צפו: ריאיון באולפן ynet עם נשיא להב עו"ד רועי כהן
(צילום: אבי חי)
מיום חמישי בשעה 7:00 נרשמו 42,545 דורשי עבודה חדשים. כך עולה מדיווח שירות התעסוקה הבוקר (יום ג'). מאז 17.9, יום לפני ערב ראש השנה וכניסת ההגבלות, נרשמו בשירות התעסוקה 163,297 דורשי עבודה - מהם 149,841 עקב יציאה לחל"ת ו-13,456 מסיבות אחרות.
מבין דורשי העבודה שנרשמו מאז תאריך זה, עבור 123,342 זהו רישום שני או יותר מאז תחילת משבר הקורונה בחודש מרץ (כ-76% מהנרשמים בגל הזה). כיום רשומים בשירות התעסוקה 895,858 דורשי עבודה, מהם 560,679 בחל"ת. ההערכות הן שבמקרה של הארכת הסגר השני בשבועיים יגדל מספר העובדים שנשלחו הביתה שוב למיליון, כרבע מהעובדים במשק הישראלי.
במשק חוששים כי סגר של חודש שלם יעלה לפחות 30-25 מיליארד שקל ויתכן שאף הרבה יותר, אם יוחמר. שר האוצר ישראל כץ אמר ביום שני בערב כי "הנחת המוצא שלי הייתה כי לאור מצב התחלואה הסגר לא ימשך רק שבועיים אלא יותר, ולכן התנגדתי להצעה הראשונה. בימים הקרובים, לקראת הדיון על הארכת הסגר בשבועיים נוספים, בכוונתי להכין תוכנית משלימה להרחבה נוספת של פעילות המשק בהיקף של 20%, הנחוצה כדי לאפשר גם למגזר התעשייה לפעול בהתאם למתווה מרץ-אפריל".
הארכת הסגר לחודש שלם תגדיל באופן משמעותי מאוד את העלות למשק, שכן השבועיים הנוספים אינם ימי חגים כמו יום הכיפורים וחול המועד סוכות, שהפחיתו את הנזק למשק בשבועיים הראשונים של הסגר ההדוק.
כזכור, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, העריכה ערב הסגר, שעלותו למשק תסתכם בכ-11 מיליארד שקל. זאת, לאחר שבלחץ של כץ ובכירי האוצר נוספו ענפים שונים, כמו הבנייה וההיי-טק, לתתומים שיפעלו בעת הסגר. תחילה העריך האוצר שהנזק משבועיים של סגר רחב יעלה כ-35 מיליארד שקל למשק.
"הפקירו חצי מיליון עצמאים ובעלי עסקים"
עו"ד רועי כהן, נשיא להב, התייחס היום בריאיון לאולפן ynet לאפשרות שהסגר יוארך לתקופה של חודש. "ממשלת ישראל צריכה לבקש סליחה מחצי מיליון עצמאים ובעלי עסקים שבעצם הזניחו אותם, הפקירו אותם לגורלם", אמר. "ה-10 בחודש דופק בדלת, אין תזרים מזומנים, אין איך לשלם לאותם עובדים. אני לא מבין מה קורה שם. אם את אותו קשב שיש להפגנות ולתפילות היו מקדישים לטובת הנושא הכלכלי יכול להיות שהיו לנו פתרונות ברגעים אלה. אבל שוב פעם אנחנו מוצאים את עצמנו ללא מענה לעובדים ששוב יצאו לחל"ת, ללא מענה לעסקים שאין להם מענה במתכונת הפיצוי, בלי ההכרה שהמדינה תיקח אחריות על תשלום ימי הבידוד. בנושא של ימי הבידוד המדינה צריכה להודיע אם היא לוקחת אחריות ומשלמת אחרי ששמונה חודשים המעסיקים הם אלה ששילמו את ימי הבידוד בעלות של 3.3 מיליארד שקל. ולכן, ברגעים אלה מה שצריך לתת לחצי מיליון העצמאים ובעלי העסקים זה תקווה".
לדבריו, "סגרו את העסקים, אין להם תזרים, אם לא יכניסו כסף לחשבונות הבנק אין להם את היכולת לעמוד עוד פעם בעלויות שלהם כמו הלוואות, תשלום לספקים. זה לא מצב כמו שכיר שאתה ביום אחד מעביר אותו למצב שהוא יקבל את השכר שלו באמצעות החל"ת או באמצעות האבטלה והכל בסדר. פה, ההוצאות ממשיכות ואין הכנסות. ולכן צריך מתווה שקודם כל דוחף את הכסף לחשבונות הבנק. קודם כל נותן תקווה לאותם אנשים שיש אפשרות לשרוד את היום שאחרי. לא מנתקים את העובדים שוב פעם מהעסקים, כל הדברים האלה התרענו ואני לא יודע איפה הממשלה הייתה בארבעת החודשים האחרונים, הייתה לה את כל האפשרויות להיערך לסגר נוסף ולצערי אנחנו רואים שאין תכנון, אין משהו שאתה מרגיש שמישהו יושב ברגעים אלה וחושב איך לעזור לאותם עסקים לשרוד את התקופה הזאת".
שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, אמר בתגובה לנתוני שירות התעסוקה כי "לנוכח העלייה החדה במספר המובטלים והיוצאים לחל"ת מאז תחילת הסגר, רק מעבר לחל"ת גמיש יכול לעצור את הדימום התעסוקתי. מחר אדרוש בישיבת הקבינט להחליט על החלת המודל הגרמני - החל"ת הגמיש באופן מיידי, כמו גם מתווה פיצוי ידוע מראש לעסקים שנפגעו כתוצאה מהסגר".
