מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, התייחס לתחום המטבעות הווירטואליים בדוח חדש שפורסם היום (ג') בנושא משטר איסור הלבנת הון בישראל וקרא להסדיר את פעילות התחום בארץ.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"מוצע כי המפקח על הבנקים יבחן את ביצועה של ביקורת ספציפית בנושא המטבעות הווירטואליים ויוודא כי המערכת הבנקאית מפעילה מדיניות של הכלה פיננסית ונוקטת גישה מבוססת סיכון גם כלפי המגזרים האמורים", נכתב בדוח.
2 צפייה בגלריה
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, לצד אילוסטרציה של ביטקוין
(צילום: אלכס קולומויסקי, Shutterstock)
עוד הציע המבקר, כי "המפקח על הבנקים ורשות שוק ההון, כל אחד בתחום סמכותו, יקדמו בחינה של מוקדי הסיכון בפעילות זו ויגבשו מדיניות כוללת שתאפשר העברת כספים שמקורם בעסקאות בנכסים פיננסיים כגון מטבעות דיגיטליים למערכת הבנקאית, בין היתר על בסיס מחקר מלווה והליך שיתוף ציבור, שבו יאפשרו הן לציבור והן לגופים הנתונים לפיקוחם להשמיע את טענותיהם".
דבריו של המבקר מגיעים ברקע הקריאות החוזרות ונשנות לטפל בתחום הקריפטו בישראל ולפעול לאסדרה (רגולציה) מלאה שלו בהקדם. כך למשל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן, שלחה בחודש שעבר מכתב לשר האוצר אביגדור ליברמן, במסגרתו ביקשה "לקצוב פרק זמן של חודשים ספורים מהיום - לגופי הרגולציה הממשלתיים השונים - לפרסום האסדרה הנדרשת, עד לא יאוחר מסוף הרבעון השני של שנה זו" (30.6.2022).
מכתבה של פרקש נשלח לאחר שליברמן הקים בחודשים האחרונים צוות מיוחד בנושא ולאחר שפורסמה טיוטת תיקון לצו של בנק ישראל אשר מונעת מהבנקים בארץ לסרב באופן גורף לכספים שמקורם במטבעות וירטואליים. בנוסף, לאחר פרסום הטיוטה, הבנק הדיגיטלי מבית לאומי - פפר, הודיע כי יתחיל לאפשר מסחר במטבעות מסויימים - בכפוף לאישורים רגולטוריים שעליו לקבל.
"עולות טענות להדרה פיננסית של חברות קריפטו"
בדומה למה שכתבה פרקש-הכהן במכתבה לליברמן, טען גם מבקר המדינה בדוח כי "עולות טענות כי קיימת במערכת הבנקאית הדרה פיננסית, ולו חלקית, של פעילות נש"פים (נותני שירותים פיננסיים), חברות פינטק וחברות למסחר במטבעות קריפטוגרפיים.
"הדרה זו, אם היא אכן ננקטת, עלולה לגרום להעברת מגזרים המבצעים פעילות פיננסית במטבעות קריפטוגרפיים או חברות פינטק לפעילות מחוץ לגבולות ישראל, על כל המשתמע מכך, או לפעילות לא מדווחת של מגזרים אלו באופן שיגדיל את היקפי הלבנת ההון וההון השחור בישראל".
2 צפייה בגלריה
הרגולטור היחיד בארץ שעדיין מציג עמדה אחרת - זה שאחראי על מתן רישיונות לחברות. משה ברקת, הממונה על שוק ההון
(צילום: לשכת סוכני ביטוח)
בתוך כך, בניגוד לאסדרה של תחום המטבעות הווירטואליים עבור משקיעים ישראלים, אשר על אף שגם היא טרם הושלמה, כן נראים כאמור סימני התקדמות משמעותיים ונכונות גוברת של הבנקים המסורתיים בישראל לקבלם, תחום הרישיונות לנותני שירותים בתחום ממשיך להתעכב.
אף חברה בישראל עדיין לא קיבלה מרשות שוק ההון רישיון קבוע, מה שלטענת אותן חברות מקשה מאוד על פעילותן ועל התרחבותן, לרבות גיוס כספים ממשקיעים, ואף גורם לחלקן להוציא את עסקיהן מישראל למקומות אחרים בעולם.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
למעשה, הרגולטור היחיד שנראה שעדיין מתנגד למהלך בצורה כלשהי, הוא זה שאחראי לתת את הרישיונות לעסקים הפועלים בתחום בישראל - הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, משה ברקת.
בטון שונה מאוד מזה שמציגים בנק ישראל, רשות ניירות ערך, משרד המדע והחדשנות ואפילו שר האוצר, ברקת טען בכנס בנושא רגולציה על קריפטו שנערך לפני כחודשיים, כי הוא "לא רואה עתיד גדול בביטקוין. אנחנו הולכים לעולם של מטבעות דיגיטליים אבל של ממשלות וכל מה שקשור בזה", אמר ברקת ואף הוסיף: "אמרנו למוסדיים: 'ביטקוין לא יכול להיות בתיק של פנסיה'".
למרות הביקורת, המבקר לא קורא להקמת גוף מתכלל
בתוך כך, מבקר המדינה ביקר את מבנה משטר איסור הלבנת ההון בישראל המתבטא בביזור הסמכויות, היעדר גורם מתכלל ואי-הימצאות מידע עדכני בידי רגולטור. "ריבוי הרגולטורים גורם להבדלים בלתי מוסברים ביניהם מבחינת הרגולציה של אותו סוג פעולה, להכבדה הנובעת מכפל רגולציה, לחוסר ודאות וכן לטענות של מגזרים שונים בדבר הכבדה בלתי מוצדקת עליהם", נטען בדוח.
המבקר הוסיף כי "אין בידם של חלק מהרגולטורים למלא את התפקיד שהוטל עליהם באופן מלא בשל חסמים שונים, כגון מגבלת משאבים או חוסר במידע מהותי שנחוץ למילוי תפקידם... משטר זה אף טרם נבחן מנקודת מבטו של הציבור, ובין היתר לא נבחנו עלות המשטר המושתת על הציבור והאופן שבו הוא עשוי להשפיע בפועל על שגרת העסקים השוטפת לנוכח הסיכונים שבתחום".
יחד עם זאת, על אף הליקויים שהמבקר בעצמו מצא, הוא לא קורא להקמת או מינוי של גוף אחד מתכלל בנושא. "מומלץ כי כלל הרגולטורים יפעלו כל אחד במסגרת סמכותו, בתיאום עם משרד המשפטים ותוך היעזרות ברשות להלבנת הון ושיתוף הציבור", סיכם המבקר.
בנוסף, ביקר אנגלמן את המפקח על הבנקים בבנק ישראל ואת משרד התקשורת וטען כי "בתקופה שבין ינואר 2016 לאוקטובר 2021 לא ביצעו בדיקה רוחבית לעניין תקינות מערכות המידע של הגופים המפוקחים, כדי לוודא שהמערכות שמבצעות ניתוח וזיהוי של פעולות רגילות שחובה לדווח עליהן מאתרות את הפעולות המחויבות באופן תקין".
עוד טען המבקר כי נכון לדצמבר 2020, רשות שוק ההון לא מינתה עובדים שתפקידם לבצע פיקוח, ביקורת ואכיפה על כ-12 אלף סוכני ביטוח וכי החל משנת 2016, אז הוקמה הרשות, לא בוצעו ביקורות בנושא איסור הלבנת הון על סוכני וסוכנויות ביטוח.
בהתאם, ציין המבקר כי "חשיבות הפיקוח על ענף סוכני הביטוח וסוכנויות הביטוח מתחדד לנוכח מספרם המועט של הדיווחים הבלתי רגילים (שבעה לשנה בממוצע בשנים 2020-2018) שהעביר מגזר זה לרשות".
כמו כן, לדברי המבקר, מגזר התשלומים לשירות הממשלתי הוחרג ממשטר איסור הלבנת הון ובכך "עלולה להיווצר פרצה שתאפשר לגורמים עברייניים להשתמש במנגנון התשלומים לגופים הממשלתיים כאמצעי להסתרת מקור הכספים, לריבודם (ביצוע פעולות לטשטוש מקור הכסף) ולהלבנתם. התשלומים ששולמו לגופים הממשלתיים בשנים 2019 ו-2020 ללא זיהוי המשלם ושמירת פרטיו מסתכמים ביותר מ-550 מיליארד שקל. דהיינו, באופן רוחבי, אין לרוב גופים האמורים מידע על זהות המשלם, לצורך בחינת דפוסים וזיהוי פעולות שמעוררות חשש להלבנת הון".
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "הניסיון של הפיקוח מלמד שככלל מערכות המידע של הבנקים פועלות באופן אמין בהיבט הטכני שלהן. אין ברשותנו אינדיקציה לכך שמערך הדיווחים הרגילים בבנקים הינו פגום ויוצר סיכון מהותי, ולכן בראייה של פיקוח מבוסס סיכון, לא היה מקום לתעדף בדיקה בנושא זה על בדיקות בנושאים בסיכון גבוה.
"בנוסף, מזה שנים, מערכות אלה פועלות, ללא תקלות, וחיוויים בנושא התקבלו בין אם בדרך של ביקורת פנימית שנערכה בתאגידים ובין במשובים שהתקבלו בחלק מהנושאים מהרשות לאיסור הלבנת הון. עם זאת, בעקבות הערת הביקורת, הפיקוח יבחן את הצעדים המתאימים על מנת לחזק את הכיסוי של נושא זה".
