4 צפייה בגלריה
 "נתיב פלוס" בכביש החוף
 "נתיב פלוס" בכביש החוף
בדרך לנת"צים חדשים? נתיב פלוס בכביש החוף
(צילום: שמוליק דודפור)
הנזק של הגודש בכבישים מוערך ביותר מ-35 מיליארד שקל מדי שנה, ונסיעה בשעות השיא ברכב הפרטי ארוכה יותר בכחצי שעה לעומת נסיעה בשעות השפל. במדד הגודש הבינלאומי נמצא גוש דן במקום ה-21 בעולם מתוך 420 ערים שנבדקו. לצד אלה, נמצא כי נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צים) מקצרים את זמן הנסיעה באופן משמעותי - אבל הממשלה צריכה לדאוג לאוטובוסים נוספים שייסעו עליהם. מלבד השקעת משאבים בתחבורה הציבורית, ישראל תצטרך גם לנהל ביקושים באמצעות שינוי מחירי החניה הציבורית ואגרות גודש - צעד שהתנה שר האוצר אביגדור ליברמן בהסכמת משרד התחבורה.

במשרד התחבורה מקדמים - לאט מדי - רכבות קלות בגוש דן ובירושלים, מטרוניות בחיפה ובעתיד גם רכבת קלה בבאר שבע. במשרד מקדמים גם הנחת מסילות רכבת, אך כל הפרויקטים האלו יבשילו בעוד שנים ארוכות. בתוכנית ישנה למשל גם מערכת מטרו תת-קרקעית, שתפעל בגוש דן עד שנת 2040. ובחזרה למציאות: כעת, כמעט 90% מהנסיעות בתחבורה הציבורית בארץ הן באוטובוסים, ולכן נדרשת השקעה בנתיבי העדפה שיאפשרו נסיעה מהירה ואמינה.
הנסיעה המהירה באוטובוסים תוכל להוביל גם למחזורים גדולים יותר של אוטובוסים שייסעו בנתיבים המסודרים, תוך שימוש בצי הקיים ובכוח האדם הדל שעומד לרשות מפעילות התחבורה הציבורית. בלא מעט מקומות בעולם הוכיחו שנתיבים ייעודיים לאוטובוסים ניתן לסלול בתוך יממות.
לפי מחקר חדש של חברת נתיבי איילון, שבדק את האפקטיביות של נתיבי תחבורה ציבורית חדשים שנפתחו ברמת גן במסגרת פרויקט "מהיר לעיר", עלה כי זמן הנסיעה באוטובוסים קוצר באופן משמעותי. כך, הנסיעה באוטובוסים שחולפים ברחוב ששת הימים ברמת גן נהפכה למהירה יותר ב-15%-23% בשעות השיא בבוקר ואחר הצהריים לאורך כל אורכם של קווי האוטובוס, אף שלא כל הנסיעה היא בנתיבי העדפה. שיפור מתון יותר חל גם במהירות הנסיעה בציר בן גוריון העמוס ברמת גן, בכ-10%-23%.

4 צפייה בגלריה
פקקים ועומסים במרכז תל אביב בשעות אחר הצהריים
פקקים ועומסים במרכז תל אביב בשעות אחר הצהריים
מהירות האוטובוסים עלתה מ-15 ל-22 קמ"ש בקפלן. עומס במרכז ת"א בשעות הצהריים
(צילום: מוטי קמחי)
4 צפייה בגלריה
איתמר בן מאיר
איתמר בן מאיר
"להקשות את החיים של נוסעי הרכב הפרטי". איתמר בן מאיר
(צילום: מוטי קמחי)
גם בעיריית תל אביב מרוצים מהנת"צים החדשים שנסללו בה. במחקר שערכה העירייה עלה כי מהירות הנסיעה השתפרה משמעותית בין ינואר 2020 (לפני הקורונה) ליוני 2021. ברחוב קפלן בעיר מהירות האוטובוסים עלתה בשעות העומס מ-15 ל-22 קמ"ש לכיוון פנים העיר, אך בכיוון ההפוך - בשעה 15:00 - המהירות צונחת גם היום לפחות מ-10 קמ"ש, ככל הנראה בעקבות הפקקים באזור עזריאלי. ביגאל אלון מהירות האוטובוסים השתפרה בכ-5 קמ"ש בשעות העומס, והאוטובוסים נעים בכ-15 קמ"ש. נתון דומה נמדד ברחוב העלייה.
מנכ"ל חברת נתיבי איילון, איתמר בן מאיר, אמר בכנס מנכ"לי הרשויות המקומיות כי ראשי הערים חייבים לקדם נתיבי העדפה לאוטובוסים. לדבריו, "מי שלא יעשה את זה היום ייקלע בתוך ארבע-חמש שנים לפקק, ואז יידרש לעשות את הנתיב כשהכול כבר פקוק - וזה יהיה הרבה יותר קשה. מלבד נתיבים ייעודיים, מתן עדיפות לתחבורה הציבורית משמעותו גם לבטל חניות ולהקשות את החיים של נוסעי הרכב הפרטי. כך אנשים ישנו את הרגלי ההתנהגות שלהם, ויוכלו לנסוע יום אחד באוטובוס, יום אחר בקורקינט או באופניים וגם ברכב אם צריך".
ראש העיר ראשון לציון, רז קינסטליך, הקשה וטען שראשי עיר שסוללים נת"צים בסוף נתקעים בלי תוספות שירות. "צריך גם אוטובוס ונהג שייסעו על התשתיות האלו, בראשון לציון יש את אותו שירות כבר 20 שנה", אמר. בן מאיר הגיב שהיום כבר לא מאושרים נתיבים ללא תוספות שירות, וקרא לראשי עיר לא לאשר נתיבים - ללא הגדלת השירות.
4 צפייה בגלריה
עומסי תנועה כבדים באיילון
עומסי תנועה כבדים באיילון
ארגוני תחבורה ציבורית מבקשים להאריך את נתיב התחבורה הציבורית. פקק באיילון
(צילום: מוטי קמחי)
סגנית ראש העיר תל-אביב יפו ומחזיקת תיק התחבורה בעיר, מיטל להבי, אמרה כי "במקביל ליצירת התשתית הפיזית, משרד התחבורה חייב להוסיף אוטובוסים ונסיעות על מנת להגדיל משמעותית את תדירות הגעתם וזמינותם. בלי אמון של הציבור בתחבורה הציבורית, לא נצליח לערוך את השינוי שהמציאות התחבורתית בישראל מחייבת. באמון הזה אפשר לזכות רק אם נעשה שיפורים משמעותיים, תשתיתיים ותפעוליים כאחד. השקעה בתחבורה הציבורית היא האמצעי המרכזי להוציא את ישראל מהפקק".

בדרך לנת"צים חדשים בכבישים המהירים?

חרף העובדה שהמדינה משקיעה מיליארדים מדי שנה בסבסוד קווי התחבורה הציבורית, השירות לא מספק בכל הארץ, ולא רק במקומות שבהם נסללו נתיבי העדפה. הסיבה היא שבשנים האחרונות לא אושר תקציב מדינה - וכך גם לא ניתנו תוספות שירות, עובדה שיצרה פער ענק. כך למשל, כשפנו בארגון 15 דקות לתגבר את קו 304 מאשקלון לתל אביב נוכח העבודות לחשמול הרכבת בשעות הערב, הם נענו כי "לא ניתן להרחיבו לאור מגבלות תקציב לאומיות". בספטמבר האחרון ביקשה אישה לתגבר את השירות לאזור התעסוקה ברעננה, ונענתה: "שנת התקציב הקרובה מסתמנת כשנה ללא תוספת תקציבית לשירות התחבורה הציבורית". פנייה אחרת של חיילת לתגבר קו אוטובוס שמגיע לצריפין הופנתה לצה"ל.
יעל כצמן, דוברת ארגון 15 דקות, אמרה כי "שירות התחבורה הציבורית בישראל לקוי בשל ייבוש תקציבי שנמשך שנים, והגיע לשיאו בשנתיים האחרונות שבהן אין תקציב מדינה. בניגוד לפרויקטים ארוכי טווח, השקעה בתוספות שירות והעלאת תדירות האוטובוסים תביא לשיפור דרסטי בחוויית הנסיעה כאן ועכשיו".
בתוך כך, ארגוני התחבורה הציבורית פנו לשרת התחבורה מרב מיכאלי בדרישה לסמן עוד נתיבי תחבורה ציבורית בינעירוניים על חשבון נתיבים לרכב פרטי. בארגון 15 דקות, פיוצ'ר מוביליטי ותחבורה בדרך שלנו ביקשו לסמן נתיבי תחבורה ציבורית בכביש 20 ממבוא איילון ועד למחלף חיל השריון, בנתיבי איילון בחלק שעובר בתוך תל אביב בשני הכיוונים, בכביש 4 מאשדוד ועד צומת גהה ובכביש 1 וכן בצירים עירוניים עמוסים כמו שדרות רוקח בתל אביב וגשר מבצע קדש בבני ברק.
הארגונים גם קראו להאיץ פרויקטים להקמת נתיבי העדפה חדשים בכביש 5, כביש 65, כביש 446 וכביש 444 - על חשבון קידום הרחבות כבישים לרכב פרטי, שמייצרות פקקים נוספים. הם קראו לשרה מיכאלי לקדם חקיקה שתגדיר שבכל כביש עמוס מעל שלושה נתיבים, נתיב אחד יוקצה לתחבורה ציבורית.