בשעות כהונתו האחרונות של שר התקשורת המפוטר יועז הנדל, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (רביעי) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, שנועד לטפל בחסמים לפריסת רשת סיבים אופטיים. זאת לאחר שנים של עיכובים מצד הממשלה. בזק תודיע למשרד על האזורים שבהם אין בכוונתה לפרוס תשתית סיבים, ולצורך פריסה באזורים שבהם בזק בחרה שלא לפרוס תשתית תוקם קרן במימון חברות התקשורת.
בפתח הדיון היום התייחס יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, לפיטורי ח"כ הנדל מתפקיד שר התקשורת, ואמר: "גם אם הוא לא יהיה שר כשהחקיקה תסתיים, הוא זה שדחף להביא את הרפורמה לדיון בוועדה. כולם מבינים שצריך לפרוס רשת סיבים כמה שיותר מהר, ושלא יעז מאן דהוא לומר לכנסת לעצור. ככל שיבקשו מאתנו להאט כך נלחץ על דוושת הגז כמה שיותר מהר. אנחנו מברכים את שר התקשורת הנכנס, בני גנץ, ובטוחים שהוא יענה לבקשתנו להביא את החקיקה לגמר ביצוע".
1 צפייה בגלריה
עבודות הנחת סיבים אופטיים
עבודות הנחת סיבים אופטיים
עבודות הנחת סיבים אופטיים
(צילום: דנה קופל)
לאחר אישור ההצעה בירך היו"ר מרגי על הרפורמה ואמר כי "אנחנו מייחלים לרפורמה הזו כבר שנים, והיא תהיה ברכה לציבור ולכלכלה". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, ביקשה להודות לשר התקשורת היוצא הנדל, שלדבריה נלחם להביא את החקיקה לאישור, ואמרה: "במשך שנתיים אנחנו עובדים על החוק שצפוי לשחרר את פריסת התשתיות בישראל ל-30 השנים הבאות". בן חורין הזכירה גם את שרי התקשורת הקודמים, ח"כ דוד אמסלם ואיוב קרא, שהיו גם הם שותפים למהלך.
ח"כ קרן ברק אמרה כי אם יינתן תעדוף כלשהו ליישובים מסוימים, צריך לעשות זאת גם ביהודה ושומרון. ח"כ אנטאנס שחאדה ביקש לצמצם את הפערים גם מול החברה הערבית, ואמר כי הוא מקווה שהיישום יהיה שוויוני. ח"כ יצחק פינדרוס הוסיף כי לא בטוח שהחוק ימומש כלשונו, אך הוא ייתן דחיפה גם לבזק וגם לשאר החברות. מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, יורם הכהן, אמר כי הוועדה סוגרת כעת פער גדול מאוד, ולו היו סיבים אופטיים בתקופת הקורונה, שבה חל גידול בתעבורת האינטרנט, השירות היה טוב יותר.
עוד קבעה היום הוועדה, כי בזק תצטרך להשלים את הפריסה באזורים שבחרה תוך חמש שנים, לכל היותר, מהיום בו החלה להפעיל את הרשת בתשלום. סמנכ"ל הרגולציה של בזק, ארז חסדאי, התייחס לכך בישיבות הקודמות ואמר כי בשלוש וחצי השנים האחרונות השחילה בזק סיבים לבניינים, אך החלק המורכב הוא להתחיל לחבר. הוא הזהיר ממצב שבזק תחשוש שלא תעמוד ביעד של חמש שנים, ולכן החיבור הראשון יתעכב והדבר עלול להביא יותר נזק מתועלת.
נציגי משרדי האוצר והתקשורת ציינו לאחרונה, כי חמש שנים זה זמן סביר, וכי צריך לתת ודאות לבזק. היו"ר מרגי הציע בתחילה לתת לשר התקשורת אפשרות למתן הארכה בשנה נוספת, אולם כדי לתת ודאות לשוק סיכם ח"כ מרגי עם משרד התקשורת לאפשר דחייה בשנה, כך שהשלמת הפריסה של בזק באזורים שבחרה תבוצע תוך שש שנים. אבישר בן חורין אמרה כי המשרד מסכים לשינוי ומעדיף לקבוע מועד ברור, והוועדה אישרה זאת.
בדיון אושרו סעיפים נוספים במסגרת ההצעה, בהם הסעיפים המגבילים את בזק בפריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ. היו"ר מרגי ביקש לדעת מדוע לא לאפשר לבזק להתמודד גם על אזורי התמרוץ. נציג האוצר, עמרי בן חורין, השיב כי במצב כזה בזק עלולה שלא לפרוס גם באזורים כלכליים, ואז לזכות בהם במכרז ולקבל את כספי הפריסה מקופת התמרוץ.
סמנכ"ל כלכלה והרגולציה של בזק, ארז חסדאי, אמר כי בנושא זה יש לחברה מחלוקת עם משרד התקשורת והאוצר, והדרה של בזק תגרום לנזק. "ההחלטה היא פוגענית ומסכנת את השגת מטרת הרפורמה". עם זאת, הטענה לא התקבלה והסעיף אושר בהתאם לבקשת משרד התקשורת. עוד אושר עיצום כספי של פי 10 מהקבוע היום בחוק, שיוטל על חברות שיפרו את התיקונים.
על מנת לוודא שפריסת הסיבים אכן תתקדם ותצא לפועל הוסיפה הוועדה סעיף נוסף, המחייב את משרד התקשורת לדווח לוועדת הכלכלה על ההתקדמות. לפי ההצעה שאושרה, שר התקשרות ידווח לוועדת הכלכלה בכל שנה במשך שש השנים הראשונות על התקדמות ביישום החוק, דיווח ראשון יימסר עד 1 בינואר 2022. כמו כן ידווח השר על הסכומים שהצטברו בקופת התמרוץ, המכרזים שפרסמו, האזורים הגיאוגרפיים שתועדפו והנימוקים לכך, ודיווח ראשון בעניין זה יימסר עד 1 בינואר 2023. כן אושר כי ההצעה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2021.