הירידות החדות בשערי כל המניות בכל בורסות העולם, ללא הבחנה בין חברות שיפסידו המון ממגפת הקורונה לבין חברות שיפסידו מעט או ירוויחו, הן סימן בדוק לפאניקה. זו לא תגובה שקולה להתפשטות החיידק, זו כניעה לאי-רציונליות.

היא לא מפתיעה. את סוף השבוע שחלף ניצלו הרשויות בעולם ובארץ לליבוי הבהלה. זאת בניגוד לימים קודמים, שבהם הדוברים הרשמיים הקפידו על איזון בין שקיפות מלאה במסירת מידע בריאותי-מדעי לבין הימנעות מהבלטת התרחישים הקיצוניים ביותר. משום מה, איזון זה הופר בסוף השבוע.
1 צפייה בגלריה
סופרמרקט מרכול מרכזה ירכא עבר חיטוי לאחר חולה קורונה
סופרמרקט מרכול מרכזה ירכא עבר חיטוי לאחר חולה קורונה
חיטוי בסופרמרקט בירכא לאחר שעבר בו חולה קורונה
(צילום: אניל נבואני)
זו כמובן אינה הסיבה היחידה לנפילת הבורסות. סיבות נוספות ידועות: פגיעה ממשית בכלכלה גלובלית ומקומית, ושחיקה צפויה ברווחיות של מספר גדול של חברות בורסאיות בענפים כמו אנרגיה, תיירות, תעופה, בידור, אופנה ותחבורה. לכך נוספה הקריסה במחירי הנפט הגולמי, פועל יוצא מנפילת הביקוש וסירובה של רוסיה לקצץ בתפוקה.
מנגד, מההוזלה הדרמטית של הנפט ייהנו משקים כמו ישראל המייבאים חומרי אנרגיה וענפים שהם עתירי אנרגיה כמו כימיקלים ותשתיות. ישראל תפיק גם רווח גיאו-פוליטי עקיף מהחלשת איראן, האויבת שלה. האינפלציה השלילית הצפויה כאן לפחות עד סוף השנה תגדיל את כוח הקנייה הממשי של מקבלי המשכורות. הירידה הוודאית בריבית תוזיל את המשכנתאות ותעלה את הכדאיות של השקעה בדיור. פיחות השקל טוב לחברות היצוא.

מנטליות של עדר

אבל כאשר מנטליות של עדר משתלטת על סוחרי הבורסה (הסוחרים, ולא הציבור הרחב, אחראים לגל המכירות המסיבי של ניירות הערך אתמול), אין דרך לחזות את התפתחות השוק בימים ובשבועות הקרובים. לעדר הרי אין מוח, רק כוח.
האם החלטת נתניהו - מדינאי זהיר מטבעו - לחייב את כל מי שבא בשערי ישראל להיכנס לבידוד היא בבחינת שפיכת בנזין על מדורת הבהלה? כפי שההחלטה הישראלית יוצאת הדופן וחסרת התקדים נוסחה בפועל, השפעתה הכלכלית תהיה קטסטרופלית על התיירות, התעופה והמלונאות - והרבה פחות על כלל המשק. ממילא התנועה האווירית לארץ דלילה ביותר, אין תיירות ומי שהיה בכוונתו לחזור ארצה כבר חזר.
הלחצים הכבדים בשוקי ההון וניירות הערך, יחד עם הבידוד לכל הנכנסים לארץ, מחייבים את הממשלה לקבל מיד החלטות תקציביות אמיצות. בדיוק כפי שיש מחיר קשה להימנעות מהחלטות בריאותיות המקדמות פני עתיד, כך יש ותהיה עלות כלכלית כבדה לדחיית החלטות על סיוע מיידי ונדיב לענפים במצוקה ולאי־הכנה של תקציב נוסף הנחוץ לשמירה על צמיחת המשק. כאשר האבטלה תזנק ופשיטות הרגל יתרבו, הממשלה - כל ממשלה - תתחיל לפעול בבהילות ותקבל החלטות פזיזות ויקרות. זהו תרחיש קודר שעדיין ניתן לסכל.