ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה הבוקר (שני) דיון מעקב שני אחר יישום התיקון לפקודת התעבורה שחייב חניונים ציבוריים בגבייה לפי דקות. בדיון הוצגו ממצאי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) בנושא השלכות של החוק שנכנס לתוקף לפני כחודשיים על מחירי החניה. נציג הממ״מ, לירן קוסמן, הציג את הנתונים ואמר כי 70% מהחניונים העלו מחיר בכ-30% בממוצע.
לפי נתוני הממ״מ כ-65% מהם מרוכזים במחוזות תל אביב והמרכז. כך, כל שינוי רגולטורי בשוק החניה משפיע בראש ובראשונה על נהגים במטרופולין גוש דן. תל אביב בולטת בכך במיוחד: 23% מסך הגבייה הארצית מארנונה על חניונים מגיעה מהעיר, אף שחלקה באוכלוסיית המדינה עומד על כ-5% בלבד. לפי החוקרים, כל שינוי מדיניות בעיר יוצר אפקט רוחבי על שוק החניונים כולו.
מי שחונה פחות מ-46 דקות משלם פחות
הבדיקה שנערכה בקרב כ-90 חניונים ציבוריים שמחיריהם פורסמו ברשת מעלה כי ב-60%-70% מהחניונים עלו מחירי שעת החניה הראשונה והשנייה, בשיעור ממוצע של כ-30%: מחיר השעה הראשונה טיפס מ-14.2 שקל ל-19 שקל, ומחיר השעה השנייה מ-14.8 שקל ל-18.7 שקל. גם מחירי חניה יומית עלו, אף שהחוק כלל לא חל עליהם: בכ-40% מהחניונים נרשמה עלייה של 7% בממוצע.
מהדוח עולה כי מי שחונה פחות מ-46 דקות משלם פחות מאשר לפני כניסת החוק לתוקף. עוד נמצא כי בניגוד לציפייה, העלייה במחיר השעה הראשונה לא הייתה גבוהה יותר מזו של השעה השנייה, נתון שמחזק את ההערכה כי המעבר לגבייה לפי דקות שימש עבור חלק מהמפעילים כהזדמנות לעדכון מחירים כולל.
לצד החוק עצמו, מצביעים החוקרים על שורה של גורמים נוספים שהפעילו לחץ כלפי מעלה על המחירים. אחד המרכזיים שבהם הוא העלייה החדה בתעריפי החניה ברחוב. חניה בכחול לבן נחשבת תחליף ישיר לחניון, ולכן התייקרותה מגבירה את הביקוש לחניונים ציבוריים. כך, למשל, בת ים העלתה את תעריף החניה ברחוב בכ-90%; ירושלים בכ-90%; רחובות ב-88% וכפר סבא בכ-40%. במקביל, עיריית תל אביב צמצמה את הטבות החניה לתושבים והגבילה את מספר תווי החניה לדירה, מה שהגביר עוד יותר את הלחץ על החניונים.
במרכזים מסחריים ובבתי חולים לא העלו מחירים
לא בכל מקום נרשמה התייקרות. חניונים עירוניים רבים הסתפקו במעבר לגבייה לפי דקות מבלי להעלות מחירים, ובחניונים של מרכזים רפואיים ממשלתיים ושל מרכזים מסחריים גדולים לא נרשמה עלייה, בין היתר משיקולים ציבוריים ושיווקיים.
יו"ר הוועדה דוד ביטן אמר בדיון כי כנראה שהיה ניצול של המצב ואם משרדי הממשלה היו נוקטים בצעדים הדרושים אז המחירים לא היו עולים, הוא שאל את נציגי הממשלה מדוע לא עשו שום דבר בשנה של ההיערכות שנתנה להם הוועדה: "לא עשיתם כלום ואתם מתלוננים שהמחיר עלה".
נציג משרד הפנים, נדב לחמן לזר, השיב כי בקשות ההחרגה שהגיעו למשרד היו מנימוקים תעבורתיים. בנוסף ציין כי ברגע שתהיה החרגה לא יחולו גם מגבלות החיוב לפי רבע שעה. בתגובה אמר ביטן: "אתה מצפה שמישהו שמעלה מחיר ישלח לך בקשה? הייתם צריכים להחליט שהתיקון לא יחול על חניונים קטנים או חניונים במחיר מסוים ואז המחיר לא היה עולה".
ח"כ נעמה לזימי אמרה כי משרדי הממשלה לא התכנסו בזמן ולא נערכו כראוי, ויש פה מחדל שאף אחד לא לוקח עליו אחריות וכלום לא נעשה גם עכשיו: "אני לא מצליחה להבין את השיתוק הזה של משרדי הפנים והתחבורה. זאת הסרת אחריות בחסות שר האוצר שהוא הדמות הכי כושלת בכלכלה הישראלית. זה מאוד מתסכל. אני פתוחה לפתרונות כי אני מבינה שצריך לסדר את זה, אבל המנגנונים שאמורים לתפקד לא מתפקדים".
מנכ"ל סנטראל פארק, עמית קדם, אמר כי המדגם שעליו התבסס הדוח קטן מדי ולא מייצג וטען כי הדוח מתבסס על נתונים שנאספו מהאינטרנט.
