חלטורה. זאת המילה האחת והיחידה המתאימה להגדיר את רצונם של ראש הממשלה ומחליפו העתידי לאשר את תקציב המדינה לשנת 2021 עד ל-5 בינואר. ואפשר להוסיף עוד מילה להליך הבזוי שמתכננים שני קברניטי המדינה המנותקים לאישור תקציב המדינה - מחפיר.
הניסיון להעביר תקציב מדינה בממשלה ובשלוש קריאות בכנסת, בזמן כה קצר, מצביע על עוצמת הזלזול של בנימין נתניהו ובני גנץ בכל מה שכלול בתקציב המדינה ובחוק, המחייב את הצגת התקציב בפני חברי בית המחוקקים זמן מספיק כדי שיוכלו לעיין בו וללמוד לפחות חלק מאלפי סעיפיו.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ומעל הכל, זה כמובן זלזול מחפיר בחברי הכנסת עצמם, שגם אילו היו כולם "סופרמן" ופרופסורים חתני פרס נובל לכלכלה - לא היו מצליחים ללמוד את אלפי עמודי ספרי התקציב החדש, שאותו טרם ראו עד היום, והכולל את נתוניהם של יותר מ-30 משרדי ממשלה ו-40 רפורמות גדולות במסגרת חוק ההסדרים, שבהן ודאי לא יספיקו להתעמק בזמן כה קצר.
3 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ובני גנץ
בנימין נתניהו ובני גנץ
בנימין נתניהו ובני גנץ
(צילום: דני שום טוב, דוברות הכנסת)
כדי להבין את המשמעות של ההחלטה האומללה שקיבלו בנימין נתניהו ובני גנץ, צריך להבין מה נעשה בכל מדינה מתוקנת, כולל בישראל בימים טובים יותר, בתהליך רגיל של הכנת ואישור תקציב מדינה.
את תקציב לשנה הבאה מתחילים להכין באגף התקציבים במשרד האוצר בחודש אפריל ומגישים אותו לדיון ראשון בממשלה בחודשים יולי ואוגוסט. אז מקיימת הממשלה שלוש ישיבות ארוכות לאישור תקציב המדינה, כאשר בראשונה שבהן שומעים השרים רק את סקירות בכירי אגף התקציבים, שר האוצר ומנכ"ל המשרד.
בישיבה השנייה מאשרים חברי הממשלה רק את מסגרות התקציב, כמו סדר הגודל, מה יהיה יעד הגירעון, בכמה תסתכם גביית המיסים וכדומה, ורק בישיבה השלישית נוהגת הממשלה לאשר, לרוב עם תיקונים והערות, את התקציב כולו, ללא פירוט מעמיק עדיין.
3 צפייה בגלריה
ועדת הכספים דיון הלוואות קורונה
ועדת הכספים דיון הלוואות קורונה
ומה עם דיונים בוועדות הכנסת? ועדת הכספים
(צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
השלב הבא הוא החזרת התקציב בחודש אוגוסט למשרדי האוצר והמשפטים, כדי להכין את יותר מ-30 ספרי התקציב החדש מותאמים לחקיקה, כולל הצגת מאות טבלאות, הכוללות השוואות של סכומי הכספים המתייחסים לסעיפים ותתי-סעיפים לשלוש-ארבע השנים הקודמות. התהליך הזה אורך לרוב חודשיים-שלושה, עד לאמצע או סוף חודש אוקטובר.
אז מועבר התקציב לאישור הכנסת בקריאה ראשונה ואחר כך מפוזר בין אחדות מוועדות הכנסת, בעיקר לוועדת הכספים, שבה מתקיים בכל יום דיון על תקציב של משרד ממשלתי אחד. לא פעם מבוצעים על ידי חברי הכנסת שינויים במאות הסעיפים שבתקציב המשרד הממשלתי ונבחרי העם מציגים שאלות ומבקשים הסברים מהשר הממונה על המשרד, וגם מאנשי משרד האוצר.

מנסים לדחוס תהליך של חודשים בימים ספורים

בתום ההליך המורכב הזה מובא התקציב, לרוב ממש בימים האחרונים של חודש דצמבר, לאישור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. פעמים רבות העלו חברי הכנסת הסתייגויות לגבי סעיפים שונים בתקציב, שעליהם מצביעים בנפרד, וגם הוכנסו בהם שינויים של הרגע האחרון.
עד ל-31 בדצמבר בחצות - ולכל היותר עד ל-31 במרץ בשנת התקציב עצמה - יש לאשר את כל התקציב בקריאה השלישית, אחרת הממשלה נופלת.
ובכן, את התהליך המורכב הזה, אמורים כעת הממשלה והכנסת לבצע בתוך ימים ספורים: תקציב 2020 (המוכר בחלקו לרוב חברי הכנסת) עד ל-31 בדצמבר, אם תאושר הדחייה מהמועד הקבוע בחוק החל מחר (שלישי), ה-22 בדצמבר בחצות, ותקציב 2021 עד ל-5 בינואר הקרוב.
ככה לא בונים תקציב. ככה לא מאשרים תקציב. ככה מנפצים לאור יום את כל כללי המדינה הדמוקרטית ואת חוק היסוד: תקציב המדינה. ככה הופכים את הכנסת לכלי משחק בידי פוליטיקאים, שרק הכיסא שעליו ימשיכו לשבת, מעניין אותם. ככה הורסים כל חלקה טובה בתכנון הכלכלי של מדינת ישראל. כן, זאת חלטורה וזה מחפיר.