מדינת סקסוניה התחתונה בגרמניה, חברת רפאל והקרן הישראלית אורליוס קפיטל, חתמו על הצהרת כוונות משותפת להקמת שותפות אסטרטגית שתהפוך את מפעל פולקסווגן באוסנבריק שבגרמניה למרכז שייצר רכיבים ביטחוניים, ובראשם עבור כיפת ברזל.
לפי סוכנות הידיעות בלומברג, אורליוס למעשה תשתלט על המפעל כבעלת המניות העיקרית, יחד עם ממשלת מחוז סקסוניה התחתונה. מבנה העסקה, שאינו כולל שותפות ישירה בין פולקסווגן לרפאל, צפוי לסייע לסיים את התנגדותה של קרן ההשקעות הריבונית של קטאר, שמחזיקה כ-17% מזכויות ההצבעה בפולקסווגן ושני מושבים בדירקטוריון הפיקוח.
חששותיה של קטאר נבעו מיחסיה המתוחים עם ישראל, שהחריפו מאז פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023. המלחמה בין ישראל וארה"ב מול איראן, לצד הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה, דיללו במידה ניכרת את מלאי מערכות ההגנה האווירית העולמי - התפתחות שעשויה להגביר את הביקוש לכיפת ברזל.
כ"פרויקט עוגן" ראשון יתמקד שיתוף הפעולה בפיתוח וייצור אפשרי של רכיבים למערכות הגנה אווירית, ובהם משאיות כבדות להובלת טילים, אמצעי שיגור וגנרטורים - הכל במסגרת התמיכה במערכת כיפת ברזל של רפאל. מנכ"ל פולקסווגן, אוליבר בלומה, אמר בהודעה נפרדת של החברה כי מדובר ב"צעד חשוב לקראת פתיחת עתיד תעשייתי חדש לאתר".
כזכור, מאחורי ההסכם הייתה דרמה שנמשכה מספר חודשים. פולקסווגן, שנקלעה לאחד המשברים הקשים בתולדותיה בעקבות נגיסת יצרניות הרכב הסיניות בנתח השוק שלה, ביקשה כבר בתחילת השנה להסב את מפעל אוסנבריק, שמעסיק כ-2,300 עובדים, מייצור רכבים לייצור רכיבים לכיפת ברזל במסגרת הסכם ישיר עם רפאל. אולם ביולי דיווח העיתון הגרמני "בילד" כי קרן העושר הקטארית הטילה וטו על העסקה בשל היותה של רפאל חברה ישראלית.
הווטו הקטארי עורר ביקורת נוקבת בגרמניה, בין היתר על רקע היותה של קטאר תורמת ותיקה לחמאס, לצד מחאות מקבילות של פעילי שמאל וארגוני שלום גרמנים שהתנגדו להסבת המפעל לייצור צבאי מכל סוג שהוא.
הפתרון שאִפשר לעקוף את ההתנגדות הקטארית התגבש באוגוסט: לפי דיווחים בבלומברג וב"בילד", ממשלת סקסוניה התחתונה תשקיע כ-200 מיליון אירו ותשתלט בעצמה על חלקים מהמפעל, יחד עם הקרן, ולא עם פולקסווגן עצמה - מבנה שמעקף בפועל את זכות הווטו של בעלת המניות הקטארית.
משמאל: יואב תורג׳מן, מנכ''ל רפאל מערכות לחימה מתקדמות; אולף ליס, ראש ממשלת סקסוניה התחתונה; ותומר יעקב, שותף מייסד קרן אוריליוס
(צילום: פריסו גנטש)
בהודעה המשותפת שפרסמו הצדדים היום נאמר כי השותפות "מאחדת יתרונות משלימים": רפאל מביאה הובלה טכנולוגית וניסיון בפיתוח מערכות הגנה, ואורליוס קפיטל מעמידה יכולות השקעה גלובליות ורשת בין-לאומית של משקיעים. ראש ממשלת סקסוניה התחתונה, אולף ליס, אמר כי "המציאות הביטחונית שלנו השתנתה לחלוטין, וגרמניה ואירופה נדרשות לחזק את יכולותיהן בתעשיות הביטחון וההגנה". מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, ציין כי "היום אנו מניחים את היסודות לשותפות תעשייתית ארוכת טווח עם שותפינו בגרמניה, שבמסגרתה הטכנולוגיה תיוצר במלואה בגרמניה". שותף מייסד באורליוס, תומר יעקב, הוסיף כי מדובר "רק בצעד ראשון בשיתוף פעולה אסטרטגי שיילך ויתעצם עם הזמן".
לרפאל נוכחות של יותר מ-20 שנה בגרמניה, באמצעות חברות בת. בשלב הבא של העסקה צפוי להתקיים משא ומתן מפורט ובחינת דרישות רגולטוריות, כשממשלת סקסוניה התחתונה תלווה את התהליך. אם וכאשר יושלם, ההסכם צפוי לחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לגרמניה, ובמקביל להציל את מקומות העבודה של כ-2,300 עובדי המפעל שעמד בפני סגירה עד קיץ 2027 - כשעל הרקע ניצבים המלחמה בין ישראל וארה"ב מול איראן והמלחמה באוקראינה, שדוללו במידה ניכרת את מלאי מערכות ההגנה האווירית בעולם והגבירו את הביקוש למערכות כמו כיפת ברזל.
