"אנחנו רוצים שאנשים ישפרו את איכות החיים שלהם, וזו אולי ההזדמנות שלהם. אבל לא צריך להעמיס עליהם עכשיו, כשהשוק תקוע, ולהגיד להם שבמקום דירה של 70 מ"ר יקבלו פחות. זה נראה לי קיצוני מאוד, וזה פוגע באינטרס הציבורי שבבסיס ההתחדשות העירונית: לאפשר לאנשים חיים טובים יותר, עם מיגון ועם חיזוק מפני רעידות אדמה, ולחדש את העיר. אם אנשים ייאלצו להסכים למשהו שבעולם נורמלי לא משתלם להם, זה בעייתי מאוד". כך אמרה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (אזרחי), עו"ד כרמית יוליס, בכנס שמאי המקרקעין באילת.
את הדברים אמרה עו"ד יוליס על רקע המגמה החדשה בענף הנדל"ן במסגרתה יזמים שהגיעו למצב שהתוכנית שקידמו מתבררת כלא כלכלית מבקשים לעיתים מבעלי הדירות לוותר על זכויות או אף להוסיף תשלום כספי כדי לקדם מיזמי התחדשות עירונית. נזכיר שנכון להיום בוחנים במינהל התכנון כמו גם ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית איזה מהלכים ניתן לקדם כדי לעזור לתוכניות להיות כלכליות ולצאת לדרך. על כך אמרה עו"ד יוליס, "הנושא נבחן עכשיו עם מינהל התכנון, הרשות להתחדשות עירונית ומשרד האוצר, לקראת חוק ההסדרים הבא. אני לא חושבת שנכון להחזיר את ההקלות. עבדו קשה מאוד כדי להיפטר מהמוסד הזה. אבל לאשר כל כך הרבה תוכניות חשובות שלא יהיה אפשר לממש, זו תוצאה שלא מתקבלת על הדעת. השאלה היא מה הכלי התכנוני הנכון כדי להפוך אותן לכדאיות כלכלית".
הריסה במיזם התחדשות עירונית בצפון תל אביב
הריסה במיזם התחדשות עירונית בצפון תל אביב
הריסה במיזם התחדשות עירונית בצפון תל אביב
(צילום: עמי לאור)
משתתף נוסף בכנס היה אבישי קימלדורף, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן שאמר ש"היום אנחנו בשוק של קונים, וזו הזדמנות לרכוש דירות בתנאים מיטיבים. בין תב"ע לדירה יש כברת דרך לא קצרה, והמטרה שלי היא לקצר אותה. כך נתרום להיצע באזורי הביקוש”.
אבישי קימלדורףאבישי קימלדורףצלם: מיכה לובטון
קימלדורף התייחס גם לפעילות החברה בתחום הדיור להשכרה: "בבן שמן בלוד נאכלס בדצמבר יותר מ-300 דירות, ארבעה חודשים לפני הזמן. כמעט כל דירות בשוק החופשי כבר הושכרו, במחירים של יותר מ-10% מעל התוכנית העסקית שלנו לפני כשנה. אין ואקום: כשאנשים קונים פחות, הם שוכרים".
על ההתחדשות העירונית אמר קימלדורף כי "התוכניות שאושרו נשחקו ברווחיות, והפתרון צריך להיות משולב. הדיירים יוותרו קצת, היזמים יוותרו קצת, וגם העיריות. תוספת של עד 15% בזכויות מתאימה לחלק מהמקומות. המטרה היא קודם כול לחדש את מלאי המגורים המתפורר והלא-ממוגן".

"תקן 21 מיצה את עצמו בפורמט שבו נחקק"

רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, התייחס בכנס למציאות השטח ולעובדה שתוכניות אינן כלכליות ואמר: “80% מהתוכניות אינן כלכליות, ותקן 21 מיצה את עצמו בפורמט שבו נחקק. כשהריבית הייתה אפס זה עבד. היום מחירי התשומות עולים, והפועלים נעלמו מהאזור. אנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים ולחזור לעולם של הקלות, אבל תקן 21 חייב לעבור שינוי." לדבריו, מינהל התכנון בוחן כלי חדש, יחד עם רשות המיסים והייעוץ המשפטי.
 רפי אלמליח רפי אלמליחצילום: אלי דסה
יורי גמרמן, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ציין בפאנל כי "הפתרון הכי קל הוא להביא כסף, אבל מדובר במיליארדים. לפרויקט אחד, התקציב שלנו הוא עשרות מיליוני שקלים, ולכן אני מעדיף לפתור את הבעיה דרך התכנון. הרשות כבר המירה את הזכאות לקרקע משלימה בכסף בערים כמו אשקלון ובאר שבע, ובוחנת קביעה של סכום היטל השבחה ידוע מראש בתוכנית עצמה". על חוק השיקום הוא אמר: "הייתי נותן לבעלי הנכסים יותר זמן. היום הם נאלצים לקבל החלטות גורליות תוך שבוע. ומתוך תשעה מתחמים שעל השולחן, אף אחד לא עבר חלק".
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק, השתתף בפאנל בכנס ואמר: "רוכשים שאינם יכולים לקנות ליד ההורים במרכז עוברים צפונה או דרומה ובמקביל מצב השכירות קטסטרופלי וייעשה חמור עוד יותר משום שההתחדשות העירונית מפנה דיירים רבים לשוק שחסרות בו דירות להשכרה". בריק קרא להוריד את מס הרכישה ולהקים קבינט דיור.
עוד אמר בריק: "מצב הענף אחד הקשים מאז קום המדינה. מחירי התשומות, ובהם האלומיניום, עלו בעשרות אחוזים. הבעיה החמורה ביותר היא אצל קבלני התשתיות והבנייה הציבורית. הממשלה אינה משלמת להם, ואף חילטה ערבויות בנקאיות של חברות שפיגרו בלוחות הזמנים בזמן המלחמה. גם רשויות מקומיות חייבות לקבלנים עשרות מיליונים".
ירון מלול, שמאי מקרקעין, טען כי רווח יזמי של 15% על הנייר כמעט אינו קיים עוד. לדבריו, "חברות גדולות מעדיפות להוציא פרויקטים לפועל גם ברווח של 5%, משום שמערכת קפואה זה הפסד כסף. מבצעי ה-20/80 הם למעשה הסוואה כי כשהתשלומים נדחים, היזם נדרש לממן את העלויות, ולצד העלייה בתשומות הבנייה גם משך הבנייה מתארך". עוד הוסיף מלול כי "תוכניות התחדשות עירונית עם מכפיל גבוה עבדו היטב עד 2023, אך כעת ניכרים בהן שחיקה וקיפאון".
נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות העריכה כי היקף המשכנתאות צפוי להגיע השנה לשיא של 97 מיליארד שקל, אך ממוצע העסקאות ירד לכ-7,500 בחודש, לעומת 12,500 בחודש ב-2021. "יש המון מבצעים והטבות, אבל אנשים לא מצליחים לקנות", אמרה. יעקב הזהירה כי זוגות צעירים שנכנסים לעסקאות 20/80 מעמידים את עצמם בסיכון. לדבריה, "משפרי דיור שהתחייבו לעסקאות כאלה נאלצים להוריד 200–300 אלף שקל ממחיר הדירה הישנה ביד שנייה".

"בסוף המדינה לא תקבל את הכסף"

בפאנל שעסק בנושא המטרו תקף עמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, את תמ"א 70 ואת מודל המימון של המיזם העצום. לדבריו, "תמ"א 70 היא עוולה גדולה, גם בתכנון וגם ביזמות. המדינה רוצה לגבות במזומן ולשלם באשראי. אני מנסה לקדם פרויקטים בטבעת הראשונה, ובוועדות המקומיות לא באמת יודעים מה אפשר לאשר וכמה כסף יקבלו".
עמית גוטליב יו"ר ארגון קבלני תל אביב והמרכז עמית גוטליב צילום: ענבל מרמרי
עוד על פי גוטליב: "רוצים להקים מגדלים ולהכניס מסחר לרחובות עירוניים, והעירייה לא רוצה. גם התושבים לא רוצים לגור במגדל של 70 קומות, ובסוף המדינה לא תקבל את הכסף. פרויקט לאומי כמו המטרו המדינה צריכה לתקצב מכספה. לעשות פרויקט שמהתחלה הגבייה שלו היא 72%, זה לטעמנו כישלון מוחלט".
גם אדריכל גיא דוננפלד, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, קרא למדינה לממן את הפרויקט: "המדינה חייבת להכניס את היד לכיס ולממן אותו. זה פרויקט לאומי, ואפשר גם לקחת הלוואות". לגבי הרשויות המקומיות הציע דוננפלד כיוון אחר: "הן צריכות לקבל משאבים מהמדינה, ובכל רשות שהמטרו עובר בה צריכה לקום מנהלת משותפת עם נת"ע. מבחן ההצלחה יהיה לא רק אם המטרו ייבנה, אלא אם העיר שתיבנה סביבו תצליח".
מנגד, עו"ד ענבל קנקה, סמנכ"לית מקרקעין בנת"ע, הציגה את ההשקעה של המדינה סביב התחנות. "המטרו הוא לא רק פרויקט תשתית, והמדינה רואה בו פרויקט שמשנה את השוק", אמרה. "יש לנו 26 מתחמים על פני יותר מ-7,000 דונם, והמדינה השקיעה מכיסה יותר מ-120 מיליון שקל בתכנון התחדשות עירונית סביבם. האופציה הראשונה למפונים היא דירה חלופית באותו מקום, ואנחנו נושאים בעלויות של תקופת הביניים". עוד אמרה עו"ד קנקה שהשלב הראשון של המטרו צפוי להיפתח ב-2037.
מטרו
מטרו
מטרו
(הדמיה: נת"ע)
ענת הירשברג, השמאית הראשית של מזרחי טפחות, תיארה את הקושי לערוך שומות לנכסים ליד התחנות. היא הביאה כדוגמה מתחם לבנייה צמודת קרקע ליד תחנה בטבעת הראשונה, עם פוטנציאל השבחה גדול אבל גם סיכון שההגבלות לפי סעיפים 77 ו-78 יוארכו. לדבריה, מול אי-הוודאות שיוצרת תמ"א 70 השמאים מחפשים נקודות עוגן בתוכניות כוללניות, במסמכי מדיניות ובפרוטוקולים של הוועדות.
המהנדס ליאור זייטלר, יו"ר לשכת המפקחים, הזכיר את בעלי העסקים שיפונו: "צריך לדעת לתת מענה לבעל החנות שמפנה את הנכס שלו, כי החנות היא הפרנסה שלו". לדבריו, השלביות של העבודות חייבת להיות ודאית, והמטרו צריך לעודד את ההתחדשות העירונית ולא לפגוע בה.

"זו תהיה בעיה של כולנו"

בפאנל בנושא מדיניות לאומית ושוק הנדל"ן אמרה אדריכלית סיגי בארי, סמנכ"לית מגורים ועירוניות במינהל התכנון, ש"אני מאמינה גדולה בשילוב בין השוק למדינה. כולנו צריכים להתאמץ ולהפוך כל אבן כדי שתוכניות יהיו כלכליות. בסופו של דבר התושבים זקוקים למיגון, ואם לא נפעל, זו תהיה בעיה של כולנו. כמות התוכניות שטיפלנו בהן בעשר השנים האחרונות היא פנומנלית, ואנחנו מתקרבים לקצה יכולת הספיגה שלהן. יש שלושה דברים חשובים שצריך להקפיד עליהם גם בהמשך - גמישות, ודאות ורישוי עצמי".
איציק לוי, יו"ר לשכת המתווכים אמר בפאנל כי "מס הרכישה על דירה נוספת הוא חסם. הקונה צריך לשלם הון עתק כדי לקנות דירה. ב-2024 השוק התרומם בזכות המבצעים, וכולם רצו לקנות דירות, אבל אז השוק נעצר. נוצר עיוות, ונשלם עליו בשנים הקרובות. אם לא נטפל בשוק היד השנייה ולא נפתח את החסמים שם, לא נוכל לבנות שוק טוב יותר. יש מי שחייבים למכור מהר, כי כבר קנו דירה וצריכים את הכסף, ויש מי שפחות לחוצים. בסוף, מה שמשפיע על השוק יותר מכול הוא חוסר הוודאות: אם תהיה מלחמה או לא, אם תהיה הורדת ריבית או לא, אם תהיה ממשלה או לא".
עו"ד איתמר פנץ, שותף בסלומון, ליפשיץ ושות' ויו"ר הוועדה להתחדשות עירונית בלשכת עורכי הדין, "שום פתרון לא יעבוד בטווח הקצר. את שוק הנדל"ן משווים לרכב עם מנגנון האצה ובלימה, אבל התגובה שלו תמיד איטית מדי".
עו"ד גיא פרבמן, שותף מייסד במשרד פרבמן, רשף ושות' אמר שהמבצעים בשוק בעייתיים. לדבריו, "יזמים שמלווים לרוכשים כסף בהלוואת בלון, או נותנים הטבות אחרות, עלולים לעשות טעות טקטית. בעוד כמה שנים, כשהרוכש יצטרך לשלם את יתרת התמורה, אם השוק יהיה שונה, ולא בטוח שהוא יוכל לעמוד בעסקה".
אריה קמיל, שותף מייסד בקמיל טרשנסקי רפאל שמאות מקרקעין ושירותי נדל"ן אמר בפאנל ש"אחת הבעיות היא ודאות. אם ישנו לנו שוב את החוקים ונצטרך להתחיל ללמוד הכול מחדש, לא נצליח".