"חתמתי כעת על התנגדותי להעלאת שיעור ההיטל על המלט - ובזאת תם הנושא". כך צייץ לפני מספר דקות שר האוצר ישראל כץ. "המדיניות שלי ברורה", כתב כץ, "אני נגד מונופלים ובעד הגברת תחרות והפחתת יוקר מחיה. איאבק יחד עם הציבור בכל אלו שעומדים בדרך ומנסים למנוע זאת".
במקביל, שלח כץ מכתב התנגדות רשמי לשר הכלכלה עמיר פרץ, שדוחה את הצעתו להטיל היטל בגובה עד 17.5% על המלט: "אני מתנגד לאישור שינוי צו היטלי סחר על יבוא מלט אפור (צמנט) מטורקיה ויוון. החלטה זו התקבלה לאחר שעמדו לנגד עיניי המלצת הממונה על היטלי הסחר, מסקנות ועדת ההיצף והחלטתך ובהתחשב בין היתר ביחסי הסחר של ישראל". השר כותב כי הוא מאמץ את מסקנות הוועדה המייעצת, לפיה קיים קושי לבסס את הקשר בין הנזק לענף המלט המקומי לבין היבוא שבהיצף.
1 צפייה בגלריה
ישראל כץ ועמיר פרץ
ישראל כץ ועמיר פרץ
ישראל כץ ועמיר פרץ
(צילום: אבי מועלם, חגי דקל)

עוד כתב כץ לפרץ: "סבורני כי הטלת היטל כמבוקשתך צפויה להביא לפגיעה ברמת התחרות במלט, לפגיעה בעסקים שנהנים מהתחרות כיום בדגש על עסקים קטנים ובינונים וכן לייקור תשומות הבנייה. לא ניתן לקבל את עמדתך כי ההיטל לא יביא לייקור המלט: על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המלט מהווה 8% ממדד תשומות הבנייה למגורים, ובהתחשב במוצרים נלווים כגון בלוקים מבטון עולה שיעור זה מעל 11%.
"מדובר בשוק בצמיחה גבוהה אשר הייצור המקומי אינו יכול לספק את כל הביקוש בו. ייקור התשומות עלול להתגלגל לצרכן ולהגדיל את הוצאות הממשלה על פרויקטים שונים". דבריו של כץ עומדים בניגוד לטענת שר הכלכלה עמיר פרץ, כי המלט מהווה פחות מ-1% מסך עלות בניית דירה.
עוד כותב כץ: "יש לזכור כי התנהלות שוק שאינו תחרותי מאופיינת בבעיות נוספות כגון ירידה באיכות השירות, הזמינות והספקת המלט, אפליה בתנאי אשראי, הפעלת כוח שוק ועוד. הפגיעה המשמעותית תהיה עבור חברות קטנות ובינוניות ובפרט עבור יצרנים וספקים מקומים".
ביחס להבטחת נשר למחיר מקסימום בסך 250 שקלים לטונה, שכלולה בהמלצת השר פרץ כמנגנון לריסון נשר מעליית מחירים, כותב כץ: "גם ישימות אכיפת ההתחייבות של נשר מוטלת בספק. סבורני כי אין בה על מנת למנוע את העלת המחירים הממוצעת בשוק, או לתת מענה לפגיעה הצפויה בתחרות".
מהתאחדות התעשיינים נמסר: "נראה שגם משבר הקורונה לא הבהיר לממשלת ישראל את החשיבות של ייצור מקומי, במיוחד במוצר תשתית חיונית כמו מלט. ההתנגדות להגן על הכלכלה הישראלית מפני יבוא טורפני מטורקיה תחת הסיסמה השחוקה של יוקר המחיה, גם כשהיצרן הישראלי, בניגוד לטורקים, מתחייב לא להעלות מחירים, כנראה תגרום למשק הישראלי תלות בשווקים מעבר לים לא רק במטושים ובמכונות הנשמה אלא גם בכל הקשור לתשתיות חיוניות. בנוסף ההחלטה תאותת לתעשיות אחרות בטורקיה כי ניתן בנקל להשמיד את התעשייה הישראלית".
נשר מסרה בתגובה כי "מחירי המלט בישראל נמוכים משמעותית ממחירי המלט במרבית ארצות אירופה. נשר התחייבה שלא לייקר את מחיריה. למרות עובדות אלה בחר השר כץ להטיב עם התעשייה הטורקית ועובדיה וויתר על התעשייה הישראלית המפרנסת אלפי משפחות . חברת נשר מחויבת לתעשייה הישראלית ולמדינת ישראל, לא נפקיר את בניית חומות המגן בגבולות הארץ למלט הטורקי. לצערנו השיח הפופליסטי וחסר האחריות, שמתנהל כיום ופוגע אנושות בעצמאות היצור של מדינת ישראל . נעשה כל שביכולתנו להמשיך לפתח את תעשיית המלט בישראל".

איך שהיטל מתגלגל לו

תחילתו של סיפור ההיצף הייתה לפני שלוש שנים, כשהתקבלה תלונה אצל הממונה על ההיטלים דני טל, שהוגשה על ידי חברת המלט הר-טוב אליה הצטרפה גם נשר.
באוגוסט 2018, לאחר שבדק את הנושא, פרסם טל את המסקנות, לפיהן יש להטיל על המלט המיובא מטורקיה ויוון היטל בגובה של עד 30%.
שר הכלכלה דאז אלי כהן החליט כי יוטל היטל בגובה 0.25% בלבד, אך הורה לטל לעקוב האם חלה הידרדרות נוספת במצבה של נשר בעקבות המלט המיובא בהיצף, והאם הייבוא עבר 50% מהיקף שוק המלט בישראל.
ממצאי אותה בדיקה פורסמו על ידי טל לפני חודשיים, בהם המליץ שוב על הטלת היטל בגובה של עד 30%. בעקבות ההמלצה, גם שר הכלכלה הנכנס עמיר פרץ החליט על היטל בגובה 17.5% - למרות שהוועדה המייעצת להיצף התכנסה ושוב החליטה להשאיר את ההיטל הקיים על כנו.
היום כאמור הודיע כץ רשמית כי הוא מתנגד ובכך בוטלה החלטת פרץ. אם לא יקרה נס פוליטי, הדבר היחיד שנותר בידי נשר הוא להגיש ערעור לבג"ץ על החלטת האוצר.