היקף הדו"חות שניתנו על ידי המשטרה בנתיבי תחבורה ציבורית צנח בשנים האחרונות בכ-60%, ובנתיבי תחבורה ציבורית עירוניים ב-85%. כך עולה מדו"ח חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת. ואולם, למרות השחיקה באכיפה המשטרתית בנת"צים, חברי הכנסת מנסים למנוע מהמדינה לאכוף גם בתחום הרשויות המקומיות ושמים מקלות בגלגלי התחבורה הציבורית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי הדו"ח, שכתבו רינת בניטה ושירי ספקטור בן ארי ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, חלה ירידה משמעותית באכיפה המשטרתית בנת"צים, בעיקר במרחב העירוני. בשנת 2016 חילקה המשטרה 24,260 דו"חות ברחבי הארץ ובשנת 2021, מתחילת השנה ועד לחודש אוגוסט, חולקו 8,032 דו"חות בלבד. בכבישים עירוניים צנח מספר הדו"חות באותן השנים מ-21,333 דו"חות ב-2016 ל-2,904 השנה. בכבישים הבין-עירוניים נרשמה מגמה מעורבת, כאשר בשנת 2016 חילקה המשטרה 2,927 דו"חות, שקפצו בשנת 2017 ל-7,015, ירדו בשנתיים שאחרי, ושוב טיפסו מ-2020 ועד היום.
3 צפייה בגלריה
 "נתיב פלוס" בכביש החוף
 "נתיב פלוס" בכביש החוף
"נתיב פלוס" בכביש החוף
(צילום: שמוליק דודפור)
השחיקה באכיפה המשטרתית מגיעה ביחס הפוך למספר הנת"צים, שהלך ועלה דווקא עם השנים בכבישים בין-עירוניים וכבישים עירוניים, ועיקר האכיפה המשטרתית הדלה נותרה בפרויקט נתיב פלוס, שבו קיבלה המשטרה מימון מיוחד לאכיפה זו.
בדו"ח נכתב כי "היקף הדו"חות שניתנו על ידי המשטרה בעבירות שלעיל אכן פחת עם השנים. נדגיש כי אין בנתון זה בלבד כדי להעיד על אכיפה בחסר, וייתכנו סיבות שונות. ביניהן, ירידה בביצוע העבירה, הגברת האכיפה על ידי פקחים עירוניים וסיבות נוספות, שיש בהן כדי להסביר את הירידה הנצפית במספר הדו"חות שניתנו על ידי משטרת ישראל בעבירות הללו".
גם היקף הקנסות צנח. "החל משנת 2018 ואילך, חלה ירידה גם בסכומי הקנסות בגין הדו"חות, מ-12 מיליון שקל בשנת 2016 לכחמישה מיליון שקל בלבד בשנת 2020".
במשטרת התנועה ניסו להדוף את הטענות וענו בתגובתם בדו"ח כי "אכיפת עבירות נסיעה בנת"צ ונתיבים רבי תפוסה בתחום העירוני, מבוצעת ברובה על ידי הרשויות המקומיות; בתחום הבין-עירוני, בכביש 20 ובכביש 2, אגף התנועה עוסק מדי יום במשימת אכיפת החוק כנגד תופעות אלו, כאשר עיקר הפעילות מתבצעת בהתאם לעומסי התנועה, כלומר בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהריים".
לפי המשטרה, "מדיניות אגף התנועה הינה נוכחות, בולטות וביצוע אכיפה בשעות המשפיעות על התנועה, כאשר כלי רכב פרטיים עלולים ליצור עיכוב לתנועה ולסכן את משתמשי הדרך". עוד נמסר כי יחידת הסיירת הארצית אמונה על ביצוע משימה זו, בהתאם להקצאה שהתקבלה ממשרד התחבורה: 4 תקני סייר ו-4 אופנועים, וכי "בפילוח האכיפה, נמצא כי הצוות יעיל, אפקטיבי ומבצע את עבודתו כנדרש". ואולם, בדו"ח אין את התייחסות המשטרה לאכיפה ביתר הנת"צים הבין-עירוניים, שאינם במסגרת נתיב פלוס.
על מנת לחזק את האכיפה, שמובילה לנסיעה מהירה ויעילה בתחבורה הציבורית, במשרדי הממשלה התכוונו להקים במסגרת חוק ההסדרים יחידת אכיפה של משרד התחבורה בנתיבי העדפה לתחבורה ציבורית. בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי כיום האכיפה על רכבים פרטיים המשתמשים בנתיבי התחבורה הציבורית על חשבון אוטובוסים, אינה מספקת או אפקטיבית, עובדה שמונעת את יעילות ומהירות התחבורה הציבורית. עוד מוצע בחוק ההסדרים להפעיל את אכיפת משרד התחבורה גם בתוך הערים ולהקצות מחצית מההכנסות העירוניות מאכיפה בנת"צים לשיפור התחבורה הציבורית, אולם בדיון ועדת הכלכלה הבוקר (יום שני) חברי הכנסת, שחלקם היו בכירים ברשויות המקומיות קודם לכן, טענו בלהט נגד.
חברי הכנסת, ובראשם ח"כ איתן גינזבורג, טענו כי לרשויות המקומיות יש תמריץ לאכוף כדי ליהנות מההכנסות ולא צריך לערב את משרדי הממשלה, אולם נציג משרד האוצר, דניאל מלצר, הציג נתונים וטען כי רק תל אביב וירושלים אוכפות כנדרש, ויתר הערים הרבות שבהן נסללו נת"צים במימון המדינה, לרבות מצלמות אכיפה, לא אוכפות.
חברי הכנסת התנגדו לדרישה להקצות 50% מההכנסות לטובת התחבורה הציבורית. ח"כ גינזבורג טען שצריך להרחיב את ההגדרה לכלל אמצעי התחבורה, לרבות תחבורה לרכב פרטי. היועץ המקצועי של שרת התחבורה, אהוד עוזיאל, השיב כי מדיניות המשרד היא להקצות את התקציב לתחבורה ציבורית ולקידומה.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, הציע כי בשנה הראשונה לתחולת החוק משרד התחבורה לא ייטול לידיו את הסמכויות מהרשויות. לאחר מכן, שרת התחבורה תוסמך להפעיל אכיפה אם הרשות לא רוצה לאכוף או לא אוכפת בפועל. כך למעשה הוועדה מציעה כי אכיפת החוק על נת"צ נהפכת וולונטרית בחסות החוק. מי שיכהן כשר\ת התחבורה במועד המוצע יוכל גם לא להפעיל את סמכותו.
בנוסף, 50 האחוזים מההכנסות שיועדו לתחבורה הציבורית יופנו ל"תחבורה ציבורית במובנה הרחב", הכוללת היסעים שונים ומוניות שירות, והיתרה שלא תנוצל תופנה לשיפור הבטיחות בדרכים בערים.
הבעיה היא, שפעמים רבות כספים שמיועדים כביכול לשיפור הבטיחות בדרכים משמשים לשיפור תנועת המכוניות בעיר, ובכך נוצר תמריץ שלילי לניצול התקציב לשיפור התחבורה הציבורית, ומטרת החוק נפגעת.
לארה פארן, מנכ"לית ארגון 15 דקות, אמרה לאחר הדיון כי "לנוכח מכת הפקקים, אכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית צריכה להיות משימה בסדר גודל לאומי. הקנסות מאכיפה זו צריכים להיות מנותבים במלואם לתיגבור שירותי התחבורה הציבורית, בעיקר לנוכח הקושי במציאת מקורות מימון לתיגבור השירות הנדרש כל כך".
מחר תתכנס הוועדה שוב, בהובלת ח"כ איתן גינזבורג, וינוסחו התיקונים לחוק ברוח הצעת יו"ר הוועדה.