מתווה הפשרה בנושא הקיצוץ במסגרות בכרטיסי אשראי קרוב לגיבוש. ל"כלכליסט" נודע כי מסתמן שהמתווה יכלול קיצוץ של 45% במסגרות האשראי של לקוחות בנק הפועלים ולאומי עד סוף השנה, לעומת 50% שיש לקצץ לפי החוק הקיים היום. גם יתרת הקיצוץ (5%) תתבצע - אך במועד מאוחר יותר. טרם ברור האם גם מסגרת האשראי המינימלית של הלקוח תעלה מ-5,000 שקל, אך גם אם היא תעלה, זה יהיה כנראה בשיעור מינורי ל-7,000-6,000 שקל. ממשרד האוצר נמסר כי הנושא טרם הוכרע.
מתווה הקיצוץ במסגרות האשראי עדיין נמצא בגיבוש סופי באוצר, וייתכנו בו שינויים. המתווה גם יזדקק לאישור שר האוצר ישראל כץ, שביחד עם נגיד בנק ישראל צריך לפנות לוועדת הכלכלה ולבצע את השינוי בחוק. בשל היחסים המתוחים בין כץ לחלק מהדרג המקצועי של משרדו, מה שהגיע לשיא בשבוע שעבר כאשר ראש אגף תקציבים שאול מרידור התפטר, אין ודאות שכץ יקבל את המתווה של הדרג הפקידותי במשרד.
סניפי בנק לאומי והפועליםסניפי בנק לאומי והפועלים
סניפי בנק לאומי והפועלים
(צילום: יאיר שגיא ואביב גוטליב)
בכל אופן, אם זה אכן יהיה המתווה הסופי, הרי שמדובר בניצחון של חברות כרטיסי האשראי, שנלחמו על כך שלא יחול שינוי בחוק הקיים, ואכן השינוי המסתמן מינורי יחסית.
קיצוץ המסגרות בכרטיסי אשראי הוא חלק מחוק שטרום, שנועד להגביר את התחרות במערכת הפיננסית, ולחזק את חברות כרטיסי האשראי מול הבנקים. לפי אחד מסעיפי החוק, אמורים הבנקים הגדולים לקצץ מחצית מהמסגרות בכרטיסים של לקוחותיהם - כ-20 מיליארד שקל. חריגה מהמסגרת תגרום לכך שעסקת הרכישה שלקוח יבצע בכרטיס לא תאושר.
הקיצוץ שהבנקים יעשו יהיה תקף לשלוש שנים. המטרה הייתה לייצר ביקושים מצד לקוחות הבנקים הגדולים לכרטיסים החוץ בנקאיים של חברות כרטיסי האשראי, ולהביא את השוק להיות מבוזר יותר. כיום כרטיסי האשראי הבנקאיים מהווים 70% מהשוק.
לבנקים ניתנו כמה שנים כדי להקטין את המסגרות. ככל הידוע, הפועלים הפחית מחצית מהסכום, ואילו בלאומי תכננו לבצע את ההפחתה בבת אחת השנה. התוצאה היא שכיום נותר לעשות, לפי הערכות, קיצוץ של כ-15 מיליארד שקל.
בבנקים הגדולים מתריעים כי קיצוץ כזה עתה יפגע בלקוחות שנפגעו מהמשבר ולכן פנו כבר בתחילת המשבר לבנק ישראל ולמשרד האוצר בבקשה לשינוי החוק. מנגד בחברות האשראי טוענים כי הבנקים מנצלים את המשבר לצורך קבלת הקלה רגולטורית.
בכל אופן החלטה בנושא צריכה להתקבל בהקדם, שכן הבנקים מחויבים לתת התראה ללקוחותיהם לפני הקיצוץ במסגרות, והקיצוץ צריך להיות מושלם עד סוף השנה. כלומר על הבנקים לדעת מה היקף הקיצוץ שהם צריכים להשלים כבר בתוך כמה שבועות, כדי להיערך ולבצע את הפעולה.

למה קרן טרנר מנועה מלעסוק בקיצוץ מסגרות האשראי?

מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר מנועה מלעסוק בסוגיית מתווה הפשרה בקיצוץ מסגרות האשראי בבנקים הגדולים שמשרד האוצר מגבש בשל הסדר ניגוד העניינים שלה, כך נודע ל"כלכליסט".
תמונה של קרן טרנר-איילתמונה של קרן טרנר-אייל
קרן טרנר-אייל
(צילום: יריב כץ)
כאשר נכנסה לתפקידה ביוני האחרון חתמה טרנר על הסכם ניגוד עניינים בו הצהירה על חברות קרובה עם ליעד ברזילי, חברת הנהלה בחברת כרטיסי האשראי מקס והאחראית על רגולציה, תקשורת שיווקית ופרסום בחברה. טרנר התחייבה להימנע מלטפל בכל עניין הנוגע באופן ישיר לחברת מקס ולחברות שבשליטתה. מהאוצר נמסר כי קרן טרנר אינה עוסקת בנושא זה.
באשר לטיפול באופן כללי בנושאים הקשורים לעולם הפיננסים בהם מקס פעילה, במשרד האוצר מציינים כי הסדר ניגוד העניינים לא מונע מטרנר מלעסוק בתחום הפיננסי בכלל או בתחום האשראי בפרט. עוד נמסר כי "ישנם צוותים ייעודיים במשרד שעוסקים בתחום הפיננסי ובסוגיות הנוגעות לחברות כרטיסי האשראי, לרבות באלו הקשורים במישרין לחברת מקס. יתרה מזו, הרגולציה על חברות אשראי מבוצעת ככלל על ידי המפקח על הבנקים. ככל שתידרש הפעלת סמכות של מנכ"ל משרד האוצר בהיבטים הנוגעים באופן ישיר לחברת מקס או חברות שבשליטתה, ימלא את מקומה גורם שימונה על ידי שר האוצר בתיאום עם היועץ המשפטי של המשרד".