תזכורת: המתווה לעידוד תעסוקה של האוצר
(צילום: אלכס גמבורג, ירון ברנר)
"אנו פונים אליך בבקשה להתערבותך הישירה בעניין, ולמתן ההנחיות הנדרשות להסרת הקיפוח, למניעת פגיעה ואפליה זו, ולעשיית צדק עם חברי הקיבוצים ומעסיקיהם". כך כתבו אתמול ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ואמיתי פורת, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, לשר האוצר ישראל כץ בעקבות השארתם מחוץ למתווה של הענקת מענקים למעסיקים עבור עובדים שהוחזרו לעבודה מחל"ת.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השניים מתייחסים לפעימה הרביעית במתווה שאושר השבוע, ששוללת את זכותה של כל אגודה שיתופית מקבלת מענק בגין החזרתו לעבודה של עובד החבר באגודה.
מאיר מכוון לכ-10,000 תושבי קיבוצים, שעובדים במפעלים שונים בקיבוצים. לדבריו, לכ-1,500 מהם יש תיק במס הכנסה, והם אמורים לקבל את הפיצויים כמו יתר העצמאים והשכירים במדינה. על יתר 8,000 העובדים, הקיבוץ מדווח למס הכנסה מדי חודש, ולהם, לטענת מאיר, האוצר מסרב לשלם.
כך למשל קורה בקיבוץ לביא, בו יש מלון ומפעל שנסגרו בתקופת הקורונה. העובדים שאינם תושבי הקיבוץ נכללים במסגרת מתווה הפיצויים, אך העובדים שהם תושבי הקיבוץ – לא. כך גם בכפר הנופש של קיבוץ עין גב, שבימים של טרום הקורונה העסיק מאות עובדים. האוצר מכליל במתווה הפיצויים את כל העובדים בכפר הנופש, שאינם תושבי הקיבוץ. הקיבוצניקים עצמם – מחוץ למתווה. וכך, לטענת השניים, כשאגודת מושב תחזיר מחל"ת עובד מבין חבריה, היא לא תהיה זכאית למענק בגינו.
"לאפליה זו גם השלכה ישירה על עובדים שהם חברי אגודה, שכן חלק ניכר מהמעסיקים צפויים להשיב לעבודה כיום רק חלק מעובדיהם, ולהעדיף עובד המזכה אותו במענק, על פני עובד שהוא חבר באגודה שיתופית, וכנובע מכך תקופח פרנסתו של העובד חבר האגודה על לא עוול בכפו. כל העולם זכאי לפיצויים ונכלל במתווה. רק אנחנו, בגלל שאנחנו קיבוצניקים, לא. זו אפליה בוטה. פשוט, דופקים את הקיבוצניקים", טוען מאיר.
השניים דורשים מכץ לפעול לאלתר לתיקון תזכיר החקיקה כך שהזכות למענק תחול גם על השבתו לעבודה של חבר אגודה.
במכתב הם כותבים בין היתר, כי "מאז החלה ממשלת ישראל במהלכים לפיצוי הנפגעים מהשבתת המשק בגין נזקי הקורונה, מוצאים עצמם הקיבוצים וחבריהם כשהם מנועים מלהיות שותפים בפיצוי זה".
במכתב נטען, כי נכשלו מאמציהם להביא לפתרון הבעיה בדרך של הידברות ישירה מול אגף המיסים במשרד האוצר בטענה כי אין הסדר חקיקתי המאפשר תשלום מענקים למי שחבר באגודת קיבוץ. "אחד הפתרונות הוא התקנת תקנה על ידך, מכוח הסמכה מפורשת שהסמיך המחוקק את שר האוצר", הם כתבו לכץ. "בשל חילופי הממשלות, ולמרות ניסיונותינו, לא הייתה אפשרות אמיתית לקדם את הטיפול בעניין. לעת הזו, משקמה הממשלה, אין בדעתנו להניח עוד לנושא".
"לא סופרים אותנו"
"במהלך משבר הקורונה נפגשנו עם מנהל רשות המיסים ערן יעקב, והבנו שהוא לא סופר אותנו", אומר מאיר. "הפסקת עבודתם היתה החלטת ממשלה, לא כוח עליון של מלחמה או אחר. לכן על הממשלה לקחת אחריות ולפצות".
לטענתו הטענות של רשות המיסים לפיהן הקיבוץ משלם מיסים בצורה אחרת ולכן על כל קיבוץ לפצות את העובדים שלו, וכי רשות המיסים לא יודעת כמה כל עובד בקיבוץ מרוויח - משוללות כל יסוד. "זו טענה שקרית, כי החל מ-2016 אנחנו מדווחים על הכנסה של כל חבר", הוא מסביר. "הם יודעים בדיוק כמה כל חבר מרוויח, שכיר ועצמאי. בממשלה הקודמת לא היה שום פוליטיקאי, שדאג לנו. לא ניתן לזה לקרות שוב. נילחם בכל כוחנו, עד בג"צ, ונשנה את החוק. לא נפקיר את העצמאים שלנו, ולא נסכים שהקיבוצים יהיו בנים חורגים למדינה".
גם מרים דרוק, מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית, נדרשה לנושא. "סעיף ההחרגה אינו חוקתי וסותר את חוקי היסוד של המדינה, כבוד האדם וחירותו, וחופש העיסוק", היא טוענת. הסעיף פוגע פגיעה אנושה באופן בלתי סביר בזכויותיהם החוקתיות של חברי הקיבוצים ושל המפעלים הקיבוציים, לכבוד, לשיווין, לחופש עיסוק ולקניין. מדינת ישראל מעודדת מעסיקים להשיב לעבודתם עובדים שאינם חברים באגודה, וככל שיהיה למעסיק צורך בעובד נוסף הרי שעדיף למעסיק לקלוט עובד חדש על פני השבתו של חבר אגודה לעבודתו, כי על כך הוא לא יקבל מענק מהמדינה".
דרוק מדגישה את העובדה, שבימים אלו צופים מומחים התפרצותו של גל שני. "הדבר יוביל למצב אבסורדי, לפיו מעסיקים יעדיפו להוציא לחל"ת רק עובדים שאינם חברי אגודה, שהרי רק בגין השבתם הם יהיו זכאים למענק בעתיד. השארת סעיף ההחרגה על כנו תהיה בלתי לגיטימית ופסולה, ולא תעמוד במבחן משפטי".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מטרת המענק לעידוד התעסוקה היא להחזיר כמה שיותר דורשי עבודה לשוק התעסוקה. לעניין חברי קיבוץ, נוסח תזכיר החוק מאפשר לחבר קיבוץ להיות זכאי למענק כל עוד הוא עונה לקריטריונים הקבועים בו. נוסח החוק לעניין זה תואם תיקוני חקיקה קודמים בנושא זה".
