בצל ההאטה שנרשמת בענף ההייטק בעולם ובישראל בחודשים האחרונים, ובין הפרסומים על גלי הפיטורים מסטארטאפים ומחברות הייטק, נראה שהביקוש לעובדי הייטק עובר במידה מסויימת מחברות ההייטק לחברות המסורתיות - כך עולה מנתונים של דרושים IL מבית יד 2. "הצורך באנשים טכנולוגיים קיים בכל חברה, גם בבנק או בחברת ביטוח, כי כמעט לכל חברה כזאת יש אתר, מחלקת IT, צורך באבטחת מידע וכן הלאה - גם אם זו לא חברת הייטק", מסבירה מאיה בוכניק, יועצת תעסוקתית ומנטורית בדרושים IL בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio.
לדבריה, "באתר יש כיום כ-3,000 משרות טכנולגיות פנויות שפתוחות לעובדים, ו-40% מתוכן הן בחברות מסורתיות. בשנה שעברה אותן חברות היוו רק 23% מסך המשרות הפנויות והשאר היו משרות בחברות הייטק", היא מסבירה. לקטע המלא על מצב הביקוש לעובדי הייטק קפצו לסימנייה הרביעית בנגן שבראש הכתבה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לפי נתונים רשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור המשרות הפנויות בענפי ההייטק ירד בשליש מאז השיא שנרשם בפברואר השנה, כאשר מספר המשרות הפנויות של מהנדסים עמד באוקטובר האחרון על 13,133 ומספר המשרות הפנויות של מפתח תוכנה ירד ל-8,730. "עדיין יש הרבה מאוד משרות פתוחות בתחום הזה ומי שמחפש עכשיו עבודה נוכח לדעת שיש לא מעט ביקוש, זה פשוט הרבה פחות ממה שהיה בתחילת השנה", מסבירה בוכניק. "אנחנו עדים להרבה מאוד פיטורים וקיצוצים בחברות טכנולוגיות בתקופה האחרונה, כאשר רק החודש, מתחילת דצמבר ועד כה, פוטרו כ-600 עובדים בישראל - גם מחברות סטארטאפ וגם מחברות גדולות יותר, שהן לכאורה בטוחות ויציבות".
אתמול (חמישי) דווח כי אינטל, המעסיקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי, יוצאת גם היא במהלך של קיצוצים ופיטורים בארץ. בין השאר הודיעה החודש חברת פלייטיקה על פיטורים של 180 עובדים בישראל (מתוך פיטורים של 600 עובדים של החברה בכל העולם), חברת אבטחת המידע אקווה סקיוריטי הודיעה על פיטורים של 65 בעולם ו-20 בישראל, ביזאבו הודיעה על פיטורים של 100 עובדים שמרביתם בישראל, ועוד.
האם זה הרגע של החברות המסורתיות להסתער?
בצל הצמצומים הנרחבים יחסית בחברות טכנולוגיה, האם ייתכן שבנק או סופרמרקט הפכו אטרקטיביים יותר בתחרות על העובדים הטכנולוגיים? בוכניק טוענת שכן. "יש הרבה סיבות לעבוד בחברות מסורתיות, וזה מתחיל מיציבות. יש שכבה של אוכלוסייה בתוך אוכלוסיית עובדי ההייטק שלא פשוט להם לחפש עבודה בכל כמה שנים, ואני מזכירה שהמשבר של החודשים האחרונים הוא לא הראשון, היו לנו משברים דומים גם ב-2002 וב-2008, ועכשיו זה קורה שוב, גם אם לא באותה עוצמה בינתיים.
"מעבר ליציבות שאפשר למצוא בחברות מסורתיות, אנחנו רואים שיש להן גם יתרון בכל הקשור לשילוב בין בית לעבודה. הרבה פעמים בחברות הייטק נדרשים לעבוד באופן יומיומי מול בוסים או לקוחות מחו"ל, ולכן עובדים גם בלילה ובסופי שבוע. אז מבחינת השעות זה נוח יותר, ויש עוד תנאי עבודה מאוד טובים בחברות כאלה, אם זה שבוע נופש משפחתי אחת לשנה או סיוע בטיפולי שיניים וכו'. בנוסף, אפשר למצוא גיוון הרבה יותר גדול של הון אנושי בחברות מסורתיות, גם מבחינת גילאים, נשים גברים, וגם מבחינת הרקע כמובן".
גם אבי שניר, מייסד ומנכ"ל אלביישן (elevation), מוסיף בריאיון ל"כסף חדש" כי "ראינו בשנתיים האחרונות שחברות שנתפסות כמסורתיות מאוד התקשו בתחרות מול היוניקורנים הישראלים או ההייטק בכלל, גם מבחינת התנאים שהציעו וגם מבחינת הדימוי הלוהט של ההייטק.
"מהצד של החברות, הן צריכות עכשיו להבין מה באמת אנשים מחפשים, בטח בדור הצעיר יותר, ושם לשים את הדגש. זה לא רק התנאים, השכר וכדומה, זה גם היכולת לאפשר לעובדים לסדר לעצמם את יום העבודה כמו שמצופה היום בתקופת הפוסט-קורונה, וגם בעיקר לדבר על האימפקט של העסקים האלה לעולם - אנחנו רואים בתקופה האחרונה קורלציה מאוד חזקה בין מקום עבודה שרוצים לעבוד בו למקום עבודה שעושה טוב לעולם. בקרב הדור הצעיר יותר שנכנס לשוק העבודה, כל המחקרים מראים שהצעירים שמים יותר ויותר דגש על האימפקט הזה, ובהייטק וגם בחברות אחרות מתחילים לשים על זה יותר דגש".
עוד מוסיף שניר כי "נקודה נוספת שאנחנו רואים בשוק העבודה בעידן הפוסט-קורונה, הוא שעובדים מצפים ממקום העבודה שלהם להיות אחראי לקריירה שלהם, להשקיע בהם בהכשרות, ברכישת כישורים ובקידום מקצועי. מעבר לזה המיתוג של החברה חשוב מאוד בתחרות על מתכנתים ועובדים טכנולוגיים, שמחפשים את החדשנות".
ומה עם הפינוקים לעובדי ההייטק? בסוף נראה שבשנתיים האחרונות עובדים חיפשו את ה"ברז ראמן" שהציעו להם במשרדי חברות סטארטאפים והייטק. נראה שזה יותר מושך מלעבוד כמתכנת או איש סייבר ברשות הדואר, בלי להעליב.
"לא תמיד אנשים באמת חיפשו את זה כמו שזה היה איזשהו קרב בלתי נגמר בין החברות. תאמין לי, בסוף בן אדם שהחליט להתחיל לעבוד במקום עבודה מסויים בגלל ברז ראמן כזה או אחר, גם יעזוב בתוך פחות משנה כי יש שני ברזי ראמן בחברה אחרת.
"אני חושב בשנה האחרונה ראינו שגם הרבה מחברות ההייטק עברו מ-24 טעמי גלידה במשרד ל-24 ערכים שהם רוצים לייצג, ואני אומר את זה בקיצוניות אבל עובדים רציניים שתופסים את עצמם ברצינות, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית, מחפשים איך מה שהם עושים הרבה מאוד שעות ביום בעבודה מאוד קשה מביא לאימפקט מסויים, וזה בעיקר ניכר בקרב העובדים שיכולים להרשות לעצמם לבחור.
"אז נכון, זה שונה לגמרי מלעבוד בדואר, ולכן זה חייב לבוא גם עם איזשהו שיפור במיתוג, ובשיפור לעבר תנאים מינימאליים שמאפשרים לאנשים שהתרגלו לתנאים בהייטק לעבוד במקומות האלה. אבל לא בלתי אפשרי, בטח לפי התחזיות לשנה הבאה, שזאת הזדמנות ענקית לחברות המסורתיות, וחברות שיידעו להסתכל על זה כהזדמנות, לעשות צעדים קטנים של מיתוג ולשווק אותם נכון - יוכלו להרוויח כאן בסיס טכנולוגי שייקח אותם מאוד קדימה".
"ריפוד הקריירה"
לסיכום מוסיפה בוכניק כי על אף השינויים שנראים בטווח הקצר בביקוש לעובדים טכנולוגיים בחברות ההייטק, עדיין מומלץ ללמוד ולהתמקצע בתחום, שלא עומד להיעלם בטווח הארוך, אלא להפך: "למי שלומד כעת את מקצועות ההייטק הייתי אומרת שזה עדיין תחום מאוד מבוקש וחם, ואין ספק שזה צעד נכון ללמוד טכנולוגיה והייטק.
"יחד עם זאת, הייתי ממליצה לאותם צעירים שלומדים כעת על מנת להשתלב במשרות טכנולוגיות בשוק העבודה לנקוט בכל מיני פעולות כדי לייצר 'ביטוח קריירה', 'ריפוד של הקריירה'. הכוונה היא שלאחרונה התחילו לדבר יותר על כל מה שקשור ל'סקילס', מיומנויות אישיות. לא ידע מקצועי, אלא כישורים שהם בעצם מי אני כבן אדם, מי אני הטיפוס שעובד במקום עבודה. אם זה היכולות האישיות שלי לפתור בעיות, להתאים את עצמי לשינויים - את כל אלה מחפשים יותר היום בשוק העבודה".
מחפשים המלצות האזנה או רוצים להמליץ על פודקאסטים שאתם אוהבים? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו פודקאסט להמונים
