ימים לא שקטים עוברים על ישראל, ימים המלווים במתח שלא פעם פוגם במרקם היחסים בין יהודים לערבים. המתח הזה חודר גם לעולם התעסוקה ויוצר לעיתים חיכוכים, בכלל זה התבטאויות קשות ברשתות החברתיות. רק אתמול (ד') דווח כי משרד הבריאות זימן לשימוע 6 עובדים ערבים ועובדת יהודייה אחת בעקבות התבטאויות גזעניות ברשת. אז מה מותר לומר ומה ממש אסור גם כשהעצבים רופפים? הצגנו כמה שאלות בתחום למומחים לדיני עבודה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
2 צפייה בגלריה
גבר מול לפטופ
גבר מול לפטופ
לעובדים מותר להתבטא כרצונם בכפוף למגבלות החוק, שאוסרות על הסתה או לשון הרע
(צילום: shutterstock)
המעסיק שלי יכול להגביל את מה שאני עושה ברשתות החברתיות? לא. לעובדים מותר להתבטא כרצונם בכפוף למגבלות החוק, שאוסרות על הסתה או לשון הרע. עו"ד שירה להט, שותפה במשרד יגאל ארנון ושות', מומחית בדיני עבודה, מציינת כי החריג הוא עובדי מדינה או בעלי תפקידים ציבוריים. "יחד עם זה, ככל שהעובד יותר בכיר ויותר מזוהה עם מקום העבודה, הוא צריך לקחת בחשבון שמה שהוא עושה גם מעבר לשעות העבודה, יכול להיות מזוהה עם המעסיק שלו. במקומות עבודה בהם העובדים לובשים מדים, המעסיק יכול לדרוש מהעובדים לא להשתתף בפעילויות פוליטיות כשהם לובשים את מדי המעסיק".
עו"ד להט מציינת כי "במבצע צוק איתן היה מקרה שבו הוכרה התנהלות של עובד כעילה לפיטורים. יצוין כי במקרה זה, פסיכולוגית חינוכית בעיריית לוד הביעה בפייסבוק הפרטי שלה שמחה על נפילת 13 חיילי צה"ל בקרב בסג'עיה וכתבה 'כן ירבו'. היא פוטרה ועתרה לביה"ד לעבודה בבקשה לבטל את הפיטורים. ביה"ד קבע כי לאור תפקידה מצופה ממנה לאיפוק ודוגמה לסובלנות, והיא לא יכולה לנהוג כפי שנהגה".
עו"ד נטע ברומברג, ראשת מחלקת דיני עבודה בברנע ג'פה לנד, מוסיפה כי במקרים בהם התבטאות של עובד ברשת חברתית שאינה של מקום העבודה חורגת מגבולות הבעת דעה לגיטימית ועשויה להוות איום על אוכלוסיה מסוימת, הסתה לאלימות, איומים, או שמחה לאיד על אבידות בנפש, לגיטימי לפנות אל העובד ולהעמיד אותו על הצורך בשמירה על המרקם הקהילתי במקום העבודה ועל החשש מפני הפגיעה בעמיתיו או במעסיק כגוף השואף להגוונה תעסוקתית והדואג לשלום כלל עובדיו.
עו"ד נטע ברומברגעו"ד נטע ברומברגצילום: נמרוד גליקסמן
לדבריה, "ראוי לזכור שהמעסיק, הוא גם גורם מחנך ובעל אחריות של ממש כלפי כלל עובדיו במקום העבודה, לרבות בנוגע לשמירה על שלמות גופם וכבודם. כמובן שכאשר הפלטפורמה שייכת למקום העבודה, למשל קבוצת ווטסאפ המנוהלת על ידי מקום העבודה ואף כאשר הקבוצה מתנהלת בין קולגות במקום העבודה ללא קשר ישיר של הנהלת מקום העבודה, לגיטימי לחלוטין לייצר מראש סטנדרט התנהגות המורה לעובדים להימנע מכל התבטאות פוליטית, אלימה, גזענית או פוגענית. במקרה שכזה, עובד המתבטא באופן פוגעני כלפי עמיתיו, מבצע עבירת משמעת ועל כן ניתן לשקול את סיום עבודתו".
מה אסור להגיד בקבוצת ווטסאפ של העבודה? אם קבוצת הווטסאפ היא זירה מעורבת, שמשמשת גם לעבודה וגם לעניינים אחרים - אין סיבה למנוע מעובד להציג את עמדתו האישית או הפוליטית באותה הקבוצה, בדיוק כפי שהוא רשאי לעשות כן ב"שיחת מסדרון" או "הפסקת קפה", אך יש מקום להתחשב ברגשות של כל המשתתפים באותה קבוצה.
אבל, מציינת עו"ד נעמה שבתאי בכר, ראש תחום דיני עבודה במשרד בכר שבתאי עורכי דין, כי "אם קבוצת הווטסאפ הוגדרה מראש ככזו שעוסקת בענייני עבודה בלבד - אין מקום להשמיע בה דעות או עמדות שאינן קשורות לכך, בדיוק כמו שאין מקום לפרסם בה מודעות כאלה ואחרות".
מה קורה כשהבעת הדעות מפריעה ליחסי העבודה? המעסיק יכול להגביל את הדיונים בנושא כך שלא ייעשו במקום העבודה, ואם זה גורם לשיבוש אמיתי בסדרי העבודה, הוא יכול לשנות את סדרי העבודה (כמו למשל השיבוצים למשמרות או להוציא עובדים לחופשה בתשלום בתנאים מסוימים).
עו"ד שירה להטעו"ד שירה להטצילום: הילה להט
מה קורה אם לקוחות או ספקים מאיימים להפסיק לעבוד עם המעסיק בגלל התבטאויות עובדים? עו"ד להט מסבירה כי המעסיק יכול לדרוש מהעובדים שלא להזדהות כעובדיו ברשתות החברתיות, ויכול לבקש (אבל לא לחייב) שהם יבהירו שהפרסומים שלהם הם על דעתם בלבד והם לא מבטאים את דעות המעסיק. צריך גם לזכור, שבכל הרשתות יש הגדרות פרטיות שקובעות מי יוכל לראות את הפרסומים. המעסיק לא יכול לחייב את העובדים להגביל את פומביות הפרסום, אבל כדאי לעובדים לשקול זאת.
אפשר לפטר עובד ערבי שלא בא לעבודה בגלל שביתת המגזר הערבי? ככלל, עובד שלא מגיע לעבודה ללא אישור המעסיק מראש, מפר את הסכם העבודה שלו וזו יכולה להיות עילה לפיטורים. אבל, מדגישה עו"ד להט, "צריך להתייחס לזה בהקשר הכללי של יחסי העבודה ובהתאם לנסיבות האישיות של העובד. למשל, אם מדובר בעובד ותיק שלא עבר כל עבירות משמעת וזו הפעם הראשונה בה הוא עושה זאת, זה יכול להיחשב כחוסר תום לב מצד המעסיק לפטר את העובד בגלל מעידה חד-פעמית שלו.
"בנוסף, יש הבדל אם העובד הודיע מראש על ההיעדרות ואם ביקש רשות, לעומת עובד שלא הודיע ופשוט לא הגיע. הרי קורה שעובדים מבריזים מהעבודה ללא רשות מראש, וצריך לוודא שהמעסיק נוהג עם כל העובדים המבריזים באותו האופן. כלומר, שהוא לא מפלה לרעה את העובדים שלא הגיעו בגלל שביתת המגזר הערבי, לעומת עובדים שהבריזו בעבר מסיבות אישיות אחרות. בדרך כלל, היעדרות חד-פעמית מהעבודה ללא רשות, לא תצדיק פיטורים מיידיים".
מעסיק יכול להגביל עובדים מלהפיץ דעות פוגעניות בעבודה? עו"ד שבתאי בכר מסבירה כי חופש הביטוי חל על כל עובד, אבל המעסיק רשאי להגביל את משך הזמן שבו העובד מקדיש לטובת עניינים אחרים שלא קשורים לעבודה.