צפו: תופעת הקבלנים החאפרים
(צילום: בראל אפרים)

כ-10,000 קבלני בניין רשומים ברשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון בישראל, אבל לפי הערכות בשטח - פועלים עוד אלפים שאינם רשומים, כלומר קבלנים חאפרים. ברשם הקבלנים ובארגון הקבלנים בנגב מתריעים מפני התופעה, שנפוצה כך נראה בכל הארץ ומהווה סכנה בטיחותית חמורה: התחזות לקבלנים רשומים וביצוע עבודות בנייה שלא על פי החוק.
מנגד, י', שבנתה את ביתה הפרטי עם קבלן לא מורשה, אמרה שהכסף היה הפקטור בעניין. היא בכלל לא הייתה מודעת לעניין. ברגע שהיא קיבלה הצעת מחיר בכפר של 200 אלף שקל היא הלכה על זה מבלי לבדוק. רק בדיעבד היא הבינה שזאת הסיבה לפער במחיר וכבר לא עניין אותה, כי מבחינתה הוא יעשה עבודה טובה.
"אני מסתכלת על הבית הקטן שלי. עבורי מדובר בחלום גדול וכל שקל בתהליך הזה הוא חשוב. לקחתי קבלן שעשה לי עבודה מדהימה, זה שהוא לא רשום לא היה פקטור בהחלטה. למה שאשלם מליון שקל כשהצעת המחיר הייתה 800 אלף שקל? חיסכון של 200 אלף שקל הוא משמעותי וקריטי עבורי. יש לי חברים שגם בנו עם קבלן לא רשום ואני מקווה שלא נתבדה ולא נתקל בתקלות בהמשך".
הקבלנים הרשומים ברשם הקבלנים מתמחים הן בבנייה של כל סוגי המגורים והן בשיפוצים. בעיית החאפרים נפוצה בעיקר במגזר הבנייה הפרטי של צמודי קרקע, כיוון שמדובר בשוק פרוץ שקשה לעקוב אחריו. לדברי אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות הקבלנים בוני התאחדות הארץ, לא מדובר במשהו חריג בענף הבנייה: "אנחנו עדים לתופעה שאנחנו חייבים למגר אותה, זה נמשך בלי סוף".
הקבלנים הרשומים לרוב גובים סכומים גבוהים יותר מאלה שפועלים ללא רישיון, משום שעלויות המיסים והתשלומים השונים באופן אוטומטי מייקרים את הצעת המחיר. זו הסיבה שבעלי בתים פרטיים נוטים לפנות למחיר הנמוך ביותר שהם מוצאים. הצעת מחיר שיכולה לעתים להיות משמעותית מאוד עבור הלקוחות הפוטנציאליים, שמבקשים לבנות את ביתם בבעלות הזולה ביותר שיש בשוק.
אתר בנייה שכונת כלניות באר שבעאתר בנייה שכונת כלניות באר שבע
אתר בנייה שכונת כלניות באר שבע
(צילום: בראל אפרים)
במסגרת המאבק בתופעה, פשטו החודש קבלני הנגב על שכונת כלניות בבאר שבע, המאופיינת רובה ככולה בבתים צמודי קרקע ונבנית בימים אלו. התוצאות, למרבה הצער, לא ממש הפתיעו אותם. "לפי הערכה שלנו, בשכונה הזו, שיש בה יותר מ-1,000 יחידות דיור, כ-30% מהן נבנות על ידי קבלנים שאינם רשומים", אומר צביקה ליבנה, מנכ"ל הארגון.
לדבריו, הבעיה חמורה במיוחד בצפון ובדרום הארץ. "התופעה כאן כל כך גדולה שהרשויות התחילו לקבל את זה כסטנדרט שצריך לחיות איתו. אני אומר שלא חייבים לחיות איתו, חייבים להילחם בו", הוא אומר. "התופעה הזאת יוצרת מצב גם של שוק שחור בכסף וגם בטיחות בעייתית, וגם אי אפשר לחיות במדינת חוק שכל אחד עושה מה שבא לו".
צביקה ליבנהצביקה ליבנה
מנכ"ל ארגון הקבלנים בנגב, צביקה ליבנה. "שוק שחור ובעיות בטיחות"
(צילום: בראל אפרים)

"הלקוחות מחפשים לחסוך כסף"

ליבנה סבור, כאמור, שאחת הסיבות לכך שרבים פונים לחאפרים היא הניסיון לחסוך כסף. "הלקוח מחפש את הקבלן כי זול והוא לא מבין שבסוף זה יצא לו הכי יקר, כי אם אחרי חצי שנה הרצפה תתחיל לשקוע או יסוד יקרוס או התקרה תקבל סדקים - זה יעלה לו הרבה יותר. לכן, כשאתה כשחותמים על הסכם עם קבלן, צריך לבדוק אם יש לו רישיון ואיזה. לפעמים יציגו לכם רישיון לקבלן אינסטלציה אבל זה לא קבלן בתים, ואם הרישיון הזה לא תקף לבנייה אסור לתת לו לבנות. זה בדיוק אותו דבר כמו אחד שילך לנתח ומתברר שהוא לא למד רפואה", אומר ליבנה.
ברשם הקבלנים מסבירים כי בשנה האחרונה נעשו כמה שינויים במטרה לצמצם את התופעה. בין היתר מדובר בהרחבת פעילות האכיפה באמצעות תוכנית עבודה מסודרת בחלוקה לפי אזורים בארץ, סוג הבנייה ועוד, והפעלת מפקח מוסמך על פי חוק התכנון והבנייה לצורך איסוף ראיות. במקרה שבו אותר אתר בנייה, שבו מבוצעות עבודות על ידי קבלן שאינו מחזיק ברישיון מתאים, הרשם מורה בצו על הפסקת העבודה באתר, וכן מועבר דיווח לרשות המקומית לצורך המשך אכיפה.
אלי אביסרוראלי אביסרור
יו"ר ארגון הקבלנים בנגב, אלי אביסרור. "לנהוג בחומרה גם כלפי בעל הבית"
(צילום: בראל אפרים)
אילן אליהו, רשם הקבלנים, אומר כי "משרד הבינוי והשיכון פועל במספר חזיתות אכיפה, פעילות עצמאית הכוללת סקירה פיזית של אתרי בנייה ושיתוף פעולה עם גורמים שונים כמו מינהל הבטיחות ומינהל האכיפה במשרד העבודה. רשם הקבלנים פועל ואוכף את החוק בכל מקום בו עולה חשד ונמצא כי עבודות הנדסה בנאיות מבוצעות על ידי קבלן שאינו רשום או שרישיונו אינו מתאים להיקף העבודה. במקרים בהם נמצאו אי סדרים מוצא צו הפסקת עבודה".
אביסרור מצדיק את החוקרים ואומר כי יש לנהוג בחומרה גם כלפי בעל הבית המזמין את העבודה. "ברור שהלקוח אשם, הוא חלק נכבד מהעסקה והוא שמאפשר לאותו חאפר שאין לו רישיון עבודה או בכלל אישור עבודה לעבוד בארץ לבנות את הבית", הוא אומר. "צריכים להגיש תביעה גם נגד בעל הבית וגם נגד הקבלן וגם צו הפסקת עבודה".

סכנת חיים של ממש

אי אפשר להתעלם מהמצב העגום באתרי הבנייה בישראל וממספר תאונות העבודה בכלל ותאונות העבודה באתרי הבנייה בפרט. גם באתרי בנייה של בתים צמודי קרקע במקרים רבים מדובר בסכנת חיים של ממש עבור הפועלים, כמו גם עוברי אורח, כאשר מדובר בקבלנים שאינם רשומים.
"במקומות כאלה הרבה פעמים עובדים הולכים ללא אמצעי בטיחות ועולים לפיגומים ללא רתמות. הסיכוי לתאונות עבודה במקומות שבהם לא מקפידים על הכללים הוא הרבה יותר גבוה"
"יש חוק מכר שחל על קבלנים רשומים", אומר אביסרור. "מי שהוא חאפר זה לא חל עליו. אם יש ליקויי בנייה מיד עוצרים את הבנייה. משפחה באה להתגורר בבית ופתאום יש לה בעיות, פתאום הריצוף שוקע, מי נותן לה פתרון? רק קבלן רשום שאפשר להתלונן עליו ברשם הקבלנים, להגיש תביעה משפטית והוא לפי החוק מחויב לבוא לתקן. כשמתעסקים עם חאפרים אין את החובה הזאת ואין למי לפנות".
הוא מוסיף כי "במקומות כאלה הרבה פעמים עובדים הולכים ללא אמצעי בטיחות ועולים לפיגומים ללא רתמות. הסיכוי לתאונות עבודה במקומות שבהם לא מקפידים על הכללים הוא הרבה יותר גבוה. כשאין אדם רשום בתור מי שאחראי על הפרויקט, אין מי שיאכוף תקנות בטיחות הכרחיות אז הפועלים עובדים ללא קסדות, בגובה ללא מיגון מתאים, ללא גדרות שמתחמים את הבנייה וללא שלטים רשומים של הקבלנים, כך שאין אפשרות אפילו לפנות אל אותו קבלן כדי לקבל תשובות".
במשרד השיכון ובארגון הקבלנים בנגב נתקלו גם בתופעה של קבלנים רשומים שהשם שלהם מופיע רק על הנייר - אך למעשה הם לא קשורים לפרויקט שאותו בונה קבלן לא רשום. "זה סוג של עסקה פיראטית - אדם לוקח בית על שם של קבלן או חברה אחרת, משלם לו כסף וזה נעלם. הבית על הנייר נעלם איכשהו", אומר אודי אלחדד, מנהל בחברת בנייה בדרום, המכיר את התופעה.
שכונת כלניות בבאר שבע היא רק דוגמה אחת לשוק החופשי בבנייה שמשתולל בישראל. צרכנים רבים אינם מודעים כלל לתופעה וכשהם סוגרים חוזה עם קבלן בנייה או קבלן שיפוצים הם לא בודקים אם הוא קבלן רשום אשר מוסמך מטעם משרד הבינוי והשיכון לעסוק בתחום.
אודי אלחדדאודי אלחדד
אודי אלחדד, מנהל בחברת בנייה בדרום. "אנשים רוצים להגשים את החלום והכל מתרסק להם"
(צילום: בראל אפרים)

בעיה תקציבית

אלחדד מתאר מציאות לפיה, לטענתו, פרויקטים רבים בשכונה המבוצעים על ידי חאפרים מתעכבים בגלל בעיות וליקויים שמתגלים בהם. "אנשים מזדקנים בדרך, רוצים להגשים את החלום והכל מתרסק להם", הוא אומר. "מה עושים כל הקבלנים האלה? הם לוקחים מחיר מאוד מפתה, ואז תוך כדי עבודה מתחילים להעלות אותו. אחד המקרים בשכונה היה שבאמצע יציקת תקרה בא לדייר הקבלן המאולתר ואמר לו שאם הוא לא מביא לו כסף הוא עוצר את היציקה. אין יותר גרוע מזה".
אלחדד אומר כי המחירים הנמוכים שמציעים החאפרים מקשים עליו ועל קבלנים רשומים כחוק כמוהו למצוא עבודה. לדבריו, הקבלנים הרשומים לא גובים מחירים גבוהים אלא רק מחירים שיאפשרו להם להתפרנס וליצור פרויקט שהוא בלי קשיים ללקוח. בארגון מנסים ליצור שיתופי פעולה עם הרשויות המקומיות השונות, רשויות המס, רשם הקבלנים וגופים נוספים שיכולים לפקח על הנעשה בשטח ולהגביל את השוק הפרוץ אך לא תמיד זה מצליח, לעיתים בשל מחסור בתקציבים וכוח אדם.
"כדי לייצר שינוי משמעתי במצב הקיים, נדרש שינוי חקיקתי שייצר תיאום בין הרשויות הרגולטוריות השונות שיבטיח פיקוח מיטיבי על מכלול היבטי תהליך הבנייה – התכנוני, הקבלני, וזה של בטיחות העובדים"
כך, לפי רשם הקבלנים, "בשנת 2019 הוצאו 10 צווי הפסקת עבודה באתרים בהם בוצעו עבודות על ידי מבצעים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים ו/או קבלנים שרישיונם אינו מתאים להיקף העבודה המבוצעת באתר. בשנת 2020 ולמרות מגבלות הקורונה, נערכה ביקורת באתרים והוצאו עד כה 9 צווים להפסקת העבודה באתרים". בארגון טוענים שאין מספיק מפקחים בתחום, וברשם הקבלנים מסבירים כי "השוני המהותי בתקופה האחרונה הוא שרשם הקבלנים הרחיב את פעילותו בתחום, הכל במגבלות כוח האדם והתקציב".
ואולם, לדברי ד"ר הדס תגרי, מנכ"לית הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, "לרשם הקבלנים אין יכולת ליישם מערך פיקוח אפקטיבי על עשרות אלפי אתרי בנייה כדי להבטיח שרק קבלנים רשומים – ובסיווג מתאים – מבצעים בהם את הבנייה. זאת, קודם כל משום שאין כיום אף מנגנון המחייב דיווח שיטתי לרשם הקבלנים אודות הקבלן המבצע את העבודות באתרים. בהיעדר דרישה לדיווח כזה - ומאגר המרכז את המידע אודות הקבלנים המבצעים את העבודות באתרים - לא ניתן ליישם פיקוח שיטתי. לפיכך, וגם נוכח העובדה שלרשות רשם הקבלנים עומד מספר מפקחים מצומצם, הפיקוח של הרשם הוא אקראי ומתבסס על תלונות והתראות של אנשים פרטיים או רשויות הנתקלות בבעיה יוצאת דופן, וממילא הוא חלקי ביותר".
תגרי מוסיפה כי "הבעיה נעוצה גם בכך שהרגולציה על תהליך הבנייה מתפצלת בין גורמים רגולטוריים שונים – רשות התכנון המקומית, מינהל הבטיחות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה ורשם הקבלנים במשרד השיכון – אשר אין תיאום בין סמכויותיהם וחובותיהם. כך, למשל, מינהל הבטיחות התעסוקתית הוא הגורם היחיד המחזיק מאגר מידע של אתרי בנייה המדווחים לו לפי חוק, אולם במאגר זה מצוין רק שמו של 'מבצע הבנייה' אשר אינו חייב, על פי חוק, להיות הקבלן המבצע באתר, ולא ניתן לדעת ממאגר זה האם העבודות באתר מבוצעות על ידי קבלן רשום".
לדבריה, "חקיקת הבטיחות בעבודה והפיקוח מכוחה מתעלמים משאלה זו לחלוטין, למרות שברור שקבלן לא רשום – שאינו עומד בדרישות הרגולטוריות שנועדו להבטיח את איכות עבודתו – גם עשוי בהסתברות גבוהה בהרבה לסכן את בטיחות עובדיו. כדי לייצר שינוי משמעתי במצב הקיים, נדרש שינוי חקיקתי שייצר תיאום בין הרשויות הרגולטוריות השונות שיבטיח פיקוח מיטיבי על מכלול היבטי תהליך הבנייה – התכנוני, הקבלני, וזה של בטיחות העובדים".
"30% מהדירות בשכונת כלניות זה 300 יחידות, אם כל יחידה עולה מיליון שקל, אנחנו מדברים על 300-400 מיליון שקל בשוק שחור, בשכונה אחת בעיר אחת, ובכל אזור הדרום בונים כ-4,000 צמודי קרקע. יש אלפי מגרשים ואם אנחנו רואים שהתופעה הולכת ומתרחבת, המכה לאוצר המדינה היא גדולה. אני לא מדבר על כל יתר ההיבטים כמו למשל בטיחות. אם אני מסתכל בצד הכספי זה אובדן הכנסות למדינה", אומר ליבנה.