דו"ח מבקר המדינה: טיפול הממשלה במובטלים במשבר הקורונה
בהמשך לקרבות שהתנהלו בין שירות התעסוקה לביטוח הלאומי במהלך משבר הקורונה ובצל הטיפול בכמות הדרמטית של דורשי העבודה שהתווספו בעקבותיו, מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מציין כי סך החובות המצטברים של אזרחים בגין קבלת דמי אבטלה ביתר למי שאינו זכאי לכך מתחילת המשבר ועד ינואר 2021 הגיעו לכמיליארד שקל.
לפי דו"ח המבקר שפורסם היום (ג'), במהלך שנת 2020, שהייתה ברובה בצל הקורונה, שולמו דמי אבטלה בסך של כ-23.6 מיליארד שקל - יותר מפי שישה בהשוואה לשנת 2019. מעל 880 אלף איש קיבלו דמי אבטלה בחודש אפריל 2020, בראשית משבר הקורונה - יותר מפי 11 לעומת חודש ינואר באותה השנה.
בהתאם לנתוני הביטוח הלאומי, החובות של האזרחים בגין קבלת דמי אבטלה ביתר הגיעו לכ-84 מיליון שקל בממוצע מדי חודש ולכ-2,400 שקלים בממוצע לאזרח. מכיוון שסביר שחלק גדול מהאזרחים לא קיבלו דמי אבטלה ביתר, החוב של האזרחים שכן קיבלו ביתר עלול להיות גבוה במיוחד.
המבקר מציין כי מספר "מנותקי הקשר", שמוגדרים כאזרחים ששולמו להם דמי אבטלה על אף ששירות התעסוקה לא הצליח לתפוס אותם, עמד על 178 אלף איש בנובמבר 2020 (29% מסך מקבלי דמי האבטלה) והצטמצם משמעותית לכ-91 אלף חודש לאחר מכן (15% מסך מקבלי דמי האבטלה) - עדיין מספר גבוה מאוד של אנשים שלא ברור אם היו מובטלים או לא באותה תקופה, וששולמו להם דמי אבטלה בסך 380 מיליון שקל, מבלי שהביטוח הלאומי ידע האם הם עובדים או לא.
משירות התעסוקה נמסר למבקר המדינה כי אזרחים שלא הגיבו למסרונים, לדואר אלקטרוני או לטלפון - דווחו לביטוח הלאומי כמובטלים. זאת משום שבתקופת הקורונה לא הייתה חובת התייצבות בשירות התעסוקה, כפי שיש בדרך כלל - מה ששיבש לטענתם את הנתונים.
המבקר טוען כי שירות התעסוקה לא פנה באופן שיטתי לכל המובטלים, פעם בחודש, כדי לברר מה מצבם התעסוקתי, ומעבר לכך כי נדרש היה למצוא פתרון אחר במצב שבו אי אפשר להתייצב פיזית בשירות התעסוקה, כמו למשל לדרוש מהמובטלים להתייצב באופן דיגיטלי.
המבקר טוען כי במשבר הייתה חשיבות רבה לנתונים מדויקים על מצבת דורשי העבודה, שלא סופקו, ובשל כך חלק מהמובטלים חזרו לעבוד אך לא עדכנו את הסטטוס שלהם ולכן המשיכו לקבל דמי אבטלה.
מנכ"ל הביטוח הלאומי באולפן: קיצוץ דמי אבטלה? ששירות התעסוקה ימצאו לאנשים עבודה
(צילום: שחר גולדשטיין)
המוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי לא עמד בעומס
בהמשך לבלגן התשלומים המיותרים לדורשי העבודה, צרה נוספת שהקשתה על רבים מהמובטלים היא השירות הלקוי של הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. מבקר המדינה ערך ניתוח איכותני וכמותני של השיח ברשתות החברתיות על חוויית השירות שסיפקו גופים אלה למובטלים, וממנו עלה כי כ-90% וכ-86% מהפוסטים שנותחו בהקשר של חוויית השירות על ביטוח לאומי ושירות התעסוקה היו שליליים, בהתאמה. גם לפני המשבר הסנטימנט הציבורי לגופים אלה היה שלילי, אבל המשבר הביא להרעה ניכרת נוספת.
לפי המבקר, בביטוח הלאומי, ההרעה בולטת במיוחד בכל הקשור לתנאי הזכאות והזמינות לאזרחים, עם תלונות על חוסר זמינות ערוצי השירות השונים ותלונות על דחיית זכאות וקיזוז דמי אבטלה, בעיקר בשל כפל קצבאות. בשירות התעסוקה נרשמה הרעה בסנטימנט השיח הנוגע למסמכים ובירוקרטיה וזמינות, עם תלונות על קושי בהשלמת תהליך ההרשמה וקושי להשיג מענה בערוצי השירות השונים.
מעבר לכך, המבקר מציין כי המוקד הטלפוני של הביטוח לאומי לא סיפק שירות איכותי, כאשר על אף התוספת של כ-200 מוקדנים והגידול בהוצאה בהיקף של כ-36 מיליון שקל - המוקד לא הצליח לעמוד בעומס גם באוקטובר 2020, שמונה חודשים אחרי תחילת המשבר. זמן ההמתנה בחודש זה עמד על כ-12 דקות בממוצע - פי ארבעה מהזמן שנקבע בהסכם השירות. במאי 2020, כאשר המצב היה גרוע עוד יותר, 37% מהשיחות לשירות ננטשו לפני שקיבלו מענה לאחר שהתייאשו. באוקטובר "התייצב" שיעור הנטישה על כ-22%. הסנטימנט השלילי בנוגע למוקד הטלפוני של ביטוח לאומי התבטא ב-100% מהפוסטים שנבדקו.
דווקא במשבר - ההכשרות הצטמצמו משמעותית
בנוסף, המבקר מותח ביקורת חריפה על היעדר ההכשרה של העובדים חסרי המיומנויות, שהפכו למובטלים במהלך המשבר, למקצועות שיהיו רלוונטיים יותר בעתיד. הוא מציין כי שוק העבודה עובר שינויים עמוקים מאי פעם, ובהם תהליך דיגיטציה וצורות העסקה חדשות, שזורזו בעקבות המשבר.
לפיכך, המבקשים לשוב אל מעגל העבודה, לאחר שנפלטו ממנו בשל המשבר, עשויים למצוא שוק עבודה שהשתנה. על פי דו"ח של חברת מקינזי העולמית, ההערכה היא שכ-107 מיליון עובדים בשמונה הכלכלות המרכזיות הנסקרות בדו"ח (עובד אחד מכל 16 עובדים) יצטרכו להחליף את עיסוקיהם עד שנת 2030. יתרה מזו, עובדים חסרי השכלה אקדמית, נשים, מיעוטים וצעירים צפויים להיות מושפעים מהשינויים הללו במיוחד.
על אף התחזיות הקודרות עבור חלק משמעותי מהעובדים בישראל, המבקר מציין כי היקף הפעילות של שני הגופים המרכזיים המטפלים בשילוב המובטלים בשוק העבודה - דווקא הצטמצם. למשל, מספר המשתתפים בהכשרות מקצועיות במימון או בסבסוד המדינה, פחת ב-37% בשנת 2020 לעומת 2019, ומספר המשתתפים בקורסים ובהכשרות של שירות התעסוקה פחת ביותר מ-40%. זאת בצל התקוות הגדולות שנתלו בהכשרות המקצועיות בתחילת המשבר, כאשר גם אז היה ברור שהקורונה תאיץ את השינויים הטכנולוגיים בשוק העבודה וכי כדאי לנצל את המשבר כדי לשדרג את כישוריהם של המובטלים, כל עוד הם אינם מועסקים, כדי שיוכלו להתאים עצמם לעבודות שיהיו רלוונטיות בשנים הבאות.
בתוך כך, המבקר מציין כי כ-335 אלף מובטלים דיווחו לשירות התעסוקה כי אין להם מיומנות מחשובית כלל או מיומנות בסיסית בלבד, אך גם בתחום זה פחת מספר המשתתפים בקורסים לשיפור מיומנויות מחשוביות מ-2,283 ב-2019 ל-1,888 בלבד ב-2020 (ירידה של 17%). בנוסף, 34% מ-144 אלף המובטלים מהחברה הערבית דיווחו על רמת עברית בסיסית או אי ידיעת עברית (כ-50 אלף איש), ולמרות זאת מספר המשתתפים בקורס של שירות התעסוקה לעברית תעסוקתית פחת בשליש בין 2019 ל-2020.
מנכ"ל שירות התעסוקה באולפן ynet
(צילום: אלכס גמבורג, משי בן עמי)
לדברי המבקר, "עד למועד סיום הביקורת טרם גובשה תוכנית אסטרטגית לאומית שמטרתה להשיב את המובטלים למעגל התעסוקה, ובכלל זה מי שאינו יכול לחזור לתפקידו הקודם - אם מפני שהתפקיד כבר לא נדרש ואם בשל העובדה שמקום העבודה כבר אינו קיים".
מעבר להיעדר ההכשרות המקצועיות, המבקר קובע כי מודל החל"ת גרם בקרב חלק מהמובטלים להיווצרות תמריץ שלילי להשתלב בעבודות המוצעות להם, כפי שטענו רבים לאורך כל המשבר. לדברי המבקר, הימשכות החל"ת בשילוב המספר המצומצם של משרות פנויות במשק במהלך תקופות ההגבלות והסגרים, עלולים היו לגרום לכך שהמובטלים לא יועסקו במשך תקופה ממושכת, וכך ייתכן שיהפכו ל"מובטלים כרוניים" - מצב שיקשה על השתלבותם מחדש בשוק העבודה.
"משבר הקורונה והפעולות שננקטו בעקבותיו, הובילו את מדינת ישראל לאחד המשברים התעסוקתיים הקשים בתולדותיה", כתב המבקר. "משבר הקורונה חשף ליקויים באיכות השירות לתובעי אבטלה בביטוח לאומי ובפעולות הממשלה לשילובם החוזר של המובטלים בשוק העבודה. מומלץ לאגד את המשאבים של הגורמים המטפלים בשוק התעסוקה תחת גורם ארגוני אחד, כדי להגביר את האפקטיביות של הפעילות הממשלתית, לצד הגברת שיתופי הפעולה בין הגופים השונים".
הביטוח הלאומי: "גובים את החובות ברגישות"
תגובת הביטוח הלאומי: "בניגוד לאחרים, מרגע פרוץ המשבר הביטוח הלאומי, הבין את גודל ומשמעות האירוע והוא פעל לאשר חלופות יצירתיים שימנעו פגיעה כלכלית בלתי הפיכה לעסקים ועצמאיים. הטענה שהחל"ת היווה תמריץ שלילי לחזרה לעבודה מתנפצת אל מול המציאות המעידה על כך שמהלך חודש יולי בו גילאי 45 ומעלה, היו זכאים להמשך דמי האבטלה, מספר פחת בכ-5% ביחס לחודש יוני, כלומר: הם חזרו לעבודה והחל"ת לא היווה עבורם תמריץ שלילי.
"לעניין זמינות השירות הטלפוני של בט"ל בתקופת הקורונה - עם פרוץ משבר הקורונה היו בין לילה כמיליון מובטלים בחודש לעומת כ-70 אלף, טרום המשבר. הביטוח הלאומי טיפל בכל התביעות והמשיך לספק את מלוא השירותים ללא תוספת כ"א. עובדי הביטוח הלאומי עבדו מסביב לשעון בערבי שישי, מוצאי שבת, חול המועד, מתוך הזדהות מלאה עם מצוקות התושבים ובעיקר המובטלים שבהם.
"לעניין תהליך רישום כפול לקבלת דמי האבטלה - החוק במדינת ישראל יצר בירוקרטיה מיותרת שבילבלה וטירטרה את ציבור המובטלים בדרישות לדיווח מקביל לשירות התעסוקה ולביטוח הלאומי עם דרישות שונות של מסמכים נלווים. במסגרת דיווחי שירות התעסוקה איתר הביטוח הלאומי כ-38 מיליון ימי אבטלה כשבפועל - עבדו בהם. מדובר בסכום של כ-6.8 מיליארד שקל, שאלמלא הפיקוח והבקרה של הביטוח הלאומי, היו עלולים לעבור לחשבונות האזרחים שהיו נדרשים מאוחר יותר להחזיר אותם, בפועל, כתוצאה מהצלבות הנתונים היזומות של הביטוח הלאומי הכשל אותר והסכום שהועבר ביתר היה כמיליארד שקל, שהם פחות מ-3% מסך קצבאות דמי האבטלה שהועברו לזכאים. סך תשלומי הביטוח הלאומי לדמי אבטלה עומדים על מעל ל-35 מילארד שקל.
"הביטוח הלאומי החל לגבות חובות אלו, ברגישות והתחשבות. בעיצומו של המשבר מדיניות הביטוח הלאומי הייתה קודם לסייע לאנשים שאיבדו את פרנסתם ללא כל הודעה מוקדמת ורק בשלב מאוחר יותר לערוך חקירות פרטניות בדבר אמינות נתוני התביעות".
תגובת שירות התעסוקה: "שירות התעסוקה עבר את המבחן הקשה בתולדותיו בזמן משבר הקורונה, במהלכו וכתוצאה ממנו זינק באחת היקף האבטלה במשק משיעור זניח לכ-30 אחוז. אף שמצבת העובדים לא השתנתה, השכיל השירות לסייע ללמעלה ממיליון דורשי עבודה, כאלה שיצאו לחל"ת ומובטלים. כל זאת, חרף שלושה סגרים הרמטיים ומגבלות רבות נוספות במהלכם וביניהם.
"החוק אינו מחייב את דורשי העבודה לדווח לשירות על חזרה לעבודה. המוסד לביטוח לאומי הוא זה שצריך לדעת מי זכאי לדמי אבטלה ומי לא, וככל ששילם תשלומי יתר הדבר באחריותו והוא גם היודע לגבות אותם בחזרה.
"שירות התעסוקה אינו מופקד על ההכשרות המקצועיות, אלא הן בסמכותו הבלעדית של האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה, כאשר שירות התעסוקה משמש בתהליך כגורם מפנה בלבד - לא כרגולטור גם לא כאחראי על תקצוב והיקף הפעילות. אכן, חבל שהמדינה לא השכילה להקצות משאבים רבים יותר להכשרות מקצועיות, חרף הפצרות השירות כגוף שמומחיותו בנושאי תעסוקה וצרכיה. עם זאת, אנו גאים על כך שמרבית ההכשרות המקצועיות שכן נעשו היו במסגרת הפניות עובדי שירות התעסוקה.
"הירידה בשנת 2020 בקורסי העברית התעסוקתית הפרונטליים היא תוצר של מגבלות הקורונה. לצערנו, ניתן להסב רק חלק מהם לקורסים דיגיטליים, בשל השיעור הגבוה של דורשי העבודה שנעדר מיומנויות מחשב. יחד עם זאת על אף כל המגבלות והאתגרים שירות התעסוקה ביצע קורסים, סדנאות, הכשרות ואף השמות לעשרות אלפי דורשי עבודה".
"הסדרה של העבודה מרחוק - הזדמנות למציאות חדשה"
בתוך כך, מבקר המדינה קובע כי בכל הנוגע למעבר של משרדי הממשלה לעבודה מהבית בתקופת המשבר, רשות התקשוב לא פרסמה הנחיות מפורשות כחלק ממדיניות כוללת בנושא העבודה מרחוק, על אף שפרסמה מספר הנחיות שהתמקדו בעיקר בהיבטים של אבטחת מידע והמשכיות עסקית.
לפי המבקר, בעיקר חסרה הייתה התייחסות למגוון היבטים בתחום התקשוב, כגון: התשתיות והציוד הנדרשים לעובדים לשם עבודה מיטבית, השירותים הממשלתיים הפרונטליים אשר ניתן לתת במסגרת העבודה מרחוק ואלו שלא, החלופות האפשריות ליישום מודל עבודה זה ותפקידו של הענן במסגרת העבודה מרחוק.
עוד עולה מהדו"ח כי נכון לנובמבר 2020, 21 (57%) מ-37 משרדי ממשלה שנבדקו טרם גיבשו תוכנית המשכיות עסקית להבטחת המשך תפקודו התקין של הארגון. עם זאת מצויין כי המשרדים נקטו מגוון פעולות כדי להרחיב את היקף העבודה מרחוק, למשל הושמשו מחשבים ישנים שנועדו לגריטה, הוקצו מחשבים ברוטציה בין עובדים ובוצעו התאמות במחשבים פרטיים של העובדים. לפי המבקר, כמה חודשים לאחר פרוץ המשבר חל שיפור ביכולתם של המשרדים לתמוך באופן העבודה האמור.
ממצאי הסקרים שבוצעו בתקופת החירום ובתקופת העבודה לפי הוראות התו הסגול מלמדים כי כשליש מהעובדים דיווחו שנתקלו בתקלות בחיבור מרחוק. עוד עולה מהממצאים כי יש צורך בקיום הדרכות לעובדים, על מנת לשפר את יכולת העבודה מרחוק ולהבטיח כי העבודה תתבצע ביעילות.
"הסדרה לטווח הארוך של העבודה מרחוק לצד עבודה מהמשרד היא הזדמנות ליצור מציאות חדשה שתאפשר את ניצול היתרונות הגלומים במתכונת עבודה זו, תוך התמודדות עם האתגרים שהיא מציבה", כתב המבקר. "הסדרה זו תאפשר למשרדי הממשלה לשפר את היערכותם להמשכיות תפקודית כדי שיוכלו להמשיך לספק שירותים ביעילות ובאופן המיטבי לאזרחי המדינה בעיתות שגרה וחירום, בפרט נוכח הצורך בהמשך ההתמודדות עם מגפת הקורונה וכהיערכות לאתגרים סביבתיים וגלובליים עתידיים".
