"לא הגיוני שמסופים שלמים בנמלים עומדים ריקים, בזמן שאוניות מחכות שבועות לפריקה. ואחרי זה מתפלאים שהמחירים עולים". כך טענו נציגי התאחדות התעשיינים בדיון מיוחד של ועדת הכלכלה היום (ד') בכנסת בנושא "ההשלכות הכלכליות של העומס בנמלי ישראל". בדיון הוצג הנזק הכבד של העומסים בנמלים כלפי המגזר העסקי, הנאמד כבר במיליארדי שקלים בשנה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדברי נציג אגף הכלכלנית הראשית באוצר, 0.1% מתוך האינפלציה השנתית, שצפויה לעמוד על כ-3%, הם באחריות העומס בנמלים, ומכאן ההשפעה על סל המחירים לצרכן. יודגש כי לפי רב חובל יגאל מאור, מנהל רשות הספנות והנמלים, רוב האוניות שממתינות הן אוניות של פלדות ורק מעט הן אוניות של תבואות, בעיקר מספוא (מזון לבהמות).
נציג התאחדות התעשיינים בדיון, אלעד נצר, הציג לחברי הוועדה את הפגיעה המהותית בתעשייה הישראלית, אשר סובלת ממחסור חמור בחומרי גלם ואת ההתעלמות של משרד התחבורה מפיתרון אפשרי לעומסים בנמלים - הפעלה מיידית של רציפים 8-7 ורציף הדלקים בחיפה, רציפים אשר אינם בשימוש כיום.
נצר אמר בדיון כי "אם רוצים להוריד את יוקר המחייה בישראל, צריך לטפל גם בתעריפי התובלה, שרק הולכים וגדלים בשל הפקק שנוצר בנמלים".
יש לציין כי ב-25 ליולי השנה, שלח נמל המפרץ למשרד התחבורה בקשה לתפעל את אותם רציפים ובתאריך 11 לאוגוסט השנה נשלחה בקשה של נמל מספנות ישראל למשרד התחבורה בבקשה לתפעל את רציף הדלקים. בפועל, בקשות אלו טרם אושרו, כאשר לא ניתן מענה מנציגי משרד התחבורה, מדוע לא ניתן אישור מיידי להפעלת הרציפים הקיימים.
משרד התחבורה: "עוד בוחנים פיתרונות לטווח הקצר"
עופר אליישר, מנהל אגף תכנון כלכלי במשרד התחבורה, אמר במהלך הדיון כי "העומס מטריד אותנו מהרגע שהוא התחיל כיוון שזה משליך על כל המשק ומנכ"לית המשרד מקיימת ישיבות מעקב אחר הנושא כל העת.
"הקורונה גרמה לחוסר סנכרון בהובלות ברמה הגלובלית, ויצרה עומסים משמעותיים. הנמלים החדשים הם הפיתרון לעומס בטווח הארוך, כי יביאו עוד קיבולת ויכניסו תחרות, והם כבר פעילים ומטפלים במכולות ריקות. הכניסה שלהם לשוק היא תהליך הדרגתי. לעניין טווח הזמן הקצר, יש כל מיני פתרונות ואנו בוחנים עוד, אך יש לזה הרבה היבטים".
לדברי אליישר, קיים שיפור במצב בישראל, שכן לפני כמה חודשים היו 60 אוניות בהמתנה, חלקן מעל חודש ימים, והבוקר ישנן 38 אוניות מחוץ לנמלי אשדוד, חיפה ומספנות ישראל וההמתנה מגיעה עד שבועיים.
ח"כ יעקב מרגי הוסיף: "התור בנמל אשדוד זו לא רק סוגיית ועד עובדים, זו בעיה של כל הצרכנים במדינת ישראל. אם אנשים מהמרכז והדרום מעדיפים להביא סחורות לחיפה ולשנע אותה בכבישים, מאשר להביא ישר לנמל אשדוד, זה לא בוער למשרד התחבורה? כשנוסעים בכביש, ומקללים את המדינה על הפקקים, צריך לזכור שחלק מזה זה המשאיות האלו מחיפה דרומה, שהיו יכולות להימנע. למה הרתיעה לטפל בנמל אשדוד?".
"התשתיות בנמלים החדשים - רק בעוד שנתיים"
משה זנה, מנכ"ל נמל אשדוד: "ברגע זה בנמל אשדוד יש שמונה אוניות מחוץ לנמל, שממתינות ימים בודדים (הוותיקה תשעה ימים והצעירה הגיעה הבוקר). התור התפעולי פחת משמעותית וההישג הזה בא בזכות מלחמה של שרת התחבורה והמשרד, מול ההסתדרות, לגייס עובדים.
"90 עובדים שגייסנו לנמל אשדוד והכשרנו אותם בכל ההסמכות בהליך מאוד מזורז, הפכו את הלימון ללימונדה. לצערי בסוף החודש הזה הם מסיימים את החצי שנה שסוכמה להם, מתוך ההבנה ששני הנמלים האחרים ייפתחו. כרגע לא מאריכים להם והארכה יכולה להיות בשורה".
ניר אבני, מנכ"ל צים ישראל: "הנמלים החדשים אכן יהוו תחרות, אבל בואו נזכור שהם לא באמת פעילים כרגע, רק מתרגלים פינוי מכולות ריקות. כמו שיש תבואה שמסיעים מחיפה לאשדוד על הכבישים, כך יש גם מכולות ריקות שמוסעות מאשדוד לחיפה, כדי שיפנו אותן. אין בכלל צפי בשנתיים הקרובות של הגעת רכבות לנמלים החדשים, כך שהתשתיות שם לא באמת יהיו מוכנות. ובכל מקרה, גם מרגע הפעלת נמל, ועד שמגיע ליעילות, זה לפחות חצי שנה".
בסיכום הדיון דרש יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, ממשרדי התחבורה ומהאוצר לפעול לפתיחה מהירה של הרציפים הקיימים, לצד הארכה של שנה נוספת ל-130 העובדים הזמניים בנמלי חיפה ואשדוד. ח"כ ביטון קבע כי ועדת הכלכלה תמשיך לדון בנושא ותכנס דיון נוסף בעוד כשלושה חודשים.
