"אביעד הגיע לעבודה בבוקר, ויתר העובדים היו עם אוזניות. הייתה לו עבודת התקנה על גג המבנה, והוא נפל מגובה של שישה מטרים על רצפת בטון. הוא שכב שם במשך 20 דקות, עד שמישהו הבחין שהוא כבר לא על הגג. חייבים לדאוג שבאתרים יהיו תדריכי בטיחות, שהעובדים יגיעו עם קסדות, רתמות, שיהיה מנהל עבודה. המשפחה שלנו מרוסקת". כך מספרת רעות בשארי מאשדוד, שאיבדה באוגוסט האחרון את אחיה אביעד בן ה-33 בתאונת עבודה, בעת שהתקין פאנלים סולאריים באתר בנייה במושב בצרה שבשרון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אביעד, שהייתה זו עבורו עבודה זמנית ותכנן להקים קליניקה לרפואה אלטרנטיבית, הותיר אחריו את הוריו ואחותו. על-פי נתוני מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בשנת 2020 נהרגו מעל 50 בני אדם בתאונות עבודה, יותר מ-30 מתוכם פועלי בניין באתרי בנייה ברחבי הארץ (על פי נתונים של עמותות הפועלות למיגור התאונות בענף, המספרים גבוהים אף יותר).
5 צפייה בגלריה
פיגומים קרסו באתר בנייה בבית שמש
פיגומים קרסו באתר בנייה בבית שמש
תאונה באתר בנייה. מספר הדיווחים של אזרחים רשם עלייה גם בסגר
(צילום: כבאות והצלה מחוז ירושלים)
היקף התאונות בענף הבניין גבוה הן ביחס לענפים אחרים במשק והן ביחס להיקפי הפגיעות בענף בחו"ל, כאשר כ-60% מכלל ההרוגים בתאונות העבודה מקורם בענף הבנייה. אף שדו"ח משרד העבודה מחודש אוקטובר האחרון הציג ירידה מסוימת בהיקף התאונות (בחסות הקורונה), הרי שהדרך לשינוי תרבות הבטיחות ושמירה על חייהם של הפועלים עוד ארוכה. לפי מינהל הבטיחות, הסיבה המרכזית לתאונות עבודה קטלניות בכלל ובענף הבנייה בפרט היא נפילה מגובה.
על פי נתונים של מוקד קו החיים של המוסד לבטיחות ולגהות, שפועל לקידום תרבות הבטיחות בעבודה, בחודשים ספטמבר-אוקטובר התקבלו כ-108 דיווחים של אזרחים על מפגעים שעלולים להוביל לתאונות קטלניות. עיקר הדיווחים התמקד בנושא סולמות ועבודה בגובה בניגוד לתקנות הבטיחות וכן אי שימוש בציוד מגן אישי ופיגומים לא תקינים. זאת בעוד בספטמבר אשתקד נרשמו 92 דיווחים ובאוקטובר 2019 נרשמו 65 דיווחים.
בחודש אפריל האחרון, בתקופת הסגר הראשון, נרשמו 19 דיווחים בלבד במוקד קו החיים. בחודש נובמבר לבדו התקבלו 271 דיווחים, ובשיתוף עם מינהל הבטיחות נסגרו בצו בטיחות בחודש זה 53 אתרי בנייה. מרבית הדיווחים התמקדו בהפרות בטיחות בסולמות ועבודה בגובה, ציוד מגן אישי ובטיחות בפיגומים.

"מכוונים את הפנס"

אינג' חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי במשרד העבודה, מכיר מקרוב את הבעייתיות ברמת הבטיחות באתרי הבנייה. "מינהל הבטיחות עוסק בבטיחות ומטרתו לפקח על הבטיחות של העובדים בישראל", הוא אומר בראיון ל-ynet ו"ידיעות הנדל"ן". "על פי פקודת הבטיחות ותקנות הבטיחות, חובת המעסיק לדאוג לבטיחות של עובדיו - אנחנו כמשרד ממשלתי באים לוודא שהמעסיקים דואגים לכך, ואם יש חריגות, אנחנו מטילים קנסות, צווים, עיצומים וגם כתבי אישום. יש לנו 150 עובדים במינהל העבודה, מהם כ-80 מפקחים פעילים בשטח, ובכוונתנו לגייס 20 מפקחים נוספים בקרוב".
על פי נתוני משרד העבודה, מפקחי מינהל הבטיחות מבצעים אכיפה ופיקוח ב-69 אלף מקומות עבודה בארץ, בהם כ-15 אלף אתרי בנייה. מתחילת השנה ועד ספטמבר קיבלה ירושלים הכי הרבה צווי בטיחות (340) ותל אביב במקום השני (289). בשלושת הרבעונים האחרונים חלה עלייה של 43% במספר ביקורי הפיקוח והאכיפה בכלל ענפי המשק (מ-10,534 ל-15,020 ביקורים), כאשר בענף הבנייה לבדו חלה עלייה של 61% במספר ביקורי הפיקוח והאכיפה.
5 צפייה בגלריה
אינג' חזי שוורצמן
אינג' חזי שוורצמן
"מספר המפקחים נמוך". אינג' חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי במשרד העבודה
(צילום: קובי וולף)
עם זאת מודה שוורצמן, כי "מספר המפקחים נמוך ביחס למטלה שהוטלה על כתפינו. בישראל יש כ-15 אלף אתרי בנייה ו-70 אלף מפעילים. בין היתר אנחנו פועלים לפי דיווחי אזרחים בקו החיים של המוסד לבטיחות וגהות, שנמצא עם הקו החם של משרד העבודה. האזרחים הם העיניים החסרות שלנו, יש כאלה שממש מתנדבים לאורך כל השנה ומדווחים לנו באופן מקצועי מאוד".
"אנחנו עדים יותר ויותר לסכנה שנגרמת מחוסר הקפדה על הבטיחות באתרים, ולאסונות שפוקדים אותנו כשעובדים נפגעים או נהרגים", מוסיף מוטי סולטני, מנהל המוקד הלאומי קו החיים במוסד לבטיחות וגהות. לדבריו, "העובדה שמספר הדיווחים רשם עלייה גם בתקופת הסגר מעידה על מודעות בקרב הציבור, והדיווחים הללו הצליחו להציל חיים של עובדים באתרים ושל עוברי אורח".
אשר לאתרי בנייה שלגביהם מתקבלים דיווחים חוזרים ונשנים מסביר שוורצמן: "יש לנו תוכנית עבודה שמבוססת על פרופיל ייחודי של קבלנים או מנהלי עבודה בעייתיים, ואנחנו שולחים מפקחים באופן יזום. אנחנו מקפידים לא לחפש מתחת לפנס, אלא מכוונים אותו. ואם יש קבלן 'סדרתי' (מבחינת מספר התאונות באתר - ה.צ), אנחנו עולים שלב ומטילים סנקציות. למשל, ברגע שמדווחים על קבלן בעייתי לרשם הקבלנים במשרד השיכון, נכנס לתמונה אגף החשב הכללי במשרד האוצר, ולפי נוהל חדש יחסית, הוא אינו מאפשר לאותו הקבלן להשתתף במכרזים ממשלתיים. זאת סנקציה דרמטית".
שוורצמן: "ברגע שמדווחים על קבלן בעייתי לרשם הקבלנים במשרד השיכון, נכנס לתמונה החשכ"ל באוצר, ולפי נוהל חדש יחסית הוא לא מאפשר לקבלן להשתתף במכרז ממשלתי. זאת סנקציה דרמטית"
לאחרונה התייחס שוורצמן לבעייתיות בדיווחים מצד המגזר הערבי. בדיון שנערך בתחילת אוקטובר האחרון על ידי ועדת המשנה למניעת תאונות בענף הבנייה של הכנסת, בראשות ח"כ אוסאמה סעדי, הודה שוורצמן כי כמעט 70% מאתרי הבנייה ביישובים הערביים לא מדווחים על תאונות עבודה.
בדיון נוסף שנערך בסוף חודש נובמבר הוצגו נתונים, ולפיהם היקף ביקורי הפיקוח באתרי בנייה ביישובים ערביים הוא כעשירית מזה שביישובים יהודיים. לפיכך, אומר שוורצמן, על מנת לחזק את אפקט ההרתעה גם ביישובים אלה, מינהל העבודה משלב כוחות עם השיטור העירוני ולאחרונה החל בפיילוט בשלושה יישוביים, שבמסגרתו מפקח עבודה יתלווה לשיטור כדי לטפל באירועי סדר ורישוי באתרים.
"שיתוף הפעולה עם יחידת פל"ס של משטרת ישראל (היחידה לחקירת תאונות עבודה - ה.צ) סייעה לנו לחשוף, למשל, רשת זייפני תעודות מנופאים", הוא ממשיך. "כמו כן אנחנו חוקרים מכללות להדרכת פועלי בנייה. יש מכללות שנותנות אישורים פיקטיביים". לדבריו, "פוזיציית המפקח באתר הבנייה היא בעייתית, הוא נחשף לעימותים לא קלים. הפועלים רואים את המפקח כמי שבא להפריע ולהשבית את העבודה, ומה שמסייע זה הקשר היומיומי עם המחוזות והמשטרה, הממשקים עם הכוחות המקומיים".
5 צפייה בגלריה
מנוף קרס בתל אביב
מנוף קרס בתל אביב
מנוף שקרס בתל אביב. "פוזיציית המפקח באתר הבנייה היא בעייתית"

"אין הרתעה"

מי שפועלת להעלאת המודעות לתאונות הקטלניות בעבודה ובאתרי בנייה בקהילה ובוועדות הכנסת היא ד"ר הדס תגרי, מנכ"לית הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, שהקימה אותה ב-2015 ולאחרונה הפכה לעמותה רשומה. "מצב בטיחות העובדים באתרי הבנייה נותר רעוע ביותר. הדבר התחוור ביתר שאת עם חזרתם של אתרי הבנייה להיקף עבודה רב יותר בשלושת החודשים האחרונים", היא אומרת. "מצב חמור זה הוא תוצאה של היעדר הרתעה וענישה בגין הפרות בטיחות. אמנם חל גידול רב בצווי הבטיחות המוטלים באתרי הבנייה, אולם באלה אין הרתעה, שכן האתרים שבים לפעול בתוך ימים ספורים".
"לעומת זאת", ממשיכה תגרי, "היקף הטלת סנקציות מרתיעות בגין הפרות בטיחות - כגון הטלת עיצומים כספיים ושלילת רישיונות קבלנות של חברות קבלניות רשלניות על ידי רשם הקבלנים - נותר נמוך מאוד. בעיה נוספת של היעדר הרתעה מתבטאת בכך שמספר כתבי האישום המוגשים על ידי הפרקליטות בעקבות מותם של עובדים בתאונות עבודה נותר נמוך ביותר, וזאת בפרט במחוז הצפון - שבו מתרחשות כרבע מהתאונות הקטלניות - וכן באזור ירושלים, דבר המעיד על בעייתיות מתמשכת באופן ניהול החקירות הפליליות בעקבות תאונות".
5 צפייה בגלריה
ד"ר הדס תגרי
ד"ר הדס תגרי
"היקף הטלת סנקציות מרתיעות נותר נמוך מאוד". ד"ר הדס תגרי, מנכ"לית הקבוצה למאבק תאונות בניין ותעשייה
(צילום: צביקה טישלר)
תגרי: "אנו קוראים לשר העבודה לפעול ליישום המלצות ועדת אדם לאיחוד מינהל הבטיחות התעסוקתית עם המוסד לבטיחות לרשות בעלת תקציב מורחב שתפעל לשיפור בטיחותם של העובדים"
לדברי תגרי, שיתוף הפעולה בין מינהל הבטיחות למוסד לבטיחות וגהות אינו מספיק. "לצד הצורך בהגברת ההרתעה, קיים חסר אדיר בפעולות הסברה, מחקר ומניעה, שהן חלק בלתי נפרד ממדיניות אפקטיבית להגברת הבטיחות. במצב הנוכחי קיים פיצול בזבזני ולא אפקטיבי בין פעילות הרגולטור - מינהל הבטיחות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה - ובין פעילות המוסד לבטיחות ולגהות, האמור לבצע מחקר והסברה, ואשר הועבר לאחרונה למשרד הכלכלה. בשל כך אנו קוראים לשר העבודה והרווחה איציק שמולי לפעול לאלתר, לשם יישום המלצות ועדת אדם משנת 2014 לאיחוד מינהל הבטיחות התעסוקתית עם המוסד לבטיחות לכדי רשות בעלת סמכויות ותקציבים מורחבים, שתפעל לשיפור בטיחותם הרעועה של העובדים בישראל".
עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, שייסד ראובן בן שמעון בתחילת 2016 כפורום התנדבותי, טוען כי גורם נוסף שצריך לשאת באחריות בנושא הוא השלטון המקומי. לדבריו, זה האחרון "מתחמק מהחובה החוקית המפורשת שהוטלה עליו מכוח סעיף 236 לפקודת העיריות, העוסקת בחובת הרשות המקומית למנוע תאונות עבודה. יש לרתום את ועדות התכנון והבנייה למאבק בתאונות אלה. המצב הקיים היום, שלפיו ועדות מקומיות מחלקות היתרי בנייה מבלי להעלות דרישות בנושא בטיחות בעבודה, אינו יכול להימשך".
אסל: "השלטון המקומי מתחמק מהחובה החוקית שהוטלה עליו מכוח לפקודת העיריות, העוסקת בחובת הרשות המקומית למנוע תאונות עבודה. יש לרתום את ועדות התכנון והבנייה למאבק"
אסל מציין כי הפורום למניעת תאונות עבודה "קורא למשרד העבודה ולוועדת הכנסת לפעול באופן מיידי לתקן את חוק התכנון והבנייה, ולכלול בו סעיף מפורש שיאסור על ועדה מקומית למסור היתר בנייה ביד, אלא אם הוצג לה אישור של מינהל הבטיחות בעבודה, כי דווח לו על אתר הבנייה, וכן הוצגה לוועדה תוכנית התארגנות בטיחותית לאתר, לפני תקנה 166 לתקנות הבטיחות בעבודה".
5 צפייה בגלריה
עו"ד ישראל אסל
עו"ד ישראל אסל
"המצב הקיים כיום אינו יכול להימשך". עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה
(צילום: עמית שעל)

"נדרשת אכיפה פרטנית"

בימים אלה מקודמות במינהל הבטיחות במשרד העבודה תקנות חדשות כדי לשפר את יעילות העבודה באתרים. בין היתר, מבקשים שם להרחיב את האחריות של בעלי התפקידים בענף לא רק למנהלי העבודה מטעם הקבלן, אלא גם מטעם היזם. "צריך לזכור שבאתר בנייה יש לא מעט חוליות בשרשרת - קבלן, יזם, קבלן משנה", מסביר חזי שוורצמן.
תקנות התכנון והבנייה מגדירות, כי האחראי לביקורת על הביצוע יהיה מהנדס רשום או אדריכל רשום (או הנדסאי במקרה של מבנה פשוט). כיום מנהלי הבטיחות באתרי הבנייה הם אנשי מקצוע, שמונו על ידי הקבלן הראשי באתר. במסגרת התקנות החדשות, מבקש מינהל הבטיחות שגם יזם הפרויקט ימנה אחראי בטיחות מטעמו. נוסף על כך מקדמים במינהל תקנות לגבי הכשרת עגורנאים, ובאוקטובר האחרון פורסמה טיוטה להערות הציבור בנושא תקנות הבטיחות בעבודה, בדגש על מפעילי העגורן. בין היתר, מבקשים במינהל להגדיר את עבודתם של מפעילי כל סוגי העגורנים, וכן קביעת חובה של בחינה כל חמש שנים כתנאי לחידוש הסמכה.
תזכורת: הרוג בתאונת עבודה באתר בנייה
(רענן בן צור)
"כיום אין בישראל מנגנון הסברה או הכשרה מוסדר במקצועות הבנייה, כגון ברזלנות ותפסנות", אומר פיני נעמן, מבעלי חברת גרופין 2000, יבואנית וספקית עגורני צריח. "מינוי עוזרים למנהלי העבודה באתרי הבנייה, שמופקדים על נושא הבטיחות, שיפר את האכיפה, אבל זה לא מספיק. נדרשת אכיפה פרטנית של כל עובד ויצירת מנגנוני הרתעה, שיוכלו להוריד את אחוז אירועי הבטיחות עוד יותר".
נעמן מוסיף כי "כיום במקרה של אירוע בטיחות הסנקציות מוטלות על מנהל העבודה, הקבלן המבצע ובמקרים מסוימים גם על היזם, בזמן שהעובד שביצע את העבירה כלל לא נושא באחריות. מנגנון הרתעה שיוגדר בחוק יגרום לפועלים להקפיד על הנהלים ולהשתמש בציוד הבטיחות שהם מקבלים".
לדבריו, "העובדים מתמקצעים תוך כדי תנועה באתר, אבל מעולם לא למדו את התחום בצורה מסודרת, ולכן גם לא את תקנות הבטיחות. גם העובדים הזוטרים ביותר צריכים לקבל כלים ולהתחיל לעבוד רק לאחר שקיבלו תעודה והכשרה. אתר בנייה הוא אחד המקומות הדינמיים ביותר ומשתנה כל דקה, גם בעובדים ובמשימות. העבודות מורכבות ומסוכנות, ולכן הערך והשמירה על חיי העובדים חייבים להיות מושרשים ב-DNA של כל הנוגעים בדבר - מהמדינה והיזמים ועד אחרון העובדים, גם במחיר של נוחות או ירידה זמנית ברווחים בתחילת התהליך".

"הציבור כבר יודע שיש בעיה"

"הרגולציה מדברת אך לא עושה", ממשיך נעמן. בכך הוא מתייחס לתקנות משרד העבודה, המחייבות מעבר לשימוש בפיגומים בתקן אירופי בגובה של מעל 30 מטר, שנכנסו לתוקפן בחודש יולי, אולם לדבריו, "בחלק מאתרי הבנייה, שבהם נבנים מבנים מתחת לגובה זה, עדיין עושים שימוש בפיגומי זקפים, שמעלים משמעותית את הסכנה לנפילה מגובה רב".
בחודשים האחרונים ניטש ויכוח בין מינהל העבודה למכון התקנים לגבי תקן הפיגומים. מכון התקנים טרם אישר פיגומים והאשים את משרד העבודה בסחבת, אולם במינהל מבקשים לאפשר להם לאשר פיגומים, פעולה, שכאמור, רק מכון התקנים מוסמך לבצע. "הפיגומים החדשים עשויים אלומיניום וכוללים מעקות אבטחה מובנים ולכן יקרים משמעותית", מנסה נעמן להסביר את הרפורמה התקועה. "קבלנים חוששים שהאדפטציה תגבה מהם הפסדים, אבל בפועל הפיגומים לא רק יצילו חיים, אלא גם צפויים לייעל את העבודה, לקצר לוחות זמנים ולהגדיל את היקף הרווחים. הקיבעון הטכנולוגי בענף הבנייה בישראל למול התנופה והחדשנות בתחום זה במדינות המפותחות מציב את העובדים בסיכון גבוה בהרבה".
לצד מינהל הבטיחות, גורמים נוספים בענף פועלים לשמירת הבטיחות באתרים. למשבצת הזאת נכנס זה מכבר חבר הכנסת לשעבר אלוף (במיל) איל בן ראובן, ששימש, בין היתר, חבר תת ועדת הבטיחות בעבודה בכנסת, וכיום עומד בראש מטה הבטיחות של התאחדות הקבלנים בוני הארץ וההסתדרות הכללית. תחת הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה המשותפת להתאחדות ולהסתדרות, גם הוא פועל יחד עם המינהל, רשם הקבלנים, החשכ"ל ופל"ס; בין היתר, החל לקדם את תוכנית הכוכבים להטמעת תרבות ארגונית בחברות בנייה של שימוש בתחקירים, הפקת לקחים והדרכות בטיחות לפועלים בשטח ולא רק הרתעה וענישה.
"אומנם הרתעה לבדה פשוטה למימוש באמצעות הגברת ביקורי פיקוח, הגדלת היקף צווי הבטיחות, קנסות מנהליים ועוד, אבל תרומתה לשינוי מהותי אינה גדולה", הוא אומר. "התחלנו את תוכנית כוכבי הבטיחות במטרה ליצור שינוי עמוק בסדר היום הניהולי. נושא הבטיחות בבנייה לא מספיק מעניין אנשים, אבל בחמש השנים האחרונות אני חושב שהציבור הישראלי כבר יודע שיש בעיה. אנחנו מייצרים תודעה חדשה בקרב המנהלים - בטיחות שווה מצוינות ואיכות, ששוות גם ערך כלכלי. אנחנו בריצה למרחקים ארוכים, יש שינוי גדול בשטח, אבל עדיין עבודה רבה לפנינו".
פרסום ראשוני: 11:46 , 25.12.20