למרות ההתנגדויות ואחרי דיונים שארכו במשך עשור: הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתל אביב אישרה היום (ד') את מסמך המדיניות למרחב כיכר אתרים בעיר, הכולל בין היתר הקמת שני מגדלי מגורים בני 25 קומות כל אחד מול הים. עוד כוללת התוכנית בניית מבנה ציבורי נוסף בגובה 6.5 קומות והריסת הכיכר הקיימת לטובת הקמת כיכר חדשה. נקבע כי שיקוע רחוב אליעזר פרי מתחת לכיכר יבוטל והוא יעלה למפלס הקרקע ויתוכנן מחדש. כ-50% משטחי הבנייה ישמשו למלונאות ומסחר. התוכנית דורשת הכנת תב"ע והפקדתה, שמיעת התנגדויות ודיון בוועדה המחוזית, כך שיש עוד דרך עד למתן היתר בנייה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדובר בפרויקט המקודם על ידי קרן הנדל"ן JTLV בהובלת עמיר בירם, מנכ"ל בריטיש ישראל לשעבר; יזם הנדל"ן אריאל רוטר, בנם של מנכ"לי רשת האופנה קסטרו; ויעקב שלום פישר, השותף בפרויקט בכיכר אתרים (אך לא בקרן הנדל"ן, שהיא בעלת כ-70% מהזכויות בכיכר). כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, בירם קיבל השבוע היתר בנייה לפרויקט מגורים ליד שוק מחנה יהודה בירושלים, בסמוך לפרויקט נוסף שהוא מקדם במסגרת של קבוצת רכישה בבירה.
 כיכר אתרים בתל אביב כיכר אתרים בתל אביב
כיכר אתרים בתל אביב
(צילום: אוראל כהן)
ב-2018 אישרה עיריית תל אביב את פרויקט המגדלים בכיכר אתרים במסגרתו תוכננו 3-4 מגדלים בני 40 קומות. התוכנית הוחזרה לדיון מחודש על ידי בית המשפט המחוזי בעיר, בעקבות בעתירה שהוגשה על ידי נציגי עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים" ובה נטען כי העירייה עשתה בה שינויים שלא באישור הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (הולחוף). בין היתר נטען כי אושר בינוי של 40 קומות במקום 25 קומות וכן נקבע שימוש למגורים בלבד ללא מלונאות.
ב-2019 החליטה הולחוף לאשר גובה של 25 קומות ובעקבות זאת עתרו היזמים לוועדת הערר נגד ההחלטה. וועדת המשנה לעררים דחתה את הערר וקבעה כי אין מקום להתערב בהחלטה. בנוסף נקבע כי היקף שימושי התיירות יוסיפו 30% של שטחי מלונאות לכלל המתחם, כך שהשימוש לא יהיה למגורים בלבד.
הדמיית פרויקט כיכר אתריםהדמיית פרויקט כיכר אתרים
הדמיית פרויקט כיכר אתרים
(צילום: מתוך מסמך המדיניות של הוועדה המקומית ת"א)
כיכר אתרים נחנכה ב-1975 באחת הנקודות היוקרתיות ביותר בעיר. לאחר שנים ספורות שבהן החנויות והמסעדות במקום זכו להצלחה, החל המקום להידרדר, וכיום חלק גדול משטחיו המסחריים נטושים והכיכר עצמה התקבעה ככישלון וכמפגע. לאורך העשור החולף החלה העירייה, בשיתוף בעלי קרקעות במקום, לקדם מהלך להריסת הכיכר ובניית פרויקט נדל"ני במקומה.
כיכר אתרים בטרם הריסת "הפטריות" המפורסמותכיכר אתרים בטרם הריסת "הפטריות" המפורסמות
כיכר אתרים בטרם הריסת "הפטריות" המפורסמות
הקרן החלה לקדם את התוכנית ב-2015 בתמיכת העירייה, עוד לפני שתוכנית המתאר של תל אביב אושרה סופית. במסגרת התוכנית, שנכנסה לתוקף ב-2016, הוחרג אזור כיכר אתרים מהכלל לפיו לאורך החוף מותרת בנייה של עד 25 קומות, והותרה בו בנייה לגובה של 40 קומות. הנימוק להחרגה היה כי שיקום הכיכר ובנייתה מחדש יחייבו שורת מטלות יקרות שיוטלו על היזמים, וכי יש להגדיל את זכויות הבנייה במקום על מנת להפוך את הבנייה לכדאית עבור היזמים.

המתנגדים: "השפעה סביבתית, תחבורתית ואקלימית"

עו"ד נעם קולודני, מומחה בדיני תכנון ובנייה שייצג בדיון את עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים", המאגדת מאות תושבים המתנגדים לתוכנית, אמר כי כשלי מסמך המדיניות פשוטים, גלויים ומרובים, וכוללים בין היתר חוסר בחוות דעת אקלימית, תחבורתית, כלכלית ומשפטית, המונעים את אפשרות הדיון בו. "שינוי הייעוד המבוקש של שטחים ציבוריים לשטחים פרטיים צריך להיעשות באופן גלוי וברור, ולקבל אישור מלא וכנדרש. לא ניתן לבצע 'הצרחה' בייעודי הקרקע, בפרט כשמדובר בהעברה מ'ציבורי' ל'פרטי', במחטף דוגמת מסמך מדיניות", אמר.
הוא הוסיף כי בהיבט התחבורתי, "מסמך המדיניות מבקש, בזמן ביצוע העבודות, לחסום את עורק התחבורה המרכזי בקו החוף – רחוב הירקון, לתקופה שאינה מפורטת או מוגבלת, וזאת כאשר באותו הזמן ייחסם גם ציר התנועה המקביל ברחוב בן יהודה לעבודות הרכבת הקלה". בהתייחסות להיבטים סביבתיים, הסביר עו"ד קולודני כי היקף ואופי הבנייה המבוקשת ייצור השפעה סביבתית ואקלימית משמעותית, שכן בניית שני מגדלים בתכסית רחבה מאוד בשטח הכיכר על קו החוף ייצור השפעה משמעותית על משטר הרוחות והצללה, לא רק בסביבה הקרובה, אלא בעיר כולה. "אשר על כן נדרשות חוות דעת סביבתיות אקלימיות, יסודיות ורציניות, שיבחנו את כלל ההשפעות של מסמך המדיניות המוצע על הסביבה בטרם אישורו".
עו"ד נועם קולודניעו"ד נועם קולודני
עו"ד נועם קולודני
(צילום עצמי)
לדבריו, גם בהיבט המשפטי ישנה מחלוקת משמעותית באשר לייעודי המקרקעין ובעלי הזכויות בכלל הייעודים, וכי המדיניות המוצגת "מתבססת יותר על משאלות לב מאשר על עובדות מוצקות, ועלולה להעניק זכויות ושימושים במקרקעין ציבוריים, על קו הים של העיר המשמעותית בישראל, לבעלי הון פרטיים. נדמה שמסמך המדיניות נובע משיקולים זרים שכלל אינם בסמכותה של הוועדה המקומית או העירייה ואשר אינם נשענים על אדנים תכנוניים מקובלים".
מקרן JTLV נמסר: "אנו לומדים את מסמך המדיניות אותו אישרה עיריית תל אביב היום. אנחנו מקווים שמדיניות העירייה תאפשר את פיתוחה מחדש של הכיכר".