ענף הבנייה ייחשב חיוני ויוחרג גם בסגר השלישי. כך החליטה הלילה (בין רביעי לחמישי) הממשלה, לאחר שהתעורר החשש כי לראשונה מאז הסגרים הקודמים הענף לא יוחרג - מהלך שהיה עלול להשפיע, בין היתר, על המשך התחלות הבנייה בישראל שגם כך בצניחה לפי הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של 2020.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אמש הביא משרד הבינוי והשיכון לאישור הממשלה מתווה שיאפשר לעשרות אלפי פועלים פלסטינים להיכנס לישראל לצורכי עבודה בענף הבנייה החל מהיום. זאת במטרה לדאוג להמשך פעילות סדירה בענף הבנייה.
המתווה היה טעון את אישור שר הביטחון, שיכול היה לחתום על המתווה רק לאחר שתתקבל ההחלטה הסופית להחריג את הענף. בשלב מסוים בשעות הערב אתמול עלו חששות שהענף לא יוחרג, אולם לאחר לחצים מהצד של שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, שהציג את המתווה - ענף הבנייה שוב הוגדר חיוני כמו בשני הסגרים האחרונים.
בשיחה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ליצמן כי ענף הבנייה נותר פעיל בשני הסגרים האחרונים מאחר שלהשבתתו עלולות להיות "השלכות קשות ומרחיקות לכת בהיבטי הכלכלה והתעסוקה". לדבריו, משמעות השבתה מלאה של הענף "היא בבחינת אובדן שווי השקעות בשווי של למעלה משבעה מיליארד שקל וסיכון לפגיעה קשה במצבם הכלכלי של מאות אלפי עובדים בענף ובתעשיות תומכות".
ליצמן הוסיף כי "פעילות ענף הבנייה נמצאת במגמת האטה אשר הולכת ומחריפה בעקבות משבר הקורונה. מגמה זו מתבטאת בירידה חדה של כשליש בהתחלות בנייה ברבעון השני של 2020 (בהשוואה לרבעון השני אשתקד), ירידה של כ-40% בהשקעות בתקופת זמן זו (צמצום של ארבעה מיליארד שקל לעומת הרבעון המקביל) וצמצום של כ-18% בכוח העבודה, בעיקר בקרב עובדי המקצועות הרטובים - ישראלים ופלסטינים".
לדבריו, משמעות נוספת היא בהיבט התעסוקה בענף. בענף הבנייה מועסקים באופן ישיר כ-206 אלף עובדים ישראלים, ובתעשיות תומכות הבנייה ובמתן שירותים לבנייה מועסקים כ-164,500 ישראלים. "מקרה של השבתה מלאה של הענף עלול להביא לעלייה ניכרת באחוזי המובטלים, ועלול להוביל לכניסתן של מאות אלפי משפחות ישראליות למעגל העוני", אמר ליצמן.
הפועלים ילונו בישראל למשך שבועיים
במסגרת המתווה של משרד השיכון, בצל הסגר יידרשו העובדים הפלסטינים להישאר ללון בישראל למשך שבועיים, וזאת על מנת לשמור על בריאותם ובריאות הציבור. בעקבות זאת המשרד קרא לקבלנים בעלי היתר העסקה של עובדים פלסטינים כבר אתמול להירשם על מנת לקבל אישור שהייה בישראל לתקופת הסגר. העובדים יוכלו להיכנס לישראל מהיום ועד יום ראשון.
אישור הכניסה מתאפשר לאחר שאושר תיקון החקיקה לחוק עובדים זרים שהגיש השר ליצמן, לפיו נקבעו תנאים מחייבים למעסיקים פועלים פלסטינים השוהים בארץ לתקופה ממושכת בשל הסגר. במסגרת התיקון, מעוגנים כללים המחייבים את המעסיקים בענף הבנייה לספק לעובדים פלסטינים תנאי מגורים הולמים וביטוח רפואי כדי להבטיח את זכויותיהם של פועלים האמורים לשהות בישראל תקופה ממושכת.
הצעת החוק שאושרה בכנסת קובעת כללים מפורטים, לפיהם העובד זכאי לביטוח רפואי, מיטה וכלי מיטה, ארונות אישיים, מטבח מצויד, שירותים, מקלחת ועוד. זאת לצד עמידה בהנחיות משרד הבריאות וכללי התו הסגול לבנייה.
במשרד השיכון מזכירים כי בתקופת הגל הראשון והשני (מרץ-אפריל, יולי-אוגוסט) יזם המשרד הסדרי לינה וביטוח עבור הפועלים הפלסטינים שאושרו על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים והמטה לביטחון לאומי. במסגרת המתווה, בוצעה כניסה מבוקרת של עשרות אלפי עובדים פלסטינים לשהייה בישראל למחזורים בני מספר שבועות.
מעסיק שיבחר להעסיק עובדים פלסטינים בתקופה זו, בהתאם להיתר שניתן לו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, יידרש לדווח על כך, למנות ממונה קורונה האחראי להבטחת השמירה על הנחיות משרד הבריאות, ולהעמיד לטובת העובדים סידורי מגורים הולמים, פוליסת ביטוח רפואי וכו'. העבודה באתרי הבנייה תמשיך להתקיים בהתאם לכללי התו סגול לאתרי בנייה.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, מסר: "אני מברך על ההחלטה של שר הביטחון, בני גנץ, וראש הממשלה בנימין נתניהו בהובלת שר השיכון, יעקב ליצמן, לאפשר את המשך העבודה של העובדים הפלסטינים בתקופת הסגר. החלטה זו מנעה נזק של כשלושה מיליארד שקל לחודש, והוצאה לחל"ת של כ-250 אלף עובדים ישראלים. זו החלטה אמיצה של שרי הממשלה הרלוונטיים, המאפשרת לקטר שמוביל את המשק הישראלי לעבוד גם בתקופת הסגר.
"אם אנחנו בוחנים את התהליך שקרה בסגר הראשון, עלינו לזכור שהמשמעות היא השפעה רחבת היקף על הענף ועל המשק שעלולה להביא לתוספת בעיכוב הבנייה ומסירת פרויקטים לדירות שכבר נכפתה על הענף לאורך השנה האחרונה".
