2 צפייה בגלריה
טייסים לשעבר מדריכים קבלנים בענייני בטיחות
טייסים לשעבר מדריכים קבלנים בענייני בטיחות
מימין לשמאל: יוסי שוב, מיכה פופר, איל בן ראובן, עמנואל רוזנצוייג וזאב רז. "חברות בנייה כבר עומדות בתור כדי להצטרף לתוכנית"
(צילום: אסף פרידמן)
"איך הגענו ממעוף המטוס לגג הבניין, או מהג'מבו למנוף הבנייה? אנחנו קבוצה של טייסים ואנשי אקדמיה ותיקים, שהיו שם, כל אחד בנפרד בתחום פעילותו, כשהתרחשו השינויים הדרמטיים בתחום הבטיחות בעולם התעופה בשנות ה-70. הם קרו בעקבות אסונות גדולים כמו אסון התעופה בטנריף, שבו נספו כ-600 איש, ומקרים אחרים עם מאות הרוגים, גם בתעופה הצבאית וגם באזרחית. היום כבר אין תאונות כאלה. אנחנו היינו מעורבים בהכנסת השינויים בתחום הבטיחות שהביאו לכך. לפני 20 שנה אני הובלתי שינוי בתחום הבטיחות גם בעולם הרפואה. פעם מנתח יכול היה להיות אחראי על שלושה ניתוחים בו זמנית - היום אין דבר כזה. אבל בעולם הבנייה דברים לא בטיחותיים כמו אלה עדיין קיימים", כך אומר ד"ר יוסי שוב, טייס קרב, בעבר קברניט באל על ולשעבר יו"ר איגוד הטייסים של ישראל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שוב (67), בוגר לימודי הנדסה ופסיכולוגיה קלינית ובעל דוקטורט בגנטיקה, עוסק כ-30 שנה בהדרכה ובטיחות בעולמות התעופה, הרפואה ועוד. הוא היה מפקד טייסות הדרכה בחיל האוויר, ניהל תחומי הדרכה ומו"פ בחברות תעשייה ובאל על, היה יו"ר מכון אדלר בישראל, וכיום עוסק בהדרכת טיסה, חקר אירועי בטיחות, הוראה אקדמית והנחיית צוותי משימה. מאחוריו גם שנים של פעילות בהתנדבות וחברות בדירקטוריונים של ארגונים ציבוריים ועסקיים. הוא חקלאי תושב צופית, נשוי עם חמישה ילדים ושני נכדים.
שוב הוא אחד מארבעה חברים שהקימו לפני שנתיים את "צומ"ת" - צוות המטפל בהטמעת תרבות של בטיחות בארגונים באמצעות עבודת צוות, מנהיגות ותרבות תחקירים. "תארי לך", הוא אומר, "מקרה דמיוני לחלוטין שבו בונים מגדל בשדרות רוטשילד ולפועל נופל פטיש על המדרכה. יכולה הייתה לעבור שם אישה עם עגלה, אבל לא עברה. הפועל מסתכל סביב, רואה שאף אחד לא הבחין במה שקרה, לוקח את הפטיש וממשיך בעבודתו. בעולם החדש שאנחנו מקדמים, אם הוא מיד ידווח על כך - מחר זה לא יקרה, אבל אם הוא יעלים עין, הפטיש עלול ליפול בפעם הבאה על רכב עם ארבעה ילדים. האומץ לקום ולדווח על תקרית של 'כמעט נפגע' - לכך אנחנו מתכוונים בתרבות התחקיר".
החברים הנוספים בצוות צומ"ת הם אל"מ במיל' זאב רז, טייס הקרב שהוביל את מבצע "אופרה" להשמדת הכור בעיראק ב-1981 והיום עוסק בשיווק ופיתוח עסקי בתחום התעופה הצבאית, פרופ' (אמריטוס) מיכה פופר, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, ועמנואל רוזנצוייג, טייס חיל האוויר לשעבר, קברניט באל על ב-16 השנים האחרונות, ועוסק באסטרטגיה שיווקית בהווה.
2 צפייה בגלריה
טייסים לשעבר מדריכים קבלנים בענייני בטיחות
טייסים לשעבר מדריכים קבלנים בענייני בטיחות
צוות "צומ"ת" באתר בנייה עם מנהלי עבודה
(צילום: אסף פרידמן)
בתחילת השנה גויסו חברי הצוות על ידי התאחדות הקבלנים בוני הארץ וההסתדרות הכללית כדי להשתתף במיזם שאפתני - תוכנית "כוכבי הבטיחות", שנועדה להפחית את תאונות העבודה הקטלניות בענף הבנייה. את התוכנית מוביל מטעם התאחדות הקבלנים וההסתדרות הח"כ לשעבר ואלוף במיל' איל בן ראובן, שהיה בין היתר חבר בתת-ועדת הבטיחות בעבודה בכנסת, וכיום עומד בראש מטה הבטיחות של ההתאחדות וההסתדרות. מטרת התוכנית היא ביסוס תרבות ארגונית של תחקירים, הפקת לקחים והדרכות בטיחות לפועלים בשטח - ולא רק פיקוח, הרתעה וענישה. הדרך שנבחרה לעשות זאת היא דירוג חברות הבנייה בכוכבים (מ-1 עד 5 כוכבים) לפי רמת מערכת ניהול הבטיחות שהן מיישמות. מעין "כוכבי מישלן" - או סוג של תו תקן - של בטיחות.
"השאיפה היא שחברה שלא מקבלת כוכב אחד לפחות - לא תבנה, והרעיון הוא שהציבור ירצה לקנות בית מחברה שיש לה כוכבים, כי סביר להניח שהמרפסת בבית שהיא תבנה לא תיפול מחר בבוקר", אומר בן ראובן. "בסופו של דבר, מדובר באינטרס של הציבור. התוכנית גם נותנת ערך כלכלי לחברות שיצטרפו: אנחנו פועלים מול חברות ביטוח שיעניקו להן פרמיות טובות יותר. בנוסף, ככל שלחברת בנייה יהיו יותר כוכבים, כך היא תזכה להעדפה בתהליכי מכרז ממשלתיים".
מי שמבצע את תהליך ההדרכה לחברות ונותן את הכוכבים הם אנשי הצוות של "צומ"ת". בתקופה הקרובה, לאחר עבודה של כמעט שנה, תחל הענקת הכוכבים הראשונים. "תרשמי לך את 14 באוקטובר 2020 כיום חג, אבן דרך", אומר שוב. "ביום הזה אישרנו לחמש החברות הראשונות כוכב בטיחות ראשון (הראשונה בהן היא חברת קידר מבנים - ה.צ). עוד 20 חברות יצטרפו לתוכנית בסוף השנה, ועוד 100 בשנה הבאה. החלטנו להתחיל עם חברות הבנייה והתשתיות הגדולות והמוכרות. לא מדובר בהכרח בחברות שקרה בהן אסון. יש חברות שנכנסו לתהליך כסוג של 'רפואה מונעת'. בהמשך נעבוד גם עם קבוצות הקבלנים הקטנות, כי אחוז ניכר מהבנייה בישראל נעשה על ידי מאות קבלנים קטנים". לדברי בן ראובן, "חברות כבר עומדות בתור כדי להצטרף לתוכנית".

סטטוסקופ ועניבה

תוכנית "כוכבי הבטיחות" פועלת תחת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה - המשותפת להתאחדות בוני הארץ ולהסתדרות. בן ראובן (66), נשוי עם שישה ילדים ושני נכדים, שגר ביודפת, מוביל אותה יחד עם יועץ הבטיחות אל"מ במיל' מתי רביבי, ובשיתוף רשם הקבלנים, מינהל הבטיחות במשרד העבודה, החשב הכללי באוצר ויחידת פל"ס במשטרה (היחידה לחקירת תאונות עבודה). גם קרן מנוף למימון פעולות למניעת תאונות בעבודה של הביטוח הלאומי משתתפת במימון. הקרן הקצתה לפרויקט 1.1 מיליון שקל ב-2020, ובשלב זה מתנהל מו"מ מתקדם על המשך תקצובו ל-2021 במיליוני שקלים נוספים, כך שהיא תהיה השותפה העיקרית במימון. התוכנית היא שגם הקבלנים ישלימו חלק ממנו.
יוסי שוב: "קבלנים אומרים לנו, 'אתם לא מבינים בבנייה, פה זה עולם אחר, תוהו ובוהו, בליל שפות, אין יום דומה לאחר'. אבל גם בקרבות אוויר הכל מגיע בהפתעה ואין יום שדומה לאחר"
צוות צומ"ת קיים שנתיים במתכונתו הנוכחית, אבל חבריו השתתפו בהטמעת תוכניות בטיחות בשורה של ענפים במשק לאורך השנים. עכשיו הם מגיעים לענף הבנייה, ובמבט ראשון הם נראים בו כמו נטע זר. "כשאנחנו נפגשים עם מנהלי חברות הבנייה, לא פעם אומרים לנו - אתם לא מבינים בבנייה", אומר שוב. "אתם באים עם סטטוסקופ, עם עניבה של קברניט, ופה זה עולם אחר, זה בלגן, תוהו ובוהו, בליל של שפות, אין יום דומה ליום הקודם. אבל גם בקרבות אוויר הכל מגיע בהפתעה, ואין יום אחד שדומה ליום אחר, ואין דבר אחד שאפשר ללמוד ולשחזר. אני לא צריך לתאר איך נראה יום בחדר מיון, וגם שם הצלחנו לעשות סדר ולהציב סטנדרטים של נורמות עבודה. אנחנו מאמינים שאפשר לעשות זאת גם בעולם הבנייה. בסוף, אנשים מסתכלים עלינו ואומרים - איך לא הגעתם אלינו קודם".
איך זה עובד? שוב: "כשאנחנו מגיעים למפגש הראשון עם מנהלי החברות, זאביק (זאב רז) מספר את סיפורו על מבצע אופרה, ומהר מאוד אנחנו מסבירים שמבצע מוצלח מגיע מתחקיר של הפרטים הקטנים ביותר, ושאם נתחקר יותר אירועים של 'כמעט נפגע' - לא נצטרך לחקור מדוע יש הרוגים".
איך מצליחים להטמיע תרבות של בטיחות בעולם שבו העובדים עצמם מגדירים אותו ככאוס? "הכל מתחיל ממנהיגות", אומר פרופ' פופר. "אנחנו מתחילים מלמעלה, ברמת ההנהלה". פרופ' פופר (73) היה בעבר מפקד בית הספר למנהיגות של צה"ל וממייסדי המרכז למנהיגות איכותית בזכרון יעקב, והוא עמית מחקר במכון המחקר של צבא ארה"ב (ARI). מאחוריו ספרים ומאמרים שפרסם בכתבי עת בינלאומיים העוסקים במנהיגות ולמידה ארגונית. הוא נשוי, אב לארבעה, סב לשישה, וגר בזכרון יעקב. "אני מכיר הרבה מערכות תעשייתיות וצבאיות, והתרשמתי מאוד ממנהלי חברות הבנייה", הוא אומר. "אבל מנהל טוב הוא לא תמיד מנהיג טוב. רק ברגע שהמנהלים משוכנעים בדרך - זה יורד למטה".

יורדים לשטח

שוב מספר על תהליך העבודה עם החברות: "זה מתחיל במפגשים עם ההנהלה הבכירה ובעלי הבית של החברה, עובר בחונכות ועבודת מנטורינג באתרי הבנייה עצמם עם מנהלי העבודה, וממשיך עד הפועל שבקצה. מדברים עם הפועלים, גם הסינים והפלסטינים, כשהדגש הוא על ראשי צוותים ומנהלי עבודה".
לדברי פופר, "אנחנו מראים למנהלים מודלים מעולמות אחרים, כמו תעופה, רפואה וכו', וגם מהעולם. אנחנו רותמים אותם לרעיון שהשינוי אפשרי וחשוב. אנחנו מראים למנהלי העבודה כלי עבודה, כמו למשל עריכת רשימת משימות לפני תחילת יום, מלמדים איך לתחקר אירוע, איך מעודדים פועל להגיד לא. אחד הדברים המאוד חשובים זה איך להגיד לא להוראה או למצב לא בטיחותי, בדרך לא תוקפנית, שמעודדת לעשות צעד בטיחותי. הולכים איתם לאתרים, מלווים אותם יום אחרי יום ורואים איך הם עושים את זה. אנחנו משתמשים באפליקציות שמתרגמות את הדברים שלנו לשפה של הפועלים".
זאב רז אומר שיש סיפוק מיוחד בעבודה עם ענף הבנייה. "אחרי הכל", הוא אומר, "לא מדובר בגוף כמו חיל האוויר או בחברה ענקית כמו אינטל או צ'קפוינט, אלא בהרבה חברות, חלקן קטנות, שעוסקות בבנייה או בתשתיות, והן מצטרפות לתוכנית בצורה וולונטרית".
זאב רז: "בואינג 787 יותר קרוב לקומה ה–20 במגדל מלהרבה דברים אחרים שעל הקרקע. עבודת צוות ומנהיגות הם דברים שרלוונטיים גם לחברות בנייה ותשתית, גם לבתי חולים וגם לטייסת קרב"
רז (73), אל"מ במילואים, פיקד על טייסות בחיל האוויר, היה מפקד בית הספר לטיסה, וקיבל את צל"ש הרמטכ"ל על הובלת מבצע אופרה. יש לו תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, ניסיון עתיר שנים בניהול מערכות הכשרה וטכנולוגיה ובייעוץ לפיתוח עסקי, וגם פעילות ענפה בעמותות חברתיות. הוא נשוי עם ארבעה ילדים ותשעה נכדים, וגר בהוד השרון. "אם שואלים אותנו למה אנחנו מגיעים לענף הבנייה ואם יש לנו בכלל ידע בתחום, אז האמת היא שבואינג 787 יותר קרוב לקומה ה-20 במגדל מאשר להרבה דברים אחרים שנמצאים על הקרקע", הוא אומר. "תרבות עריכת התחקירים, עבודת הצוות והמנהיגות הם דברים שרלוונטיים גם לחברות בנייה ותשתית, גם לבתי חולים וגם לטייסת קרב. אני, אגב, הצטרפתי בילדותי לאבי כשבנה את רוב הבתים בקיבוץ גבע שבו גרנו".
הרביעי בצוות, עמנואל רוזנצוייג (57), בדיוק חזר מאתר בנייה לפני שהצטרף לראיון איתנו. "באתר בנייה יש הרבה מאוד עובדים שדוברים שפות שונות ומגיעים מתרבויות שונות, והם נמצאים שם בעיקר כדי 'להספיק' - ויש לזה מחיר", הוא מוסיף משלו להסבר מה משותף לטייסים ולבנאים. "כמו בחיל האוויר ובתעופה האזרחית, זו סביבת עבודה מסוכנת, שכל יום יש בה בלת"מ (אירוע בלתי מתוכנן)".
רוזנצוייג, נשוי פלוס ארבעה משוהם, הוא נכדו של הפילוסוף הגרמני היהודי פרנץ רוזנצוייג, אבל בעיקר זכור כאחד המשתתפים הבולטים בעונה השנייה של תוכנית הריאליטי "מאסטר שף". אלא שהריאליטי האמיתי מבחינתו נמצא בשטח. "לא משנה כמה ננסה לפרק לגורמים את מה שמוביל לתאונות הקטלניות, בסופו של דבר הגורם העיקרי לכך הוא האדם", הוא אומר. "הרבה פעמים אנחנו רואים שמנהלי העבודה בשטח מפילים את האחריות על העובדים - הוא לא חבש קסדה, לא נקשר כראוי. והעובד הוא שקוף. הרעיון הוא להפוך גם את העובד לשותף לאחריות: שהעובד יבין מה התפקיד שלו אם מתרחשת תאונה".

מה חושבים בענף על התוכנית? "צריך גם איקסים לקבלנים עבריינים"

ראובן בן שמעון, שיסד ב-2016 את הפורום למניעת תאונות עבודה במטרה לקדם מודעות ופתרונות לבעיית התאונות הקטלניות, חושב שתוכנית הכוכבים טובה אבל לא תוכל לבדה להביא לשינוי. "התוכנית טובה על הנייר, אבל היא לא מספיקה, כי לקבלנים אין אחריות אמיתית על הנעשה באתרים שלהם, והפועלים ממשיכים לשלם בדמם", אומר בן שמעון. "המצב המעשי והחוקי היום בשטח הוא שמנהלי העבודה קורסים תחת הנטל, ואין חלוקת אחריות בינם לבין הקבלנים ולבין היזמים".
לדבריו, "יש צורך לקדם חקיקה שתטיל אחריות פלילית על נושאי משרה בכירים בקרב הקבלנים והיזמים כאחד. לצד תוכנית הכוכבים, הנהלת התאחדות בוני הארץ צריכה להודיע באופן חד-משמעי שהיא תחלק, במקום כוכבים, איקסים לקבלנים עבריינים שמעורבים באופן סדרתי בתאונות עבודה קטלניות, וכאלה שמובילים במספר צווי הבטיחות, ותרחיק אותם משורותיה. בכך יועבר המסר שחיי אדם קודמים לרווחים ולדמי החבר בהתאחדות".
ד"ר הדס תגרי, מנכ"לית הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, עמותה שפועלת בנושא כבר כמה שנים, מברכת על היוזמה של התאחדות הקבלנים וההסתדרות ואומרת: "לצד מהלכי הרגולציה והאכיפה החיוניים שאנחנו מקדמים לשיפור בטיחותם הרעועה של העובדים באתרי הבנייה, ליוזמה שכזאת יש ערך משלים רב לקידום מצוינות בבטיחות, לא רק בהתנהלותן של החברות, אלא גם ברתימת ציבור הצרכנים להעדפת רכישה מחברות שמשקיעות בבטיחות. הצלחת המיזם ואמינותו תלויה בהקפדה על סטנדרטים גבוהים ובלתי מתפשרים, שיבטיחו שרק חברות הראויות לכך יזכו לדירוג גבוה. אנחנו מקווים שהתנהלות בטיחותית מצוינת תהפוך לתו תקן הכרחי של חברות בנייה מצליחות".
אינג חזי שורצמן, ראש מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי במשרד העבודה, מוסיף כי "אנו בעד כל יוזמה שתגדיל את הבטיחות לעובדים בענף הבנייה בישראל. היינו בממשק הדוק עם איל בן ראובן, הוגה המיזם, בנושא זה. כמו כן, אנו מקדמים גם נושאי טכנולוגיה, מידע ומחקר עם הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה ובמסגרת מיזמים של משרד העבודה בנושא".
פרסום ראשוני: 08:27 , 30.10.20