בסופ"ש קיבלתי מיילים רבים מקוראים שהוריהם חצו את גיל 67 ועדיין עובדים קשה לפרנסתם. לצערם, כמו כחצי מיליון מעובדי ישראל, גם הוריהם הוצאו לחל"ת במשבר הקורונה. הם שאלו אם אמא ואבא שלהם, שעובדים כשכירים למרות גילם ואין להם פנסיה, זכאים לדמי אבטלה. נאלצתי להשיב להם שלא, אף שלא היה לי הסבר הגיוני לכך.
להערכתי, מדובר באלפי אנשים במצב הזה. אחד מתנאי הזכאות לדמי אבטלה הוא שגיל מבקש הקצבה אינו עולה על 67. עובד מבוגר יותר שיוצא לחל"ת לא זכאי לכך. בכל יום מסבירים לציבור כמה חשוב לשמור על בידוד כדי לשמור על האוכלוסייה בגיל השלישי. על ההורים שלנו, הסבים והסבתות. אבל כשאותה דאגה אמורה להיות מתורגמת לעזרה כספית? פה אנחנו כבר פחות מצטיינים.
1 צפייה בגלריה
עובד מבוגרעובד מבוגר
עובד מבוגר
(צילום: shutterstock)
האם אותם אנשים בגיל מתקדם שכולנו דואגים להם שלא יידבקו בנגיף לא זכאים לכך שהמדינה תדאג להם לדמי אבטלה כשהם מוצָאים לחופשה ללא תשלום? כולנו רוצים שסבא וסבתא שלנו או הורינו לא יידבקו בקורונה, אבל אנחנו גם רוצים שיוכלו להתפרנס ולא ימצאו את עצמם על סף פת לחם.
אף אחד לא מצפה שעובד בן 68 שהוצא לחל"ת יוכל לחיות מקצבת אזרח ותיק (קצבת זִקנה) של כ-2,300 שקל. נכון שמי שזכאי ואין לו הכנסות נוספות יכול לבדוק זכאות לתוספת השלמת הכנסה, אבל זה לא פתרון ראוי ולא מכובד.
נכון גם שדמי הביטוח הלאומי המופרשים למי שעובד מעל גיל 67 פחותים מעובד רגיל ומטרתם לבטחו אם ייפצע. ועדיין: אם הממשלה רוצה לדאוג לגיל השלישי תתחילו פה. גם ביטוח לאומי תומך במתן קצבה לאוכלוסייה זו. כל שנדרש זה החלטת ממשלה ותיקון חקיקה. לטיפולכם, הח"כים והשרים.