החוק שמאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים בהנחה של עשרות אחוזים פג הבוקר (שלישי). במקביל, הודיע שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף כי אין בכוונתו להאריך אותו בטענה כי החוק "פוגע בחלשים הממתינים לדירות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"חוק הדיור הציבורי - זכויות רכישה" שנחקק ב-1998 ביוזמתו של חבר הכנסת רן כהן לאחר שנים של מאבק חברתי, קבע כי יהיה ניתן למכור את דירות הדיור הציבורי, והכספים שיגיעו ממכירתן יושקעו ברכישת דירות חדשות למערך הדיור הציבורי. החוק נועד לאפשר למשפחות ותיקות בדיור הציבורי לרכוש את דירתן במחיר מופחת ובכך להפוך לראשונה לבעלים של הון הניתן להורשה, וכך לשפר את מעמדן הכלכלי-חברתי. למרות שנחקק בשנות ה-90 הוא נדחה שוב ושוב בחוקי ההסדרים של האוצר. בינואר 2013 הוא נכנס לתוקף אבל בפועל לא יושם עד שהוגשו עתירות לבג"ץ. כיום הממשלה חוזרת אחורה ומבטלת אותו.
1 צפייה בגלריה
השבעת הממשלה ה-37 במליאת הכנסת
השבעת הממשלה ה-37 במליאת הכנסת
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף
(צילום: EPA)

אתמול פרסמו איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים נייר עמדה שקורא לכנסת להאריך את החוק ולהמשיך לאפשר למשפחות נזקקות לשנות את גורל ילדיהן ולרכוש בהנחה את דירות המגורים שלהן. לדבריהם, ביטול החוק פוגע בעתידם של ילדים החיים בעוני. "ביטול החוק הוא חלק מהמגמה של השמדת הדיור הציבורי בישראל", נכתב. "מגמה זו משתלבת באופן מדויק בתוכנית לצמצום השירותים הציבוריים בישראל, אשר אחד המייצגים והמובילים שלה הוא פורום קהלת. תפיסת עולמו של פורום זה עוברת דרך פגיעה במדינת הרווחה להרס הדיור הציבורי בישראל".
לטענתם, עוני רב-דורי הוא בעיה חברתית עמוקה, אשר רבות מהמערכות הסוציאליות בישראל אינן מצליחות להתמודד עימה. "לא פעם עובדות ועובדים סוציאליים פוגשים בילדים הנזקקים לסיוע סוציאלי, ושהם דור שלישי או רביעי למצוקה כלכלית-חברתית. לילדים החיים בעוני יש זכות שיפתחו בפניהם הזדמנויות אמיתיות לשיפור מצבם הכלכלי, באמצעות שינוי שורשי של נקודות הפתיחה החברתיות. בעלות על נכס והורשתו הם גורם משמעותי לשינוי נקודת פתיחה זו. כאשר להורים בעלות על דירה, גדלים סיכויי ילדיהם להיות בעלי דירה".

גולדקנופף: "החוק הקיים צמצם את היצע הדירות"

בהסבריו לכך שלא יפעל להאריך את החוק טוען השר גולדקנופף כי, "החוק הקיים צמצם את היצע הדירות מחד ולא הוסיף דירות חדשות למלאי מאידך, ולמעשה מנע מתן מענה לעשרות אלפי המשפחות הממתינות לדירה. המשך חוק זכויות רכישה בדיור הציבורי פוגע בחלשים הממתינים לדירות".
אולם באיגוד טוענים בדיוק ההפך: "חלק מהמתנגדים להארכת החוק יטענו שלא ניתן לאפשר צמצום נוסף של מספר הדיור הציבורי הקיים. הטענה לפיה מלאי הדיור הציבורי התדלדל בשל מכירת הדירות היא חלקית, בלשון המעטה. המחסור בדירות החל עוד לפני שהחוק נכנס לתוקף ולאורך כל שנות ה-2000. בהקשר זה נזכיר שהחוק שנחקק בשנת 1998 לא נכנס לתוקף עד שנת 2013 , ולאחר מכן כלל לא יושם עד להגשת עתירות לבג"ץ בעניין".
עוד מסר השר גולדקנופף כי "הדיור הציבורי הינו מהותי וחשוב ובכוונתי להציג בקרוב תוכנית חדשה הכוללת פתרונות מעשיים לאוכלוסייה החלשה ביותר. בימים אלו אנו נמצאים בעיצומם של דיוני תקציב ובכוונתי להביא לנושא סכומים גבוהים עבור סיוע, רכש ותחזוקה".
לדבריו, "אחת הסוגיות הבעייתיות בנושא הדיור הציבורי היא חוסר ההתאמה בין מספר המשפחות הממתינות לקורת גג לבין כמות הדירות הקיימות במלאי. מכירה של דירות מתוך המאגר לפני שנרכשו דירות נוספות מגדילה את החוסר ומביאה להתארכות רשימת הממתינים. ישנו צורך מהותי להבאת תקציבים גבוהים עבור רכישת דירות חדשות למלאי ותקציבים גבוהים עבור תחזוקת הדירות הקיימות.
"בדיונים שקיימתי עם אנשי המקצוע מצאתי כי בשנה האחרונה רכשה המדינה כ-400 דירות לדיור ציבורי בלבד. בכוונתי לקדם ביצוע רכש מאסיבי. נכון להיום במלאי הדירות ישנן רק כ-48 אלף דירות ותור הממתינים, לצערי הרב, רק הולך וגדל. יש לנו התחייבות ממשרד האוצר לרכש של עוד כ-1,600 דירות עד לסוף השנה, אבל זה לא מספיק, יש להגדיל משמעותית את המלאי ולספק מענה ל-30 אלף הממתינים".
דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, הגיב לדברים: "בושה שמי שמתיימרים לייצג את 'ישראל השניה' מאמצים מהלך שפוגע בכ-53 אלך משפחות שהחוק הוא הסיכוי היחידי שלהם אי פעם לרכוש דירה. אין שום תוכנית דיור עבור המעמדות הנמוכים וחוק הדיור הציבורי אפשר לאותן משפחות להגשים את חלום הדירה. מדובר בחוק שהמטרה שלו הייתה לעשות צדק ולאפשר יציאה מעוני רב דורי ועכשיו הממשלה בטיעונים שקריים מחסלת את החוק. ועדת אלאלוף למאבק בעוני הראתה ש-40% מרוכשי הדירות על פי המתווה של החוק יצאו ממגדל העוני אבל כמובן שאפילו דיון ענייני בנושא לא התקיים למעט דיונים סגורים של פקידים מנותקים".
לטענתה של ח"כ נעמה לזימי (העבודה), העוול הראשון בחוק הזה הוא שלא יישמו את התוכן שלו - שימוש בכספי רכישת הדירות כדי לרכוש דירות נוספות ועל ידי כך - גם לתת קורת גג קבועה לדיירי הדירות הציבוריות וגם לרכוש חדשות עבור הממתינים. "במקום זה משרד השיכון מנסים לפתור עוול בעוול, ומשסים אוכלוסיה חלשה באחרת, כאשר מבטלים את אחד החוקים החברתיים והסמליים ביותר, שמסייעים לאוכלוסיות המוחלשות ביותר, וזאת במקום לבנות דיור ציבורי נוסף שיקרב אותנו ולו במעט למצב הדיור הציבורי במדינות ה-OECD. פשוט מנותק ובלתי נתפס שזו ההחלטה הראשונה של שר השיכון החדש, ושלא יספרו לנו סיפורים על הרחבת הדיור הציבורי - אין קשר בין השניים ואני מציעה לשר לחזור בו ולא להתחיל את כהונתו עם כתם גדול שלא ימחה. השבע אינו מבין את הרעב".