד הדולר צימצמנו את גידולי הכותנה, כיום מגדלים 220 דונם כותנה ושתלנו הדרים ואבוקדו".
גם אתם נתקעתם עם מלאים?
"הקורונה הפסיקה כמעט לחלוטין את הסחר העולמי בכותנה. כל הסחורה של 2019 במחסנים והתחלנו קטיף אז תכף גם סחורת 2020 תהיה במחסנים. צריך לממן את זה ואין כל כך מי. האמריקאים מסבסדים את מגדלי הכותנה אז הם יכולים למכור בזול".
אז תוותרו על עוד שטחי כותנה?
"אם יתפנו אדמות נגדל חיטה, שמגודלת בחורף ולא צריכה מים. אני עובד בענף משנות ה-80 - וכיום הוא בגסיסה. ההשלכות של הפסקת גידול הכותנה יפגעו בכל ענף גידולי השדה. כשיירדו כמויות הכותנה יתווספו שטחי תחמיץ כך שהמחירים יירדו, ומפעלי תעשייה מקומיים שמעבדים ירקות וחותמים הסכמים עם חקלאים המגדלים עבורם, יבינו שיש המון אדמות פנויות ויורידו מחיר למגדלים. אפילו חומוס כבר לא כדאי לגדל כי מייבאים בזול מחו"ל. עוד מעט לא תהיה כאן חקלאות כי אפשר לייבא הכל. להיות חקלאי זה דבר לא פשוט, אני חי מזה שנים. חקלאי מטבעו הוא אופטימי, אבל היום אנחנו פסימים".
