תזכורת: ראיון עם שר הכלכלה אלי כהן
(צילום: עמית הובר, חגי דקל)
את עומק המשבר הכלכלי שגרמה מגפת הקורונה קשה עדיין להעריך. עם זאת יותר ויותר נתונים שנחשפים כעת מביאים לידי ביטוי מוחשי את מה שנאמר עד כה בהערכות, ומרמזים על העתיד לבוא. מנתונים של חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) שהגיעו לידי "כלכליסט", עולה כי כמעט 1,000 מעסיקים - שלהם יותר מ-10 עובדים - לא שילמו כלל משכורת לעובדיהם עבור חודש אפריל. מעסיקים אלה לא כוללים כמעט עצמאים או עסקים זעירים.
בתי עסק רבים כמו מסעדות או חנויות אמנם סגרו את שעריהן בסגר, אך המשיכו לעבוד במתכונת חלקית של משלוחים או מכירות אונליין. 1,000 מעסיקים שלא שילמו כלל משכורת לעובדים הושבתו לחלוטין או נקלעו למצוקת נזילות שלא אפשרה את תשלום השכר לעובדים.
מרכזי קניות ריקיםמרכזי קניות ריקים
מרכזי קניות ריקים
(צילום: AP)
המשמעות של הנתון היא שמספר המעסיקים ששילמו משכורת באפריל עמד על 14.1 אלף, ירידה של 6.5% לעומת מספר המעסיקים ששילמו שכר בחודש מרץ שעמד על 15.1 אלף. נציין כי מדובר בירידה חריגה.
מהנתונים של מס"ב עולה כי התנודות במספר המעסיקים בין החודשים עומד על 300-100 בממוצע, ולכן ירידה של 1,000 מעסיקים בחודש אחד נחשבת ליוצאת דופן.
השאלה שנותרה פתוחה היא האם מדובר בעסקים שעם הסרת הסגר ישובו לפעילות, כך שמדובר רק בהשבתה זמנית. קשה לדעת, אך ניתן להניח כי העדר יכולת לשלם שכר, היא אינדיקציה שלילית ליכולת התאוששות. בנוסף, ניתן להניח שחלק מאותם 1,000 מעסיקים פעלו בחודש האחרון, אולם נקלעו למצוקה פיננסית שמנעה מהם תשלום שכר.
אינפו כלכלה תשלום מעסיקים אפרילאינפו כלכלה תשלום מעסיקים אפריל
חברת מס”ב היא חלק מרכזי בתשתית התשלומים בישראל, ומפעילה את מערכת התשלומים להעברות כספים במשק הישראלי. באמצעותה מועברים תלושי שכר לכ-3.5 מיליון שכירים במגזר הציבורי והפרטי - סדר גודל של 90% מהשכירים במשק. הרוב המוחלט של המעסיקים המעבירים משכורות לעובדיהם דרך מס”ב מעסיקים מעל ל-10 עובדים.
סמנכ״לית מס״ב, אודליה משה אוסטרובסקי, מציינת כי ״המשבר הכלכלי שהביא עמו נגיף הקורונה גרם לכך שמספר מקבלי המשכורות בישראל והיקף שכר הנטו המועבר קטנו בצורה משמעותית תוך חודש אחד. זאת בעוד בשנים האחרונות מספר מקבלי השכר וגם היקפי שכר הנטו צמחו בצורה עקבית. יחד עם זאת, מכיון שאנו נמצאים באירוע של משבר אי אפשר להסיק בוודאות שגם ההתאוששות השוק בהמשך לא תהיה מהירה. את השינוי ניתן יהיה לזהות רק כאשר נבחן אותו לאורך זמן”.

גל שני של קיצוץ בשכר

עוד עולה מנתוני מס"ב שעיקר הפגיעה בשוק העבודה נרשמה בחודש אפריל. סך מקבלי השכר בחודש זה עמד על 2.98 מיליון עובדים, ירידה של קרוב ל-17% לעומת הממוצע בחודשים שקדמו לכך.
כתוצאה מכך, סך השכר שהועבר לעובדים בחודש אפריל עמד על 21.7 מיליארד שקל, נמוך בקרוב ל-15% לעומת השכר הממוצע בחודשים שקדמו לכך, שעמד על יותר מ-25 מיליארד שקל. את הפער הזה העומד על 4 מיליארד שקל נשאה ברובה המדינה, כשהסכימה שביטוח לאומי ישלם שכר לאותם עובדים שהוצאו לחל"ת.
בחודש מרץ אמנם נרשמה עיקר היציאה של עובדים לחל"ת (חופשה ללא תשלום), אולם הדבר נעשה בעיקר במחצית השנייה של החודש, כך שאותם עובדים קיבלו לפחות משכורת חלקית. לכן נרשמה יציבות במספר מקבלי השכר בחודש מרץ שעמדו על 3.65 מיליון איש.
יחד עם זאת מכיוון שמדובר היה במשכורת חלקית במקרים רבים, אז נראה כי המשכורת הממוצעת בחודש מרץ עמדה על 6,971 שקל בלבד, ירידה של 4% לעומת המשכורת הממוצעת בחודש פברואר. מכיוון שמס"ב אחראית להעברת הכסף לחשבונו של העובד, הרי שנתוני מס"ב מתייחסים לשכר נטו שמקבלים העובדים ולא למשכורת ברוטו.
כאמור, את הירידה במספר מקבלי השכר כבר ניתן לראות בנתוני אפריל, אולם יש סוגיה נוספת שאת היקף הנזק שלה קשה עדיין לאמוד, והיא הפגיעה בגובה השכר. לפי נתוני מס"ב השכר הממוצע נטו עמד בחודש אפריל על 7,286 שקל - דומה למדי לשכר שבחודשים שלפני כן. למעט מרץ שהיה חודש חריג בו שולמו במקרים רבים משכורת חלקית, שכן עובדים רבים הוצאו לחל"ת במהלכו, ובאפריל נגרעו לחלוטין ממצבת העובדים שמשלמים להם משכורת.
אלא שהנתון הזה אינו משקף את התמונה המלאה. "בחברות רבות ראינו שהמעסיקים הוציאו לחל"ת את בעלי השכר הנמוך, ובמקביל ביצעו קיצוצי שכר לבעלי השכר הגבוה יותר", אומר ערן מרדכי מנכ"ל דנאל משאבי אנוש מקבוצת דנאל. "את התוצאות של קיצוצי השכר נראה בעיקר בנתונים של חודש מאי ויוני. בנוסף לכך בהחלט ייתכן שחלק מהעובדים שיחזרו מחל"ת ייאלצו לספוג קיצוץ בשכר או ירידה באחוזי המשרה, כך שנראה גל שני של קיצוץ בשכר", מוסיף ערן מרדכי.
כלומר, מתחת לפני השטח מתהווה מגמה שלילית נוספת והיא של הירידה בשכר הממוצע במשק. חלקה בוצע בקרב בעלי שכר בינוני-גבוה וטרם באה לידי ביטוי בנתונים, וחלקה אמור להתרחש בקרב המועסקים מקבלי השכר הנמוך עם שובם מהחל"ת.
זאת ועוד, לא אחת מדובר על כך שבכדי לצמצם את הגירעון המפלצתי שנוצר במשק בשל המשבר והסיוע של המדינה, יצטרכו לבצע קיצוץ שכר במגזר הציבורי. מדובר בצעד מוצדק, אולם גם הוא ימשוך מטה את השכר הממוצע במשק. וכאשר השכר הממוצע יורד, תחושת העושר יורדת, וכך גם הצריכה במשק, ובישראל לצריכה השפעה משמעותית על צמיחת המשק כולו.

משוק עובדים לשוק של מעסיקים

השאלה המרכזית היא מה צפוי בהמשך. "ישנם שני תרחישים. בתרחיש הראשון, נתוני חודש אפריל יהוו את השפל של השוק", אומר מרדכי. "בתרחיש שכזה המשק ייפתח לאט לאט ויחזור לעצמו. נראה שיפור במאי, ושיפור משמעותי בחודש יוני, כי יש חברות שהן בתהליך מדורג חוזרות לפעילות".
ומה עלול לקרות בתרחיש השני?
"בתרחיש השני אנו עלולים לגלות שפתיחת המשק היתה מוקדמת, ונראה התפרצות של הקורונה שתיקח אותנו לאחור. במקרה שכזה החזרה לאחור תהיה דרמטית יותר, כי אי אפשר להשתמש לאורך זמן בחל"ת. יש מגבלה בזכאות של אנשים, ובעיקר צעירים, לקבל דמי אבטלה. לכן אם יהיה גל שני, אני לא רואה מצב שיוציאו שוב לחל"ת, אלא אז יחלו גלי פיטורים יותר גדולים".
גם בהנחה שהתרחיש הראשון והאופטימי יותר יתרחש, מרדכי מעריך כי שוק העבודה לא יחזור מהר כל כך למצבו טרום המשבר. "לא נחזור מהר כל כך לאבטלה בשיעור של 4%. השוק באי-וודאות. הרבה ארגונים בולמים את עצמם ובוחנים לאן הולכים: עוצרים גיוסים, משתדלים לעשות התאמות לתו הסגול שכרוך במחיר והשקעה. לפני המשבר היינו בשוק של עובדים, שבה העובדים בחרו את המעסיקים ואיפה לעבוד, ולכל עובד היו כמה אופציות איפה לעבוד, זה הולך להשתנות ולהפוך לשוק של מעסיקים".