בנק ישראל יאסור על הבנקים למנוע באופן גורף מתן שירותים לנותני שירות במטבעות וירטואליים שקיבלו רישיון. כך לפי טיוטת תיקון להוראת ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור שטרם פורסמה רשמית והגיעה לידי ynet.
המשמעות: החל מכניסת התיקון לתוקף שלושה חודשים לאחר פרסומו באופן רשמי, חברות מסחר במטבעות וירטואליים לא יאלצו עוד להתמודד עם סירובים גורפים בעסקאות הקשורות למסחר בקריפטו, אלא כל מקרה ייבחן בנפרד בהתאם לנהלי מעקב ודיווח, מה שצפוי להקל כמובן באופן משמעותי גם על הלקוחות אשר סוחרים דרכן.
לפי ההוראה, התיקונים יהיו תקפים לנותני שירות אשר קיבלו רישיון לפעילות בישראל, כמו גם לנותני שירות הפועלים מכוח היתר המשך עיסוק ולנותני שירות במטבע וירטואלי שהתאגדו או שפועלים מחוץ לישראל. כלומר, הן לחברות מסחר ישראליות שקיבלו רישיון והן לחברות מסחר בינלאומיות, דרכן סוחרים רבים בישראל פועלים כיום. יחד עם זאת, טרם ברור האם החוק יהיה תקף לכל החברות הבינלאומיות, ביניהן חברות שאינן מפוקחות - כמו בינאנס הפופולרית מאוד בארץ.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בדברי ההסבר להוראה כתב המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, כי "נכון לעת הזו, הרגולציה והפיקוח על נותני שירות במטבע וירטואלי עדיין נמצאים בשלבי התהוות במרבית המדינות בעולם, כמו גם בישראל. על רקע הגידול בהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים... מצאתי לנכון לתקן הוראה זו ולעגן את הדרישות הייחודיות מהמערכת הבנקאית בניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור הכרוך במתן שירותי תשלום אגב פעילות במטבעות וירטואליים".
כזכור, בתשובתו לשאלת ynet במסגרת סקירת הפיקוח על הבנקים לשנת 2020 שהתקיימה לפני כחצי שנה, טען אבידן כי אסדרת (רגולציה) המסחר במטבעות וירטואליים תגיע עד סוף השנה הנוכחית. "המטבעות האלה בסופו של דבר יזרמו בצנרת הבנקאית... בסופו של דבר אני מעריך שהאסדרה הראשונית תהייה לקראת סוף השנה הזו, בעיקר ברמה הפרטית. לגבי תאגידים או סוחרים, זה יקח קצת יותר זמן", אמר אבידן ואכן קיים לפחות חלק מהבטחתו יום לפני סוף השנה.
עיקרי התיקונים להוראה:
- על הבנק לבצע הערכת סיכונים לעניין העברות כספים שמקורם או יעדם קשור במטבעות וירטואליים ועל בסיס הערכת סיכונים זו עליו לקבוע מדיניות ונהלים "בשים לב לגישה מבוססת סיכון".
- הבנק לא יסרב לתת שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי רק בשל היות השירות קשור במטבעות וירטואליים, זאת ככל שנותן השירות במטבעות וירטואליים שהינו צד לעסקה קיבל רישיון למתן השירות בישראל.
- על הבנק לברר את מקור הכספים ששימשו לרכישת המטבע הווירטואלי ואת הנתיב שעברו הכספים ממועד רכישת המטבע ועד להפקדת כספים שמקורם במימושו בחשבון הלקוח.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
יחד עם זאת, ההוראה כן מתייחסת גם למקרים אשר צריכים "להדליק נורה" לבנקים, בהם "מקרים שבהם הפעילות כוללת המרה או החלפה בין סוג אחד או יותר של מטבעות וירטואליים, פעילות בה המטבעות הועברו דרך מערבל (מיקסר) או בכלים אחרים לטשטוש נתיב ההעברה, פעילות בה המטבעות הועברו בין מספר ספקי שירות ללא הסבר סביר או בקשר לפעילות במטבע וירטואלי המאופיין ברמת אנונימיות גבוהה יותר".
עוד נקבע בהוראה כי "בשל פוטנציאל הסיכון הגבוה הטמון בפעילות, יש לנקוט בהליכי זיהוי וניטור מוגברים, ובכלל זה יש לקבל הסבר מהלקוח באשר למקור הכספים באמצעותם רכש את המטבע או מימן את פעולת הכרייה ולנתיב המטבע כאשר פעילות הלקוח עולה על סך מצטבר של 50 אלף (שקל - ד.ר.) בשנה".
כמו כן, לפי ההוראה הבנק רשאי לדרוש אישור מרשויות המס בישראל על תשלום מס בגין רווחים או הכנסות מהמסחר במטבעות ועליו לדווח להנהלה הבכירה ולדירקטוריון הבנק על היקפי שירותי התשלום הנוגעים למטבעות וירטואליים, על מוקדי הסיכון בפעילות זו ועל אופן ניטורה בבנק, לכל הפחות אחת לחצי שנה.
ועדיין, האסדרה לא הושלמה
ואולם, כפי שטוען המפקח על הבנקים בעצמו, תהליך האסדרה בישראל עדיין לא הושלם ויש עדיין היבטים רבים שדורשים את התייחסות הרגולטורים. בראש ובראשונה - ההחלטה על איזה גוף יהיה האחראי העיקרי על הנושא בארץ.
ברקע, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, שר האוצר אביגדור ליברמן קיים לפני כשבועיים פגישה ראשונה בלשכתו בנושא אסדרת תחום המטבעות הווירטואליים בישראל. בפגישה השתתפו גורמים בכירים משוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המיסים, מערכת הביטחון, המשטרה וגורמים נוספים.
בשבוע שעבר יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה לצוות של שר האוצר וקראה לו להפקיד את תחום האחריות אצל הרשות. "אני שמחה ששר האוצר הציב את הנושא הזה כאסטרטגי והקים צוות לבחינת המדיניות ארוכת הטווח. רשות ניירות ערך ערוכה לאתגר ומוכנה לקבל על עצמה את הסמכות לפיקוח הוליסטי על התחום", אמרה גואטה במסגרת כנס התאגידים של הרשות.
שר האוצר, אשר השתתף גם הוא בכנס, התייחס לדברים והבהיר שהנושא עדיין בדיונים. "כל כמה ימים יש מטבע חדש. אם זה מטבע - זה צריך להיות תחת בנק ישראל, אם זה נייר ערך - זה צריך להיות פה (רשות ני"ע - ד.ר), אם זה מהלך טכנולוגי - אולי במקום אחר. אנחנו קצת מפגרים אחרי התפתחויות בעולם הזה. אנחנו בעיצומו של תהליך חשיבה ובסוף נחליט. אני חושב שהרשות לניירות ערך הוכיחה עצמה כגוף מאוד יעיל שיכול ללא ספק לקח תחלק ברפורמה החדשה, איפה בדיוק - אני לא יודע".
עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה בבורסת הקריפטו הישראלית ביטוסי, מסביר את המורכבות של המצב: "מצד אחד, בנק ישראל מכיר סוף-סוף בחובה של הבנקים לבצע הערכת וניהול סיכונים ולא לסרב באופן גורף להעברת כספים של לקוחות הבנק בקשר לפעילות במטבעות דיגיטליים. מאידך, בנק ישראל מותיר שיקול דעת רחב לבנקים להמשיך ולסרב במקרים רבים, שלא באמת מקימים סיכון ממשי להלבנת הון.
"בנוסף, כל עוד רשות שוק ההון, אשר היא המפקחת על התחום בישראל מכוח חוק, אינה מעניקה רישיונות לגופים העוסקים בתחום בישראל, הגם שהם ממתינים כבר קרוב לארבע שנים לקבלת הרישיון המיוחל ופועלים תחת רגולציה שמרנית בהיבטי מתן שירותים פיננסיים ואיסור הלבנת הון ומימון טרור, אז הבנקים עלולים להמשיך במדיניות מחמירה ומפלה כלפיהם ולא לאפשר להם לפעול כמחוללי תחרות בשוק הפינטק. כל זאת, כאשר חברות קריפטו בינלאומיות וענקיות כמו בינאנס נותנות שירותים לכ-200 אלף ישראלים ללא רישיון ופיקוח, ומדלגות על מחסום הבנקים באמצעות תשלומים בכרטיסי אשראי ואמצעים אלקטרוניים".
