עמותת "רפואה וישועה" של חסידות גור וחברת M.C.A.M.R.C. ישיבו למדינה 9.6 מיליון שקל לאחר שנתבעו לשלם למדינה 16.2 מיליון שקל לפני כשנה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה במסגרתו התחייבו עמותת "רפואה וישועה" והחברה, יחד ולחוד, להשיב למדינה תוך 60 יום את מלוא סכום כספי התמיכה שהוענקו להם לשם הקמת מרכז רפואי באשדוד אשר לא הוקם עד היום.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כזכור, תחילתו של ההליך בכתב תביעה שהגישה פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בשם משרד הבריאות ופורסם לראשונה ב-ynet, במסגרתו ביקשה לחייב את הנתבעות להשיב לקופה הציבורית את כספי התמיכה שהמדינה העבירה לעמותה לשם הקמה והפעלה של מרכז למתן שירותי רפואה מידיים באשדוד - מרכז אשר לא הוקם ועד היום עומד במיקום מרכזי בעיר אשדוד.
1 צפייה בגלריה
חסידות גור
חסידות גור
חסידות גור
לפי התביעה, שהוגשה באמצעות המחלקה האזרחית בפרקליטות מחוז דרום, משרד הבריאות העביר לעמותה של חסידות גור 9.6 מיליון שקל ב-2007 לשם הקמה והפעלה של מרכז למתן שירותי רפואה מידיים בעיר אשדוד. ואולם, העמותה לא קיימה את התחייבויותיה, לא השלימה את בניית המרכז הרפואי ולא הפעילה אותו, ולבסוף אף מכרה את הקרקע ואת המבנה שהחלה להקים לחברת נדל"ן תמורת סכום של 57 מיליון שקל. כל זאת ללא ידיעת משרד הבריאות ותוך גריפת רווחים לכיסה שלא כדין, תוך שהעמותה ממשיכה להחזיק בכספי התמיכה ומסרבת להשיבם לקופת המדינה.
העמותה התחייבה להקים את המרכז הרפואי עד לסוף שנת 2008, ולהפעילו במשך 10 שנים או עד שיפתחו שעריו של בית חולים קבוע. העמותה, שאומנם החלה בהקמת המבנה של המרכז הרפואי, לא עמדה בהתחייבותה להשלימו ולהתחיל בהפעלתו במועד שנקבע, ואף לא בכל מועד אחר.
במהלך השנים שחלפו ממועד החתימה על הסכם התמיכה, המשיכה העמותה להחזיק בכספי התמיכה, תוך שהיא טוענת כי היא עושה מאמצים לעמוד בהתחייבויותיה, ומעת לעת ביקשה ארכות נוספות, אך בפועל - לא רק שהמבנה לא הושלם, אלא שבשנת 2014 העמותה אף מכרה את המקרקעין ואת הנכס שהחלה להקים בו לידי צד שלישי, ללא ידיעת משרד הבריאות.
בהסכם המכר בין העמותה לחברה הרוכשת, התחייבה החברה הרוכשת להקים את המרכז הרפואי, בהתאם לתנאי ההסכם שנחתם בין המדינה לעמותה. אלא שגם החברה הרוכשת לא השלימה את בניית המרכז הרפואי.
במסגרת ההליך, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המדינה והטיל צווי עיקול זמניים על הנכסים, הזכויות וכספי הנתבעות, זאת להבטחת סכום התביעה, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
טרם תחילת שלב ההוכחות, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, אשר כאמור קיבל תוקף של פסק דין. לצד הנקבע בהסכם הובהר, כי צו העיקול שהוטל על הנכס בו הושקעו כספי התמיכה, יעמוד בתקפו עד לאחר העברת מלוא סכום הפשרה, וכי ככל שיחול עיכוב בהעברת התשלום, אזי תפרע המדינה מהנכס בגובה סכום הפשרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה.