נציג בנק ישראל מגיב לטענות האוצר בריאיון לאולפן ynet. צפו
(צילום: רועי עידן, ירון ברנר)

"הדו"ח בסה"כ בוחן את היציבות הפיננסית של ישראל והתרשים שנמצא בפנים, שהוא ממש לא עיקר הדו"ח, מראה שאנחנו במקום טוב באמצע". כך טען הבוקר (ד') ד"ר יוסי סעדון, ראש תחום מדיניות מקרו יציבותית בבנק ישראל, בהתייחס לפרסום דו"ח היציבות הפיננסית של המדינה ממנו עלה כי ישראל נמצאת מתחת לממוצע העולמי בסיוע לעסקים במהלך משבר הקורונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
זאת לאחר שבכירי האוצר תקפו אמש (ג') בחמת זעם את בנק ישראל וטענו כי הנתונים שפרסם על מעטה יחסית למדינות העולם במשק בשל משבר הקורונה הם "מופרכים, מומצאים, מטעים ורחוקים מהאמת". בדו"ח נאמר, בין השאר, כי הסיוע למשק בישראל הגיע רק ל-3.7% מהתוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג) לעומת 11.5% באוסטרליה, 11% בסינגפור, 9.8% בארה"ב ו-8.0% בתאילנד.
בנק ישראלבנק ישראל
בנק ישראל
(צילום: רויטרס)
"בתוך הדו"ח יש גרף אחד שבו אנחנו עושים השוואה בהוצאה הממשלתית ביחס לתוצר בין רשימה של מדינות", מסביר סעדון. "ההשוואה הזאת מתבססת על ניתוח של גולדמן זקס, שזה למעשה בית השקעות שמכיר טוב את הנעשה בעולם וגם את ישראל. התרשים שנמצא בפנים מראה שאנחנו במקום טוב באמצע, ממש לא במקום הכי נמוך".

"צריך להכניס את הדברים לפרופורציות"

בהתייחס למשבר הכלכלי הגדול שחווה כעת המדינה ולכמויות המובטלים האדירות, סעדון טוען כי "אני חושב שצריך להכניס את הדברים לפרופורציות, כל אחד רואה למעשה מימינו ומשמאלו מובטל ואנשים שסובלים מהמשבר, אבל צריך לזכור שמדובר במשבר של פעם במאה שנה. ברור שיש לזה השלכות, הממשלה הכניסה יד לכיס, אבל אני לא נכנס לזה, זה לא התחום שלי, אנחנו הצגנו את התמונה כפי שהיא.
ד"ר יוסי סעדון, ראש תחום מדיניות מקרו יציבותית בבנק ישראלד"ר יוסי סעדון, ראש תחום מדיניות מקרו יציבותית בבנק ישראל
ד"ר יוסי סעדון, ראש תחום מדיניות מקרו יציבותית בבנק ישראל
(צילום: ששון תירם)
"הדו"ח בוחן את המצב של היציבות הפיננסית של המשק הישראלי ביינתן הקורונה ובשינוי המשמעותי שהתרחש בחודשים האחרונים. ההכנסה של היד לכיס זו פעולה שעשתה הממשלה ובסה"כ זו פעולה מבורכת".

"בישראל הכניסו את היד לכיס בצורה מכובדת"

סעדון הוסיף וטען כי המספרים שיוצגו בדו"ח מייצגים את החלק של ההתערבות הישירה של הממשלה. לטענתו, אם מחשבים גם את ההתערבות העקיפה, מדינת ישראל מגיעה לכמעט 7% של סיוע למשק מתוך התמ"ג.
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, ושר האוצר, ישראל כץנגיד בנק ישראל, אמיר ירון, ושר האוצר, ישראל כץ
סעדון: "אין לנו חילוקי דעות עם האוצר". נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, ושר האוצר, ישראל כץ
(צילום: אלכס קולומויסקי ושלו שלום)
"אנחנו רואים שיש בערך כמו 13 מדינות מתחתינו. זה שאנחנו רואים מדינות במספרים של 10% ו-12%, אני לא חושב שלשם אנחנו צריכים לכוון. אנחנו מדברים עול דו"ח שבתוכו מראה גם את ההכנסה של היד לכיס, ובישראל הכניסו את היד לכיס בצורה מכובדת", טען סעדון.
בהתייחס לתגובה החריפה שקיבל בנק ישראל ממשרד האוצר אמש עקב פרסום הדו"ח, סעדון הסביר כי "צריך לזכור שהניתוח שלנו מסתיים בחודש יוני והנתונים נכונים לחודש יוני. פרסמנו אתמול בעקבות הבקשות את הנתון המעודכן יותר שלוקח בחשבון גם את התכנית החדשה שהשיקו לאחרונה וכבר אנחנו נמצאים במספרים הרבה יותר גבוהים.
 נתוני משרד האוצר (למעלה) לעומת נתוני בנק ישראל (למטה) נתוני משרד האוצר (למעלה) לעומת נתוני בנק ישראל (למטה)
נתוני משרד האוצר (למעלה) לעומת נתוני בנק ישראל (למטה)
"מדינות רבות הכניסו את היד לכיס, כולל ישראל, ומה שאנחנו מסתכלים עליו בסופו של דבר זה ההשפעה שיש לזה על הדירוג של ישראל. כל המדינות למעשה הכניסו את היד לכיס בצורה משמעותית, מה שגורם לכך שחברות הדירוג מקבלות יחסית בסלחנות את הגידול המשמעותי הזה בגירעון באופן משמעותי.
"למה האוצר רתחו מזעם? אני לא יודע. אבל סך הכל הנתונים שלנו הם נתונים שמייצגים את המציאות ואני חושב שאין חילוקי דעות בנינו לבינם, כנראה שהכותרות הכעיסו כמה אנשים".