צפו בריאיון עם השר כץ באולפן ynet: "קורא לעסקים לא לשחרר עובדים לחל"ת"
(צילום: משה מזרחי, שחר גולדשטיןן)

נתוני המשק הישראלי לרבעון השני של שנת 2020 הם הגרועים ביותר עד כה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו היום (רביעי), עולה כי התוצר המקומי הגולמי של ישראל ירד ברבעון השני ב-29%, שפירושו פגיעה בתמ"ג בחישוב שנתי בירידה עצומה של 8.2%. התמ"ג העסקי ירד בשליש (33.7%) בחישוב שנתי, אולם ישראל מדורגת במקום גבוה יותר מהממוצע של מדינות ה-OECD העומד על ירידה של 36.1%.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הנתונים במסגרת אומדן שני לרבעון השני גרועים במיוחד בכל התחומים: הצריכה הפרטית שהובילה את הצמיחה בישראל בשנים האחרונות נחתכה ברבעון השני לעומת הרבעון הראשון, שבו היה רק מחצית חודש מרץ בתחום ימי משבר הקורונה, בשיעור שיא של 44.3%.
מרכזי קניות ריקיםמרכזי קניות ריקים
מרכזי קניות ריקים
(צילום: AP)
ההשקעות בנכסים ירדו ב-30.3%, היצוא של הסחורות והשירותים קרס ב-27.8%, היבוא של הסחורות והשירותים נחתך אף בשיעור גבוה יותר - 39.5%.
בשל משבר הקורונה והפניית משאבים רבים למערכות הבריאות, החינוך ותשלומי הסיוע לעסקים, עלתה ההוצאה לצריכה הציבורית בשיעור משמעותי של 26%.

מגמת הירידה ממשיכה

הירידה בתמ"ג ב-8.2% בחישוב שנתי ברבעון השני באה בהמשך לירידה בשיעור של 6.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון, שבו רק חלק מחודש מרץ סבל ממשבר הקורונה, אם כי באופן משמעותי בשל תחילת הסגר הראשון במחצית חודש מרץ. בחישוב רבעוני הירידה ברבעון הראשון הסתכמה רק ב-1.8%.
במחצית הראשונה של השנה, שהושפעה חלקית בלבד ממשבר הקורונה, ירד התמ"ג בישראל בשיעור שיא של 10.2%, לאחר עליה של 3.4% במחצית השנייה של שנת 2019, שהייתה שנה טובה מעבר לממוצע בשנים האחרונות.
מנתוני הלמ"ס עולה, כי לעומת שיעורי אבטלת השיא, הגירעון העצום בתקציב ונתוני המשק הגרועים כמעט בכל התחומים, דווקא בתחום הירידה בתוצר המקומי הגולמי ברבעון השני של השנה מצבה של ישראל פחות גרוע מזה של מדינות רבות בעולם:
בבריטניה, במקום הראשון והלא מכובד, ירד התמ"ג ברבעון השני בשיעור עצום, שיא בכל הזמנים, גם מעבר למלחמת העולם השנייה - מינוס 59.8%. במקום השני צועדת ספרד, שהתחלואה פגעה בה קשות מבחינת מספרי המתים והחולים, עם מינוס של 55.8% בתמ"ג בשל סגר ארוך במיוחד.
במקום הראשון בירידה בתמ"ג - בריטניהבמקום הראשון בירידה בתמ"ג - בריטניה
במקום הראשון בירידה בתמ"ג - בריטניה
(צילום: gettyimages)
במקום השלישי ניצבת צרפת עם מינוס של 44.8% ואחריה המדינה הראשונה שספגה מכה אנושה במשבר הקורונה, איטליה, עם מינוס של 42.2%. בלגיה במקום החמישי עם 40.2% וממוצע 34 מדינות ה-OECD עומד על מינוס של 36.1%.
ישראל עם מינוס של 29% בתל"ג ברבעון השני של השנה מפגרת אחרי יפן - עם מינוס של 28.1%, אוסטרליה במינוס 25.2%, דנמרק עם מינוס של 25%, אירלנד עם מינוס של 22.1%, ליטא - מינוס 20.1%, נורבגיה - מינוס 19% והפחות גרועה מכולן, שידעה לטפל מצוין בתחלואה, כמעט ללא סגרים מוחלטים, קוריאה עם מינוס של 12% בלבד.

עוד עולה מהנתונים כי התוצר העסקי ירד ב-33.7% בחישוב שנתי - 8% בחישוב רבעוני, לאחר מינוס של 8% ברבעון הראשון. במחצית הראשונה של השנה צנח התוצר העסקי, שאמור להוביל את המשק בצמיחה, במינוס של 12%, לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.
יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון השני ב-39.5%. הירידה משמעותית במיוחד ביבוא השירותים שירד ב-71.1% בשל עצירה מוחלטת כמעט של התיירות היוצאת מישראל ברבעון השני.
יבוא הסחורות ירד אמנם ב-35.9%, אולם היבוא הביטחוני דווקא עלה מעט ברבעון השני, לאחר ירידה ברבעון הראשון.במחצית הראשונה של השנה ירד יבוא הסחורות והשירותים ב-18.9% בחישוב שנתי.

המכה הקשה ביותר: צריכה פרטית

המכה הקשה ביותר ניחתה בתחום ההוצאה לצריכה הפרטית, המשקפת גם את רמת החיים של הישראלים. הצריכה הפרטית נחתכה ב-44.3% ברבעון השני, בהמשך לירידה של 23.8% ברבעון הראשון בחישוב שנתי. הסיבות העיקריות" הסגר הראשון והעובדה שלישראלים רבים לא היה כסף לקניות מעבר למזון ומצרכים חיוניים.
הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-45.2% (עם חישוב של הגידול באוכלוסייה). הצריכה השוטפת לנפש - למזון, משקאות, טבק, דיור דלק, חשמל וכדומה) ירדה ב-45.1%.
ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש נפגעה קשות מהסגר וירדה ב-79.7%, כאשר ההשפעות המשמעותיות היו בעיקר בשירותי ההובלה, האירוח, התרבות והפנאי ואף הבריאות.
ההוצאה לצריכת מזון ומשקאות וטבק לנפש ירדה במפתיע ב-9.7%, למרות ההתנפלות של הישראלים על המרכולים לפני ובעת הסגר.
ההוצאה למוצרים בני קיימה למחצה לנפש, כמו הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים וכדומה, ירדה ברבעון השני ב-55.7% בחישוב שנתי.
ההוצאה למוצרים בני קיימה ירדה ב-47% (מכשירי חשמל גדולים בעיקר) וההוצאות לכליח רכב לשימוש פרטי ירדו בשל הסגל ושיעור האבטלה הגבוה ב-84.9%.