הוועדה המוניטארית של בנק ישראל תודיע מחר אחר הצהריים (רביעי) על הריבית לחמשת השבועות הבאים. על פי ההערכות, הפעם הריבית הבסיסית במשק לא תופחת ותישאר ברמה של 3.25%, כאשר ריבית הפריים תמשיך לעמוד על 4.75% לשנה.
למרות מדד המחירים השלילי שירד בחודש ספטמבר בחצי אחוז, האינפלציה השנתית עלתה בעשירית האחוז בחישוב לאחור של 12 חודשים - ועומדת כעת על 1.6%. כמו כן, מדד אוקטובר צפוי להיות גבוה כמדי שנה (בשנה שעברה עלה בחצי אחוז).
בנק ישראל
בנק ישראל
בנק ישראל
( צילום: Gettyimages)
בנק ישראל הוריד את הריבית שלוש פעמים ברציפות מ-4% ל-3.25% בקיץ האחרון, ורוב הכלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות מתקשים להאמין שהריבית תופחת בפעם הרביעית ברציפות.
הסיבות לכך רבות: חוסר יציבות פוליטית בעת הקרובה בשל הבחירות בשבוע הבא, עד שתוקם ממשלה חדשה; הוצאות גבוהות של מערכת הביטחון שגורמות להפחתת תקציבי המשרדים האזרחיים - דבר שעלול לפגוע בצמיחה; המתיחות הביטחונית המתחדשת מול איראן; והתחזקות הדולר, מגמה שהפחתת ריבית נוספת עלולה להגביר. הנתונים הכלכליים שפורסמו לאחרונה מעידים על חזרת המשק לפעילות מלאה ולכן אין רואים בבנק ישראל דחיפות להפחית עוד את הריבית בפעם הרביעית ברציפות.
בתוך כך, גורמים אחדים במשק דרשו מבנק ישראל להפחית את הריבית שוב. נשיא ארגוני העצמאים עו"ד רועי כהן אף שיגר מכתב לנגיד בנק ישראל ודרש להפחית את הריבית, וכתב כי המשק זקוק לעוד הפחתת ריבית עכשיו וכי ההחלטה של בנק ישראל צריכה להיות מקצועית בלא כל התחשבות בכך שיהיו בשבוע הבא בחירות: "העצמאים אינם דורשים הטבות לקראת הבחירות. הם דורשים את היכולת להתפרנס בכבוד בימים הקשים האלה".
פרופ' אמיר ירון
פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
רו”ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון, שדרש לאחרונה להוריד את הריבית גם בחצי אחוז בפעם אחת לפני שהנגיד הוריד אותה פעמיים ברבע אחוז, אמר ל-ynet כי הוא מעריך שבנק ישראל יותיר את הריבית "בעיקר בשל האי-וודאות סביב הבחירות הקרובות, התנודתיות במחירי הנפט והחשש מהתחדשות הלחצים האינפלציוניים. עם זאת, אני סבור שהנתונים הכלכליים דווקא מאפשרים להמשיך במגמת הורדת הריבית, מבלי לסכן את יציבות המחירים. אסור לשכוח שמאחורי הנתונים והתחזיות עומדים עשרות אלפי עסקים שמתמודדים יום-יום עם עלויות מימון כבדות, קשיי אשראי ושחיקה ברווחיות. הורדת ריבית נוספת היא לא רק צעד מוניטרי, אלא זריקת חמצן חיונית למגזר העסקי ומנוע לעידוד השקעות וצמיחה במשק".