זה קורה לכולנו. אנחנו מוציאים כסף מכספומט ששייך לבנק שאנחנו לא לקוחות שלו, ואז אנחנו מקבלים הודעה שיגבו מאיתנו עמלה גם עבור משיכת הכספים מהכספומט וייתכן שיגבו מאיתנו עמלה גם מהבנק שלנו.
בהקשר זה, בית המשפט המחוזי מרכז אישר לפני מספר ימים הגשת תביעה ייצוגית נגד הבנקים לאומי, הפועלים ודיסקונט בה נטען כי הם גובים שלא כדין עמלות יתר בעת משיכת מזומנים מכספומטים שאינם מצויים בסמיכות לסניפיהם ומופעלים על ידי בנק אחר. השופט שמואל בורנשטין קבע כי המבקשים הוכיחו ברמה הנדרשת בשלב מקדמי זה כי שלושת הבנקים גבו עמלות שלא כדין. כלומר, התביעה תתברר בבית המשפט כייצוגית אך עדיין אין הכרעה שיפוטית אם לקבלה. לטענת התובעים, התביעה מוערכת ביותר מ-3 מיליון שקל.
השופט קבע כי "אין בידי לקבל את טענת הבנקים כי ניתן על ידם גילוי אודות גביית העמלה מקום שבו מתבצעת המשיכה ממכשיר מרוחק, דהיינו כי על גבי צג המכשיר מצוין כי 'יתכן שתחויב בעמלה על ידי הבנק שבו מתנהל חשבונך' או לשון דומה. לא רק שהלשון בהודעה היא לשון מותנית, אלא, ובעיקר, כי ברי שאין בעצם מתן הגילוי כדי להכשיר את גביית העמלה, מקום שבו לא ניתן לעשות כן על פי הוראות כללי הבנקאות והתעריפון המלא".
שני שירותים או אחד?
הבקשה הוגשה בשנת 2018 באמצעות עוה"ד אמיר ישראלי ושלומי כהן. הבקשה עוסקת בטענה כי בנקים אלה גובים מלקוחותיהם עמלת פעולה בערוץ ישיר בגין משיכת מזומנים באמצעות כרטיסי חיוב (כרטיס בנק) ממכשירים אוטומטיים המופעלים על ידי בנק אחר.
כלומר, עניינה של הבקשה והתביעה הוא בגביית העמלה על ידי הבנק המנפיק (הבנק שהנפיק את כרטיס החיוב שהמושך הוא הלקוח שלו ואשר בו מתנהל חשבונו של אותו לקוח) בגין משיכת מזומנים ממכשיר מרוחק המופעל על ידי בנק אחר, כאשר הטענה היא כי במקרה זה רק הבנק המפעיל (הבנק שמפעיל את המכשיר האוטומטי ודואג למזומנים בו) רשאי לחייב בעמלה ואין לבנק המנפיק זכות לחייב בעמלה נוספת את לקוחו בגין אותה משיכה.
כך לשם הדוגמה, בנק הפועלים הנפיק כרטיס חיוב ללקוחו. האחרון מושך מזומנים ממכשיר מרוחק המופעל על ידי בנק ירושלים. לטענת הבנקים המשיבים, ניתן במקרה זה לחייב בשתי עמלות שכן מדובר בשני שירותים שונים: עמלה מוגדלת בשל השירות המוענק על ידי בנק ירושלים (עלות הצבת המכשיר, תחזוקה שוטפת, חידוש מלאי המזומנים, אחזקה וביטוח וכו') וכן עמלה רגילה בשל השירות הניתן על ידי בנק הפועלים הקשור ברישום פעולת המשיכה בחשבון העו"ש.
מנגד, המבקשים טענו כי אין מדובר בשני שירותים אלא בשירות אחד - משיכת מזומנים ממכשיר אוטומטי, ולפיכך אין מקום לשתי עמלות, אלא עמלה אחת בלבד. יש לציין, כי מקום שבו מדובר במשיכה המתבצעת במכשיר סמוך המופעל על ידי בנק אחר, מתחייב הלקוח בעמלה אחת בלבד - היא העמלה הרגילה ואילו הבנק המפעיל אינו גובה כל עמלה.
השופט: לא מעניינו של הלקוח
במהלך ההליך המקדמי של המשפט טענו התובעים כי הבנקים הנתבעים פועלים בניגוד לדין בשעה שהם גובים עמלת פעולה בערוץ ישיר בעת משיכת מזומנים ממכשיר מרוחק המופעל על ידי בנק אחר, וזאת בנוסף לעמלה המוגדלת המחויבת על ידי הבנק המפעיל את מכשיר הכספומט.
מנגד טענו הבנקים הנתבעים כי הוראות התעריפון המלא ברורות והן קובעות כי בכל מקרה של משיכה ממכשיר אוטומטי, רשאי הבנק לגבות מהלקוח שלו עמלה פעולה בערוץ ישיר וזאת גם אם הבנק המפעיל את המכשיר מחייב בעמלה, שונה ונפרדת לחלוטין.
השופט קבע בהחלטתו כי "בסופו של יום נדרש אני להכריע באופן לכאורי בשאלה האם קיים בסיס בתעריפון המלא לגביית עמלה על ידי הבנק המנפיק וזאת כאשר מתבצעת משיכה ממכשיר מרוחק המופעל על ידי בנק אחר המחייב מצדו בעמלה המוגדלת. נראה לי כי התשובה לכך היא בשלילה, וכי על פני הדברים התעריפון המלא אינו מתיר זאת".
בנוסף דחה השופט את טענת הבנקים כי משיכת המזומנים ממכשיר אוטומטי כוללת שני שירותים שונים ונפרדים. "לא מן הנמנע כי קיימים בין שני הבנקים הסדרים כאלה או אחרים לחלוקת העמלות ביניהם, אלא שאין זה מעניינו של הלקוח", קבע. "על שום מה יש לצפות כי יהיה זה מעניינו כאשר המשיכה מתבצעת ממכשיר מרוחק?".
קדם משפט נקבע לחודש פברואר. טרם הוגשו כתבי הגנה מטעם הבנקים.
