ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, ערכה היום (ה') דיון ראשון לקראת הכנה לקריאה שניה ושלישית של הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, שאמורה לדרוג לשיקום המבנים שניזוקו ממטחי הטילים מאיראן. למרות הרצון והצורך בשיקום והשאיפה לקדם חקיקה מהירה, הצעת החוק מעוררת מחלוקות והליכי החקיקה עלולים להתארך.
בדיון, שארך כ-4.5 שעות, לקחו חלק, בין היתר, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן; המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (אזרחי), עו"ד כרמית יוליס; השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, גיל בלולו; סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מתן יגל, ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם; מ"מ ראש עיריית בני ברק, מנחם שפירא; סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, תומר צליח; ונציגי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
הצעת החוק עוסקת בשיקום מתחמי מגורים שנפגעו בעקבות מבצע עם כלביא באמצעות התחדשות עירונית ומבקשת לקצר את תהליכי ההתחדשות ואת משך הזמן עד לסיום ההליך, העומד כיום על 9 שנים בממוצע. מטרת הצעת החוק היא הקמת מנגנון ייעודי, שיאפשר קידום מואץ של פרויקטים להתחדשות עירונית באותם מתחמים, תוך שמירה על עקרונות תכנוניים, זכויות הדיירים והתאמת למציאות בשטח.
מדובר בתזכיר חוק שגובש במסגרת עבודת צוות בין-משרדי בראשות משרדי האוצר, המשפטים והשיכון, ובשיתוף הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומינהל התכנון, המבקש לשם מתחמים שלמים ולא מגרשים בודדים.
החוק מבקש להבטיח הגנה על זכויות הדיירים במנגנון המאפשר שיפוי ופיצוי כדוגמת מסלול "Buy Out", במסגרתו בעלי דירות יוכלו לבחור בין השתתפות בפרויקט ההתחדשות העירונית לבין קבלת אפשרות לרכישת דירה חדשה חלופית באופן מיידי. עם זאת, הוא קובע כי שיעור הדירות שאפשר יהיה לצרף למתחמי השיקום, למרות שלא נהרסו כתוצאה מפגיעות הטילים, יגיע עד ל-25% מהמתחם, ובמקביל מפחית את שיעור ההסכמה של הדיירים לצורך קידום פינוי בינוי לכ-51% (ולא רוב של 66% הנדרש כיום במיזמי פינוי בינוי).
בנייר עמדה ששלחה התאחדות הקבלנים לקראת הדיון נכתב כי "הצעת החוק אינה מספיק יעילה וברורה. הדרך המהירה, היעילה והזולה ביותר למדינה לחידוש מתחמים שנהרסו היא מתן פיצוי מיידי לכל בעלי הדירות שנפגעו, באופן שיאפשר להם לרכוש דירה חדשה בכל מקום אחר שירצו ככל ולא מעוניינים לקדם התחדשות עירונית; בתמורה המדינה/היזם יקבלו לידיהם את הזכויות במתחם; המדינה תקדם תוכנית בהליך מהיר של תוכנית-היתר, באמצעות הותמ"ל או ועדה מיוחדת שתוקם לשם כך; ומכירת הקרקע המתוכננת במכרז ליזמים לכל המרבה במחיר".
לתזכיר החוק מתנגדים מספר ארגונים, בין היתר הפורום להתחדשות עירונית ועמותת במקום. בנייר עמדה ששלח לאחרונה דוד סונינו, יו"ר הפורום, ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הוא כתב כי בבחינה מדוקדקת של תזכיר החוק "נחשפת בעייתיות חמורה בעלת השלכות רוחביות החורגות בהרבה מעבר לסיוע הכלכלי המוצג כלפי חוץ. לצד מנגנוני הפיצוי לעסקים, משתרבבות לתוך התזכיר הוראות דרקוניות הפוגעות בזכויות יסוד של בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית – הלכה למעשה מדובר בהנחת תשתיות משפטית למדרון חלקלק מסוכן מאוד".
סונינו מתייחס בנייר העמד לכך שהחוק מאפשר הסכמה של כ-51% בלבד מבעלי הדירות במתחם השיקום, וכותב כי אם לא תושג הסכמה זו, "מבקשת הממשלה להפעיל את סמכות ההפקעה נגד בעלי הדירות המתנגדים. מדובר בצעד חריג ביותר, בלתי מידתי, המהווה פגיעה ישירה בזכות הקניין המעוגנת בחוק יסוד".
גם בעמותת במקום ובאגודה לזכויות האזרח מתנגדים לחוק ומכנים אותו "התחדשות עירונית בכפייה". בהתנגדותם ציינו הארגונים כי "מסלול הפינוי בינוי, המוצע בתזכיר החוק כפתרון מהיר, אינו מתאים למטרה זו. מסלול זה אינו מאפשר מענה מיידי לדיירים שנפגעו מהרס פתאומי של בתיהם במלחמה, ובמיוחד לא מתאים לדיירים פגיעים, כגון קשישים, דיירי דיור ציבורי, עולים ואנשים עם מוגבלויות או קשיי שפה, הזקוקים לטיפול רגיש במיוחד".
עוד כתבו הארגונים בהתנגדותם כי "בנוסף, הורדת אחוז ההסכמה הדרוש להליך ל־51% בלבד מהווה פגיעה חמורה בזכויות דיירים שאינם מעוניינים בפרויקט ועלולה לאלץ אותם להסכים ל'שיקום בכפייה'. הצעדים הדרסטיים המוצעים בתזכיר החוק, הכוללים הפקעת אזור השיקום, מינוי יזם מטעם המדינה והחלת הסכמים אחידים על כלל הדיירים, סותרים את עקרונות התכנון המיטבי ואינם נותנים כל פתרון לההיבטים החברתיים המורכבים המאפיינים אזורים אלה. החלת צעדים אלה גם על מבנים שלא נפגעו כלל , מעמיקה את הפגיעה בזכויות הדיירים והופכת את התהליך כולו לכוחני ובלתי מידתי".
