"גל" הפיטורים האחרון שביצעה חברת אפל התרחש בנובמבר 2025. היה מדובר אז ב"כמה עשרות עובדים", בעיקר בתפקידי ניהול חשבונות, חינוך והדרכה. מה זה לעומת גל הפיטורים שפוקד כעת את חברות הביג-טק? מטא, אמזון, מיקרוסופט ואורקל מובילות מהלכי קיצוץ אגרסיביים. מטא הודיעה על קיצוץ רוחבי של כ-8,000 עובדים, מיקרוסופט הציגה תוכנית פרישה של אלפי עובדים. הנתונים המצטברים מראים פיטורים של יותר מ-92,000 עובדים בהייטק העולמי מאז תחילת 2026.
הגל הזה עבר מעל אפל, כמעט ואינו נוגע בה. בקופרטינו, מקום מושבו של מטה החברה בקליפורניה, לא מאמינים בפיטורים המוניים. מה הסוד שלה? שילוב בין קפדנות בגיוס, תרבות ארגונית שמעדיפה הזזה בין תפקידים והכשרה פנימית, ובעיקר - הייפ הבינה המלאכותית לא הדביק את החברה ולא גרם לה להשקיע תקציבי עתק בכוח אדם ובתשתיות AI כמו החברות האחרות.
כדי להבין מדוע המצב באפל שונה צריך לבחון את המניע הכלכלי המרכזי שמאחורי גל הפיטורים הנוכחי בביג-טק. זה לא שה-AI מחליף את העובדים, כמו שניסו לטעון כמה חברות בתופעה שזכתה לכינוי "AI-washing". אם זה קורה, זה קורה בשוליים ובמספר מצומצם של משרות מסוימות. ברוב המקרים ה-AI עוד לא בשל להחליף עובד ולבצע משימה באמינות וללא תקלות.
אז מה כן קורה? החברות נסחפו בחרדת ה-FOMO שאחזה בתעשייה, וכך אפשר לראות הסטת הון מסיבית לתשתיות בינה מלאכותית. ענקיות הטק – ה"היפר-סקיילרס" – נמצאות בעיצומו של מרוץ חימוש תשתיות, שבמסגרתו הן משקיעות מאות מיליארדי דולרים בבניית חוות שרתים ענקיות, ברכישת שבבי AI ובפיתוח מודלים ענקיים של בינה מלאכותית.
מטא לבדה העלתה את תחזית ההוצאות ההוניות (CapEx) שלה ל-135 מיליארד דולר, וארבע החברות המובילות בתחום צפויות להוציא ביחד יותר מ-700 מיליארד דולר השנה על תשתיות AI. כדי לממן את ההוצאות האלה ולשמור על שורת הרווח ועל אמון המשקיעים, החברות מקצצות במשאב הזמין ביותר: כוח האדם.
יעל בלגראי כהן, מנהלת תחום ההייטק בדן אנד ברדסטריט, אומרת שהפיטורים הם רק חלק מהתמונה הרחבה: "הרבה חברות טכנולוגיות משתמשות ב-AI כהצדקה לפיטורים, אבל אני חושבת שהסיפור הרבה יותר מורכב. האם יש כאן איזושהי התייעלות, או שמדובר בעיקר בלחץ של משקיעים?".
יעל בלגראי-כהן, מנהלת תחום ההייטק בדן אנד ברדסטריטצילום: ארבל ועקניןלדבריה, בחלק מהמקרים מדובר בתיקון שנעשה לגיוסי יתר בעבר, למשל בזמן הקורונה: "החברות גייסו עובדים בקצב מסיבי, ומאז אנחנו רואים תיקונים רבים. אבל יש חברות שכחלק ממדיניות רחבה עושות את הדברים בשקט, בצורה אחראית. הן נותנות חבילת פרישה עם זמן הסתגלות ועם ניסיון לשלב את העובדים במחלקות אחרות. יש שיח מכבד, ובחברות כאלה אנחנו באמת רואים שהפגיעה במיתוג המעסיק קטנה יותר".
רינת בוכהולץ, מייסדת ומנכ"לית חברת ההשמה ומיקור החוץ Global Teams, משקיפה על התנודות בתעסוקת ההייטק בישראל. לדבריה, אפל הייתה שמרנית למדי בגיוס עובדים בתקופת הקורונה לעומת אמזון ומטא, שגייסו עובדים בהיקפים גדולים. "המבנה של אפל הרבה יותר רזה והיא גייסה עובדים באופן הרבה יותר שמרני, ולכן יש לה פחות צורך היום לפטר".
נתוני ההעסקה ברורים: בעוד אמזון כמעט הכפילה את מצבת כוח האדם שלה ומטא ואלפבית רשמו זינוק של כ-60% במספר העובדים, אפל הגדילה את כוח האדם שלה בכ-20% בלבד באותה תקופה.
"חברה שלא מגייסת בטירוף בזמן צמיחה לא חייבת לפטר בטירוף בזמן ההאטה", מסבירה בלגראי כהן. "באופן כללי, מדיניות העסקה מתחילה הרבה לפני הפיטורים, כשהחברה מתכננת איך היא מנהלת סיכונים, איך היא מתייחסת לעובדים, האם היא רואה את זה כמשהו לטווח ארוך או לטווח קצר".
התזזית שפקדה חברות כמו מטא, מיקרוסופט, גוגל ואמזון, והסטת התקציבים הגדולים לתחום ה-AI לא הגיעה לאפל. אפשר לומר שאפל מנהלת אסטרטגיית AI רזה, שאינה ממוקדת בתשתיות ענן ובמודלי LLM ענקיים. המודל שלה - Apple Intelligence - מתבסס בעיקר על עיבוד AI מקומי על גבי האייפון, האייפד או המקבוק. אפל מסתמכת על פיתוח השבבים שלה עצמה, ולא על שבבי אנבידיה יקרים. במשימות מורכבות שדורשות עיבוד ענן, החברה נשענת על מודל היברידי של שיתופי פעולה עם OpenAI וגוגל. הוצאות ה-CapEx שלה נמוכות משמעותית, ולכן היא לא נדרשת לפיטורים המוניים.
נותרה מאחור במרוץ ה-AI
צריך לסייג ולומר: האסטרטגיה הזו של אפל לא נולדה בהכרח מתוך תכנון ובחירה של החברה. כזכור, הקמת חטיבת ה-AI שלה ידעה קשיים משמעותיים. בסוף 2025 אפל נקלעה למשבר עם עזיבתו של ג'ון ג'יאננדראה, שהיה סגן נשיא בכיר ל-AI. ג'יאננדראה נתפס כאחראי לעיכובים הממושכים ולכשלים סביב השקת גרסת ה-AI של סירי, מה שהוביל בסופו של דבר להשקת אייפון 16 ללא תכונות ה-AI המובטחות. אפל נותרה מאחור במרוץ ל-AI.
דרך הטיפול של מנכ"ל החברה טים קוק במשבר ממחישה את ההבדל בינו לבין מארק צוקרברג ממטא, למשל. במקום לבצע קיצוצים רוחביים בצוותי הפיתוח וההנדסה, אפל שיחררה לדרכו את ג'יאננדראה וגייסה במקומו את עמאר סובראמניה ממיקרוסופט (ולפני כן גוגל). הוא מונה לסגן נשיא ל-AI בכפיפות לסגן הנשיא הבכיר להנדסת תוכנה, קרייג פדריגי. ניהול פרויקט סירי הועבר למייק רוקוול, שאחראי למשקפי Vision Pro. דיווחים בתקשורת חשפו שאפל בחרה לפזר את חטיבת מוצרי ה-Vision בגלל הירידה בביקושים, אבל העובדים לא פוטרו אלא הועברו לפרויקטים אחרים, בעיקר לסירי. כך שמרה החברה על כוח האדם המקצועי שלה ונמנעה מיצירת כותרות שליליות בוול סטריט.
ההבדל המהותי בין אפל לבין המתחרות שלה טמון בתפיסת ניהול ההון האנושי והתרבות הארגונית שלה. בחברות טכנולוגיה רבות מקובל לפטר עובדים מחטיבות מאטות ולגייס במקומם טאלנטים חדשים לחטיבות צומחות. אפל, לעומת זאת, מתייחסת לכוח האדם שלה כאל נכס שיש לשמר.
אפל חושבים הרבה יותר לפני שהם מפטרים וגם חושבים הרבה יותר לפני שהם שוכרים. להתקבל לאפל זה מאוד מאוד קשה, אבל ברגע שאתה בפנים, זו בעצם החלטה של 'אנחנו הולכים איתך לאורך כל הדרך. אנחנו נגדל ביחד, נשתנה ביחד'
"באפל לאורך כל השנים מתעדפים הכשרה והעברה פנימית של העובדים על פני גיוס עובדים מבחוץ", מסבירה בוכהולץ. "אם השוק משתנה, מבחינה מוצרית או מבחינת הדרישות של המשרות, הם מעדיפים להעביר עובדים, שהם אנשים מצוינים, תהליכים פנימיים כדי להכשיר אותם למציאות שהשתנתה ולא לפטר ולשכור מישהו חדש".
זה אומר שהחברה בררנית בגיוס עובדים?
"הם חושבים הרבה יותר לפני שהם מפטרים וגם חושבים הרבה יותר לפני שהם שוכרים. להתקבל לאפל זה מאוד מאוד קשה, אבל ברגע שאתה בפנים, זו בעצם החלטה של 'אנחנו הולכים איתך לאורך כל הדרך. אנחנו נגדל ביחד, נשתנה ביחד'. ברגע שיש לך מהנדסת מוכשרת וחכמה, אז גם אם היא לאורך השנים עבדה בתפקידים שאין להם שום קשר ל-AI ועכשיו החברה בפוקוס על AI, אז הם יעשו לה את ההכשרה בפנים וישמרו אותה בארגון".
רינת בוכהולץ, מייסדת ומנכ"לית Global Teamsצילום: רמי זרנגראפל מתאפיינת ביעילות רבה והכנסה גבוהה לעובד. המותג החזק, השליטה הבלעדית באקוסיסטם של ה-iOS והצמיחה המהירה של חטיבת השירותים (Apple Music, Apple Pay וכו') מעניקים לה כרית ביטחון פיננסית רכה, שמאפשרת לה לספוג תנודות מקרו-כלכליות שהיו שולחות חברות אחרות לסבבי פיטורים. גורמים שמכירים את אפל מציינים שכאשר מתבצעים בה קיצוצים, הם מנוהלים בשקט ותוך מזעור הפגיעה המותגית והארגונית. בין השאר זה נעשה באמצעות שחיקה טבעית (למשל אי-איוש משרות של עובדים שעזבו) והפסקת עבודתם של קבלני משנה חיצוניים.
למדיניות הגלובלית של אפל יש ביטוי ישיר במיוחד בשוק ההייטק בישראל. בעוד מרכזי הפיתוח המקומיים של חברות ענק כמו מטא ידעו לאחרונה גלי פיטורים כואבים וחברות גלובליות אחרות כמו אינטואיט וזום-אינפו מצמצמות או סוגרות פעילות, מרכז הפיתוח של אפל בישראל (הפועל מהרצליה ומחיפה) שומר על יציבות ואף ממשיך לגייס.
הסיבה המרכזית לכך היא אופיו הייחודי של מרכז הפיתוח הישראלי של אפל, המנוהל על ידי רוני פרידמן קרוב לעשר שנים. מרכז הפיתוח הוא הבייבי של הישראלי לשעבר ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה באפל. זהו מרכז פיתוח השבבים הגדול ביותר של אפל מחוץ לארה"ב, ומפתחים בו רבים מהשבבים המרכזיים של אפל. כל זה הופך אותו לאסטרטגי מבחינתה של אפל, שמתמקדת כאמור בעיבוד AI במכשירי הקצה. המהנדסים בישראל הם אלו שבונים את התשתית הפיזית שעליה נשענת האסטרטגיה הגלובלית כולה.
אפל ישראל נמנעה כאמור משכבות השומן התפעוליות והניהוליות של צוותי שיווק, מטה ותמיכה שחברות אחרות גייסו בהיקפים רחבים בתקופת הגאות של 2021. המרכז שמר על פרופיל הנדסי מובהק של מחקר ופיתוח בלבד. לא רק שאפל לא מפטרת עובדים בישראל – נכון להיום יש לה 140 משרות פתוחות שהיא מבקשת לאייש. לידיעת מהנדסי השבבים שמצאו עצמם מפוטרים מחברות אחרות בימים אלה.
