קרן המטבע הבינלאומית פרסמה את התחזית הכלכלית העולמית החצי שנתית (אוקטובר 2020), שמפזרת קצת אופטימיות לעומת הפרסום באפריל 2020. גם ביחס לישראל התחזית גרועה פחות, אך עדיין - המיתון אצלנו יהיה חמור בהשוואה לזה שבשאר המדינות המפותחות.
דווקא בעיצומו של הגל השני של הקורונה, כלכלני הקרן "ריככו" את תחזיות המיתון שפרסמו לפני חצי שנה, וכעת התכווצות הכלכלה העולמית בשנת 2020 צפויה לעמוד על 4.4% (ירידה של ממש בתוצר העולמי) במקום 5.2% שהעריכו בתחילת השנה כאשר המגיפה התפרצה.
בנימין נתניהו וישראל כץבנימין נתניהו וישראל כץ
בנימין נתניהו וישראל כץ
(צילום : אוהד צויגנברג)
גם התחזית לגבי ישראל עודכנה כלפי מעלה ובמקום התכווצות של 6.3% בתוצר, ההתכווצות צפויה לעמוד על 5.9%. עם זאת, מדובר בעדכון "שלילי" שכן בתחזית הקודמת שיעור הקיטון בתמ"ג הישראלי היה צפוי להיות נמוך מהממוצע בכלכלות המפותחות, ובתחזית הזו המיתון בישראל צפוי להיות גבוה יותר, שכן התכווצות התוצר של הכלכלות המפותחות צפויה לעמוד על 5.8%. בתחזית מיוחדת שפורסמה ביוני 2020 - שלא במועד הקבוע - הצפי היה לירידה של יותר מ-8% בכלכלות המפותחות וכאמור, של 6.3% בישראל. אגב, המיתון בישראל צפוי להיות חמור מזה שצפוי גם במשקים המתפתחים, למעט סין (שצפויה לצמוח בשיעור חיובי) - שם הירידה בתוצר נאמדת בכ-5.7%.
אלא שהאופטימיות הזהירה מסתיימת כאן. לפי התחזית המעודכנת, פרט לסין, התוצר של המדינות צפוי להישאר מתחת לרמות 2019 גם בשנה הבאה. כפי שעולה ממספר ניתוחים ואומדנים של גופים פרטיים, בשנת 2020 ההתאוששות תהיה חלקית בלבד, אך בעיקר לא שווה בין מדינות ובין סקטורים: לפי הקרן, מדינות הנשענות יותר על שירותים "עתירי מגע" (תיירות, הסעדה, אירוח, פנאי) ומדינות המוכרות כיצואניות נפט, יתמודדו עם התאוששות חלשה יותר בהשוואה לכלכלות מוטות תעשייה.
כמו כן, בקרן מסבירים כי המשבר הזה עלול להשאיר "צלקות" גם לטווח הבינוני, כיוון ששוקי העבודה נגפעו וייקח להם זמן להתאושש, ההשקעות נבלמו בצל חוסר הוודאות והלימודים הופסקו - מה שיפגע בהון האנושי. "לאחר הריבאונד הצפוי ב-2021, קצב הצמיחה העולמית צפוי להאט בהדרגה לכ-3.5% בלבד בטווח הבינוני", מעריכים כלכלני הקרן.
תזכורת: ההתפטרות הדרמטית של מנכ"לית האוצר
(צילום: נדב אבס)

לגבי ישראל, כלכלני הקרן עדכנו כלפי מטה במקצת את הצמיחה ב-2021 לרמה של 4.9% (במקום 5% באפריל) כאשר הם צופים השנה לדפלציה יותר מתונה מבעבר (חצי אחוז במקום ירידה של כ-2% באפריל). כמו כן, תחזית האבטלה של ישראל הורדה דרמטית מ-12% ל-6%, אך עם זאת ראוי לציין כי הקרן איננה לוקחת בחשבון את העובדים שהוצאו מחל"ת כחלק מהמובטלים, זאת בהתאם להגדרה הרשמית של הלמ"ס. כמו כן, מדובר על שיעור אבטלה "ממוצע" ולא של "סוף שנה".
נזכיר כי עד הרבעון הראשון של שנת 2020 שיעור האבטלה בישראל עמד על כ-3.6% בלבד. החלק החיובי הנוגע לישראל הוא האופטימיות שממשיכה להפגין הקרן לגבי "הסקטור החיצוני" של ישראל - קרי, כניסת הדולרים והמט"ח אל תוך ישראל בגין יצוא סחורות שירותים, הון והשקעות זרות (המשקפים גם אקזיטים): לפי התחזית, הן השנה והן בשנת 2021, החשבון השוטף במאזן התשלומים צפוי לרשום עודף של כ-3.5% תמ"ג, בדומה לרמות שלפני המגיפה.