שיעור האבטלה הרשמי בישראל עמד באוקטובר על 3.4% בלבד כמו בחודש הקודם שהם כ-150 אלף מובטלים, אך מדובר בנתון שאינו רלוונטי בתקופה הנוכחית, שכן מאות אלפי עובדים הוצאו לחל"ת בחודש זה בשל המלחמה.
לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום (שני), כשמחברים גם את "המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות", שכוללים גם את המוצאים לחל"ת, מגיעים כבר לכ-430 אלף מובטלים שמשמעותם שיעור אבטלה מורחב של 9.6%. שיעור האבטלה הנרחב ביותר שכולל גם את המתייאשים ואלה שהפסיקו לעבוד עוד בקורונה הגיע ל-10.4% באוקטובר.
בלמ"ס פרסמו גם את פילוח הסיבות לתוספת ההיעדרות הזמנית באוקטובר, שכמובן כולה בשל השפעות המלחמה: סיבות כלכליות – 30.4% (5.5% בספטמבר), מילואים – 15.2% (מספר קטן שאינו ניתן לפרסום בספטמבר), אחר - 37.5% (1.3% בספטמבר).
שיעור הגברים שנעדרו מסיבות כלכליות עמד על 29% (7.7% בספטמבר), מילואים – 26.1% ואחר - 33.8% (0.9% בספטמבר). שיעור הנשים שנעדרו מסיבות כלכליות עמד על 31.8% (4.3% בספטמבר), מילואים – 4% ואחר - 41.4% (1.5% בספטמבר).
1 צפייה בגלריה
לשכת עבודה
לשכת עבודה
לשכת התעסוקה. ארכיון
(צילום: גיל נחושתן)
מהנתונים עולה כי שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עמד על 60.5% (61.3% בחודש הקודם), אך שיעור התעסוקה שאינו לא כולל נעדרים זמנית מעבודה כל השבוע מסיבות כלכליות עמד על 56.5% בלבד (61.1% בחודש הקודם).
בכל הנוגע למדידה עצמה בזמן המלחמה בלמ"ס מציינים כי לא התבצעה פקידה כלל בימים 8.10.23 – 15.10.23, וכמעט כל הראיונות לסקר נערכו בטלפון ולא בבתי הנדגמים כפי שהם נערכים בדרך כלל. כמו כן, בשל האירועים הקשים לא נפקדו נדגמים המתגוררים ביישובי הדרום המרוחקים עד 7 ק"מ מרצועת עזה (כולל אופקים). שיעור הפקידה באוקטובר ירד ל 55.3% (לעומת 66.9% בספטמבר).
אתמול פורסם כי מספר המשרות הפנויות במשק ירד מתחילת המלחמה ב-18% בממוצע ביחס לחודשים הקודמים, ועמד על כ-93,352 משרות פנויות באוקטובר לעומת כ-114,274 בספטמבר. הירידה בולטת בכל הענפים מלבד ענף הבנייה שבה חלה עלייה משמעותית במשרות הפנויות - וזאת בשל המחסור החמור בעובדים זרים שעזבו את המדינה בשל המלחמה, והעובדים הפלסטינים.
הירידה החדה במשרות הפנויות נובעת בעיקר מכך שמעסיקים רבים צמצמו את כמות המשרות למינימום וכמובן גם הוציאו עובדים רבים לחל"ת.

יותר מ-90 אלף הוצאו לחל"ת

לפי נתוני הביטוח הלאומי שפורסמו ביום חמישי, מתחילת המלחמה נוספו 121,841 מובטלים שביקשו דמי אבטלה, מתוכם 90,844 יצאו לחל"ת שלא מרצון.
בביטוח הלאומי מציינים שמתחילת חודש נובמבר – 73,047 אזרחים ביקשו דמי אבטלה מתוכם 60,857 שהוצאו לחל"ת שלא מרצון - מה שמצביע על קצב מוגבר יותר בשבועות האחרונים ביחס לתחילת המלחמה.
מבין כלל מבקשי דמי האבטלה מהביטוח הלאומי: 59% בגילי 20-40, 39% בגילי 41-67 וישנן כ-611 בקשות של בני 67 ומעלה.
נזכיר כי במתווה החל"ת שאושר בכנסת כחלק מהתוכנית הכלכלית לפיצויים במלחמה, סוכם על הסרת תנאי קיזוז ימי חופשה צבורים עד לקבלת דמי האבטלה, כלומר לא ניתן יהיה לחייב עובדים לקחת את ימי החופש שצברו לפני היציאה לחל"ת. בנוסף, תהיה הארכה אוטומטית של ימי האבטלה למי שניצל 180% מימי הזכאות ב-4 השנים האחרונות.
עוד נקבע כי תופחת תקופת החל"ת המינימלית שתהיה מותרת עד לקבלת דמי אבטלה, מ-30 ל-14 יום בלבד. תקופת האכשרה המינימלית לקבלת דמי אבטלה תקטן ל-6 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים, במקום 12 חודשים מתוך 18. יבוטלו 5 ימי ההמתנה עד לתחילת החל"ת ויהיה ביטול גבייה מהמעסיק בתקופת החל"ת בסך של 350 שקל.