ישראל מפגרת בשיעור ניכר בסיוע הממשלתי לעסקים מול רוב המדינות המפותחות: שיעור ערבויות המדינה בתחום ההלוואות לעסקים נמוך ביותר, מעט תשלומי מיסים נדחו (ולתקופה קצרה), וסך התמיכה הממשלתית מהתמ"ג עומד על אחוזים בודדים. בחלק גדול מהתחומים ניצבת ישראל במקום האחרון מבין המדינות שמולן נעשתה ההשוואה.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כך קובע מחקר חדש של מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי, שנערך ע"י המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' צבי אקשטיין, שרית מנחם כרמי וד"ר סרגיי סומקין. המחקר בחן את מדיניות הסיוע שניתנה למגזר העסקי בעולם בגל התחלואה הראשון במשבר הקורונה. מחר יערוך המכון שולחן עגול על תוצאות המחקר, בהשתתפות יועצו הכלכלי של רה"מ פרופ' אבי שמחון, ראש אגף התקציבים שאול מרידור, הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר ופרופ' מרטין אייכנבאום.
2 צפייה בגלריה
קפה לואיז חיפה
קפה לואיז חיפה
סגרו שערים אחרי 14 שנה בגלל המשבר. קפה לואיז
על פי המחקר, התמיכה הממשלתית בעולם ניתנה בארבעה צעדי מדיניות עיקריים: הלוואות בערבות מדינה, הנחה או דחייה בתשלומי מסים, מענק לסבסוד העלויות הקבועות של העסק, ואסדרת הפעילות בשוק השכירות. שלושת כלי הסיוע הראשונים יושמו בישראל, בעוד הממשלה לא נקטה צעדים בשוק השכירות.

מעט מדי הקלות מס

היקף ערבויות המדינה שניתנו בישראל בקרן הייעודית הוא רק 15%. הערבויות משפיעות על נכונות הבנקים במתן אשראי עסקי שיסייע למצוקה התזרימית. לשם השוואה, בארה"ב ערבות המדינה הגבוהה ביותר (100%) ובאוסטרליה הערבות הנמוכה ביותר אחרי ישראל - 50% - פי שלושה מאשר בארץ. היקף ההלוואות שניתנו כשיעור מהתוצר גם נמוך בהשוואה בינלאומית: 2%, כמו באוסטרליה. ביתר המדינות שנבדקו שיעור הערבות מהתמ"ג גבוה יותר: איטליה 25.3%, גרמניה 23.9%, בריטניה 14.9%, צרפת 12.4%, בלגיה 10.6%, שווייץ 8.6%, ספרד 8%, דנמרק 4.1% וארה"ב והולנד 3.1%.
נכון ל-7 ביולי, בשבוע שעבר, היקף ההלוואות שכבר ניתנו בקרן בערבות המדינה בישראל הוא רק 15 מיליארד שקל. כ-41 אלף בקשות להלוואה אושרו מתוך כ-58 אלף. כיום נבחנות בבנקים יותר מ-70 אלף בקשות נוספות.
רוב (75%) מדינות ה-OECD דחו את תשלומי המסים לתקופה ארוכה יחסית מיד עם פרוץ המשבר. בעולם נדחו לעסקים תשלומי מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, מס חברות, הפרשות סוציאליות, מס סביבתי, בלו (כמו על סיגריות ודלק בארץ), ארנונה, חשמל, מים ואגרות ממשלתיות. בישראל הוקצו רק 10 מיליארד שקל לדחיות מסים, שניתנו בעיקר במסי ארנונה ומים. הקלות נוספות ניתנו בדחיית הגשת דו"חות.
שיעור היקף המסים הדחויים בישראל הוא רק 0.6% תוצר בהשוואה ל-5% בממוצע במדינות שנבדקו, וגם בהשוואת תקופת הדחייה מדשדשת ישראל עם חודש־חודשיים בלבד (ראו מדינות נוספות בטבלה). החוקרים מדגישים שהמדינות נבדלות בשיעורי המס שלהן ולכן ההשוואה עשויה להציג תמונה שגויה.

מענקים לא מספקים

היקף התמיכה הממשלתית מתוך התוצר שוב מעמיד את ישראל במקום האחרון: 6.7% לעומת 23.9% בגרמניה, 22.2% בבריטניה ו-21.8% באוסטריה.
המחקר בחן עד כמה המענק להוצאות קבועות בישראל מכסה את אובדן ההכנסות שחוו העסקים, ולצורך כך בחנו את היקף התשומות בענפים השונים, את שיעור התשומות מתוך התפוקה ואת שיעור המענק המרבי. מהניתוח עלה ששיעור המענק שיקבלו רוב העסקים נמוך בהרבה מהשיעור המרבי, מכיוון שביותר ממחצית מהעסקים בישראל מידת הפגיעה מהמשבר הייתה נמוכה יותר מ-50%.
שיעור המענק בגין עלויות קבועות בישראל (3%-15% ממחזור המכירות) נמוך משמעותית מהעולם. באוסטריה למשל המענק נע בין 25%-75% מהמחזור ובדנמרק - 25%-80%.