במשרד האוצר ינסו מחר (שני), בדיון מיוחד, למנוע את הפחתת תשלומי הפנסיה לכ-270 אלף עמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות. שיעור ההפחתה צפוי להיות כ-1.2% בכל חודש החל מינואר הקרוב, אם לא יוחלט עד סוף חודש דצמבר להעלות את גיל הפרישה לנשים בהדרגה לגיל 65, כבר החל מינואר 2021.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בשל הגירעונות האקטואריים החמורים בקרנות, יאלצו אלה לקצץ בפנסיות בממוצע כ-150 שקל בחודש לעמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות, אם לא יועלה גיל הפרישה. מדובר בפגיעה קשה בפנסיונרים ובפנסיונריות, שעלולים להפסיד כ-1,800 שקל בשנה מדמי הפנסיה שלהם.
פנסיהפנסיה
פנסיה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, אמר ל-ynet כי העלאת גיל הפרישה צפויה להיכלל בהסכם השכר המתוכנן במשא ומתן המתקיים בין ההסתדרות למשרד האוצר. עם זאת, לא ברור אם המשא ומתן יספיק להסתיים לפני כניסת גזירת קיצוץ הפנסיות בינואר הקרוב. "לא נרשה בשום פנים את קיצוץ הפנסיות ונדאג שהוא יידחה, גם אם גיל הפרישה עדיין לא יועלה", טען בר-דוד.

האם תאושר דחיה נוספת בקיצוץ הקצבאות?

ב-2019 הסכים יו"ר רשות ההון, ד"ר משה ברקת, לדחות פעמיים את קיצוץ הקצבאות, בשל אי העלאת גיל הפרישה בעת קיום שלוש מערכות הבחירות בשנה וחצי האחרונות, ולכן לא ניתן היה חוקית להביא לאישור העלאת גיל הפרישה בחקיקה, בעת קיום ממשלת מעבר. כעת, המצב הוא שונה. יש ממשלה מכהנת וניתן לחוקק את העלאת גיל הפרישה.
ברשות שוק ההון מצדדים בהגעה להסכם בדבר העלאת גיל הפרישה בהקדם, כדי למנוע את הקיצוץ בתשלומי הפנסיה כבר בעוד פחות מחודשיים וחצי.
משה ברקת רשות שוק ההוןמשה ברקת רשות שוק ההון
משה ברקת, יו"ר רשות שוק ההון
(צילום: לשכת סוכני ביטוח)
העלאת גיל הפרישה לנשים מתוכננת כבר תשע שנים, מאז שנת 2011, ובקיץ 2019 אף הציג, לאחר עיכובים רבים, שר האוצר לשעבר, משה כחלון, מתווה לפיו יועלה גיל הפרישה לנשים תחילה לגיל 64 ואחר כך לגיל 65.
על פי מתווה האוצר, ההעלאה תהיה בשלוש השנים הראשונות בארבעה חודשים לשנה (עד לגיל 63), ולאחר מכן כל שנה יועלה גיל הפרישה בעוד שלושה חודשים. לאחר שגיל הפרישה יגיע ל-64 הוא ימשיך לעלות בקצב הזה לגיל 65.
אחר כך יוצמד גיל הפרישה לנשים לעלייה בתוחלת החיים (לפי הערכה יעלה גיל הפרישה בחודש אחד בכל שנה). עם זאת, גיל הפרישה לנשים לא יוכל להיות גבוה מגיל הפרישה לגברים, העומד כיום על 67 שנים, ועשוי לפי הצעות שונות לעלות גם הוא לגיל 70 בעוד כ-20-15 שנה.
במשך ארבע שנות כהונתו הראשונות של כחלון כשר האוצר, הוא סירב בתוקף להעלות את גיל הפרישה לנשים, מסיבות פוליטיות, לאחר התנגדות של ארגוני נשים וארגונים חברתיים, שטענו שהעלאת גיל הפרישה תפגע בעיקר בנשים המועסקות בעבודות כפיים.
גם בכנסת הובילו חברות כנסת במשך שנים את ההתנגדות להעלאת גיל הפרישה ועליהן נמנו בין השאר חברות הכנסת לשעבר ציפי לבני, זהבה גלאון ושלי יחימוביץ וגם ארגון נעמ"ת.
גיל הפרישה במדינת ישראל עמד שנים רבות על גיל 65 לגבר וגיל 60 לאישה. בעקבות הגידול המתמשך בתוחלת החיים, מינו שר העבודה והרווחה ושר האוצר בחודש ספטמבר 1997 ועדה ציבורית לבחינת גיל הפרישה, בראשות השופטת (בדימוס) שושנה נתניהו. הוועדה הגישה את המלצותיה בחודש יולי 2000, וקבעה כי יש להעלות באופן מדורג את גיל הפרישה, כך שיעמוד על גיל 67 לגבר ואישה.
הממשלה אימצה את המלצות הוועדה, ובמסגרת הצעת חוק גיל פרישה, נקבע כי גיל הפרישה יעלה באופן מדורג, כך שבסוף התהליך הוא יעמוד על גיל 67 לגבר ולאישה. בהתאם להצעת החוק, גיל הפרישה לגבר יעלה תוך שש שנים, וגיל הפרישה לאישה יעלה תוך 21 שנה. במקביל לכך, בהסדר קרנות הפנסיה נקבע שגיל הפרישה בקרנות יועלה לגיל 67, והסיוע הממשלתי שניתן לקרנות על מנת להשלים את הגירעונות שהיו בהן חושב בהתאם.
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ושר האוצר ישראל כץיו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ושר האוצר ישראל כץ
האם הפעם גיל הפרישה של נשים יעלה? יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ושר האוצר, ישראל כץ
(צילום: יח"צ ואבי מועלם)
בסיכום הדברים בין שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, וההסתדרות, מיום 5 בינואר 2004, סוכם כי גיל הפרישה לנשים יעלה לגיל 64, בהתאם למתווה שנקבע בחוק גיל פרישה, ושיינתן סיוע נוסף לקרנות כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לנשים מ-64 ל-67.
אולם, החוק הושהה שוב ושוב על יד שר האוצר כחלון בגיבוי ועדת הכספים של הכנסת, ועד כה לא הועלה גיל הפרישה לנשים. אם לא יועלה כעת - יקוצצו כבר ב-1 בינואר הפנסיות לכל העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות.
כאמור, מחר ידונו במשרד האוצר במציאת פתרון לסוגיה הסבוכה שנדחית כבר שנים כה רבות. ההערכה היא שגיל הפרישה לנשים יתחיל לעלות, בשלושה חודשים בשנה, כבר בשנה הבאה. בהסתדרות ידרשו, בין השאר, שנשים המועסקות בעבודות כפיים קשות, יוכלו לצאת לפנסיה כבר בגיל 62 והן יוכלו לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי החל ממועד צאתן לפנסיה, מצב שיימנע מהנשים שימשיכו לעבוד עד גיל מאוחר יותר מ-62.