פעם היה אזרח אחד שנקלע לחובות של מיליון שקלים. התקשרו אליו מהבנק מדי יום כדי לברר מה הוא מתכוון לעשות. שאלו אותו חברים: ומה אתה באמת מתכונן לעשות עכשיו? השיב האיש: "לצאת לטיול סביב העולם עם רעייתי האהובה, בעלות של מאה אלף שקלים". תמהו החברים: "הרי זה יגדיל את הגירעון שלך בחשבון הבנק!" השיב בעל החוב: "מיליון שקל, או מיליון ומאה אלף שקל, בשביל הבנק זה כבר היינו הך".
הסיפור הזה מסביר כמעט במדויק את מה שמתרחש בעצם הימים האלה בטיפולן של הממשלה והכנסת בתקציב המדינה. הגירעון ממש זועק לשמיים. ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, משגר מכתב בהול לחברי ועדת הכספים של הכנסת ומסביר להם בלשון ברורה ביותר, שאי אישור של העלאות מיסים וגזירות נוספות, יהווה בסיס לדאגה אצל חברות דירוג האשראי. אולם, "נבחרי העם" בשלהם.
1 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
(צילום: חיים צח / לע״מ)
כך אישרו השרים ממש היום, במשאל בזק טלפוני, להעביר לפתע עוד 25 מיליון שקל להגברת הזהות היהודית. רק לפני ימים אחדים הם אישרו ליצור "קופת חירום" עבור שר הדתות, לכיסוי "הוצאות בלתי צפויות" בתקציבי המועצות הדתיות ברחבי הארץ. "חשוב" ממש בימי מלחמה.
בסוף השבוע האחרון אישרה ועדת הכספים של הכנסת, אחרי עיכוב של שלושה שבועות, את מסגרת תקציב המדינה ורוב סעיפיו החדשים "המתוקנים" לשנת 2024. באופן חריג שלא זכור דוגמתו - התקציב אושר לקראת קריאה שניה ושלישית, מבלי שהוועדה סיימה לדון, לא בעד ולא נגד, בכמה הצעות חשובות להקטנת הגירעון שמשרד האוצר הכליל בצדק בתקציב הגירעוני.
וכך, נותרו מחוץ לתקציב, וייוותרו בינתיים גם מחוץ לספר החוקים של מדינת ישראל, עם אישורו הצפוי של תקציב השיא בתולדות המדינה (584.1 מיליארד שקל) ביום רביעי השבוע, שורת סעיפים שאמורים להקטין את הגירעון. על אלה נמנים ייקור אגרות רכב, מס פחמן חדש, עדכון כלפי מעלה של מיסי נדל"ן, חיוב שימוש בדלקן בתחנות הדלק והסעיף המכעיס מכולם שלא אושר - ביטול הפטור ממס על פאקט סיגריות אחד בדיוטי פרי.
ומדוע דווקא הסעיף השולי הזה, שההכנסה מביטולו לרשות המיסים לא צפויה לגדול מאוד, הרגיז במיוחד בכירים במשרד האוצר? התשובה מגלה פשוט בדיוק מה מעסיק בעצם ימי המלחמה האלה חלק מחברי הכנסת - ומה לא מעסק אותם.
על הגידול העצום הנדרש בתקציב הביטחון לא התקיים אפילו דיון משמעותי אחד, בוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון. על העלאת המע"מ באחוז אחד לכל הציבור, דנו חברי הכנסת במשך שעה בלבד במצטבר. אולם, בעניין המס על הסיגריות בדיוטי פרי דנו בוועדת הכספים – לא להאמין - במשך ארבע ישיבות שונות.
חברי כנסת מהליכוד, בראשות, ח"כ אליהו רביבו, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אפילו לא הנידו עפעף ולא הסתירו את הסיבה: "אנשי רשות שדות התעופה, שייפגעו מביטול הפטור, הם בוחרים שלנו ואנחנו לא רוצים לפגוע בהם". ככה. בלי שמץ של בושה.
ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, שעקב בעניין רב אחר הדיונים העקרים בחלקם בכנסת, שיגר מכתב זועם למדי לחברי הכנסת, גם אם מנומס בסגנונו, וממש התחנן שיאשרו את הצעדים שיכניסו עוד 6.6 מיליארד שקלים להקטנת הגירעון בתקציב המדינה.
אולם, חברי הכנסת היו עסוקים יותר בדאגה לבוחריהם לכנסת בעתיד ולסיוע לנציגי מפלגותיהם בבחירות הסיבוב השני הנערכות היום ברשויות המקומיות. לדאוג לגורל הכלכלה הישראלית בשל הגירעון העצום התופח בתקציב? לא בבית ספרנו.
וכך, קיבלנו כבר היום את התוצאות בנתוני דוח החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג: הגירעון בתקציב המדינה גדל כבר בפברואר לשיא של 5.6% מהתוצר, עם הוצאות ענק בחודש פברואר של כמעט 50 מיליארד שקל והצטברות גירעון של יותר מ-105 מיליארד שקל בתקציב תוך שנה.
החוצפה - לא, אין לנו מילה אחרת לכך - להעביר עוד 25 מיליון שקל ערב אישור התקציב בכנסת להגברת הזהות היהודית, היא בדיוק הסמל לזלזול של השרים בנתוני תקציב המדינה ובעיקר בדוח של חברת מוד'יס, ובוודאי באפשרות להורדת דירוג האשראי גם מצד שתי החברות האחרות, המאיימת על ישראל.
וההעברה הזאת לזהות היהודית נעשית 72 שעות בלבד לאחר שראש אגף התקציבים הזהיר שחברות הדירוג עוקבות בעניין אחר דיוני התקציב בישראל.
אולם, דומה שאין ממש על מי לסמוך בימים האלה בממשלה ובכנסת. אחרי ההפקרות הביטחונית בשבעה באוקטובר, מגיעה גם ההפקרות הכלכלית לשיאים חדשים.
כאשר שרה טסה לחו"ל, בליווי פמליה, בעלות גבוהה, כדי לחתום על הסכם תעופה, שניתן היה לבצע את החתימה עליו באופן מקוון באינטרנט, וכאשר שרים מאשרים להעביר 25 מיליון שקל במשאל טלפוני, אל יתפלא איש אם בעוד ימים אחדים יופחת דירוג האשראי של ישראל פעם נוספת.
כמו האיש ההוא שיצא למסע סביב העולם, יבואו השרים ויאמרו: אז יש לנו כבר גירעון צפוי של 6.6%. אז יהיו 7%. ביג דיל.