לאחרונה פרצה סערה ציבורית סביב אישור הוראת השעה החדשה (תיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים), המאפשרת לבתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים במסגרת כריכה לתביעת הגירושין – סמכות שניטלה מהם לתקופת מה בעקבות פסיקת בג"ץ. המשמעות המעשית היא דרמטית: כעת ניתן לכפות על הורה לדון במזונות ילדים בבית הדין הרבני בלבד, גם ללא הסכמתו.
המרוויחות הגדולות מהמצב החדש הן האימהות. בניגוד לדעה הרווחת והמוטעית שבית הדין הרבני נמצא תמיד לצד הגבר, בענייני מזונות ילדים המצב הפוך לחלוטין. בקרב המשפטי המודרני, לאישה יש היום אינטרס מובהק לרוץ לבית הדין הרבני, שם היא עשויה לקבל דמי מזונות גבוהים משמעותית מאלו שיפסוק לה בית המשפט למשפחה.
כדי להבין את גודל האבסורד, צריך להכיר את הפער התהומי בין הערכאות. בבית המשפט למשפחה חלה "מהפכת המזונות" (הלכת בע"מ 919/15), הקובעת כי בילדים מעל גיל 6, בקביעת נטל המזונות יש להתחשב בהכנסות שני ההורים ובזמני השהות. האם משתכרת שכר גבוה והילדים נמצאים עם אביהם מחצית מהזמן? המזונות יצנחו משמעותית ואף יתבטלו.
לעומת זאת, בתי הדין הרבניים לא פועלים על פי הנוסחה שהתווה בית המשפט העליון. הם כפופים לדין העברי, המטיל על האב חובה כמעט אבסולוטית במזונות הילדים, לעיתים תוך התעלמות מוחלטת מיכולתה הכלכלית של האם.
עו"ד לאה קליין אליאבכאמור, הפער הזה זועק במיוחד במקרים של אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים (50:50). בבית המשפט למשפחה, הורה שמרוויח שכר דומה לזה של בן זוגו לשעבר לא ישלם מזונות. בבית הדין הרבני, לעומת זאת, האב יכול למצוא את עצמו משלם סכומי מזונות נכבדים ו"דמי מדור" (השתתפות בשכר דירה), גם אם הילדים נמצאים אצלו מחצית מהזמן ואפילו אם האם מבוססת כלכלית יותר ממנו.
בעוד שבבית המשפט האזרחי האם נדרשת לחשוף כל שקל בהכנסותיה ודמי המזונות נחתכים בהתאם, בבתי הדין הרבניים נשמעים קולות הקובעים כי חובת האב היא "מהדין" ואינה תלויה כלל ביכולתה הכלכלית של האם. התוצאה היא שבתי הדין משמשים מעין "מקלט כלכלי" עבור אמהות קרייריסטיות, והמחיר משולם ביוקר על ידי האבות המתגרשים.
מרוץ הסמכויות גרסת 2026
בפועל, התיקון החדש לחוק החזיר לחיינו במלוא עוצמתו את "מרוץ הסמכויות" שהיה נהוג בעבר. לאחר שבפברואר 2025 הבהיר בג"ץ חד משמעית כי הלכת שרגאי מ-1969 שרירה וקיימת ואין לכרוך מזונות לתביעת גירושין בבית הדין הרבני, הגיע התיקון הנוכחי והפך את הקערה על פיה.
היום, הגבר הוא זה שירוץ לבית המשפט למשפחה כדי לזכות בראייה שוויונית, בעוד האישה עשויה לגלות שדווקא בערכאה הרבנית השמרנית היא תקבל הגנה כלכלית רחבה בהרבה. המצב הזה יוצר כאוס שבו הצדדים נלחמים על "מיקום" הדיון, כשהתוצאה יכולה להיות אב שמושלך אל מתחת לקו העוני, בעוד שהילדים שלו נהנים ממזונות גבוהים בבית של אם עשירה.
הבעיה המרכזית היא חוסר הוודאות, כשגם בתוך בית הדין עצמו אין אחידות, וכל הרכב דיינים פועל לפי השקפתו. כל עוד לא תיווצר התאמה בין הדין הדתי למציאות הכלכלית העכשווית והשאיפה לשוויון מגדרי, מרוץ הסמכויות ימשיך להכתיב את גורלן של משפחות רבות.
נכון להיום, השאלה מי ישלם מזונות ילדים וכמה, תלויה בראש ובראשונה בשאלה מי פתח את ההליך ראשון ובאיזו ערכאה. מי שעומד בפני הליך גירושין חייב להבין את המפה המשפטית ולפעול מהר, אחרת יפסיד במרוץ.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד לאה קליין אליאב עוסקת בדיני משפחה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
