לאחרונה פרצה סערה ציבורית סביב אישור הוראת שעה חדשה המאפשרת לבתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים במסגרת כריכת הנושא לתביעת גירושין - סמכות שניטלה מהם לתקופת מה בעקבות פסיקת בג"ץ. המשמעות המעשית של השבת הסמכות לדיינים היא שכעת ניתן לכפות על הורה לדון במזונות ילדים בבית הדין הרבני דווקא, גם ללא הסכמתו.
למי זה טוב? בניגוד לדעה הרווחת והמוטעית שלפיה בית הדין הרבני תמיד לטובת הגבר ולרעת האישה, בענייני מזונות ילדים המצב הפוך לחלוטין. היום לאישה עדיף למהר לבית הדין הרבני, שם תקבל מזונות הרבה יותר גבוהים מאלה שיפסוק לה בית המשפט למשפחה.
ובעקבות הוראת השעה, מרוץ הסמכויות יהיה משמעותי הרבה יותר. מי שיגיש בקשה ליישוב סכסוך ראשון, יוכל לבחור לכרוך את מזונות הילדים לבית הדין הרבני במסגרת תביעת גירושין ובכך לכפות את סמכות הדיינים על הצד השני. אבל רק לאישה יש אינטרס לעשות זאת.
אמחיש את המצב באמצעות דוגמה מהחיים: בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית הדין הרבני הגדול בתיק שבו ייצגתי את האב, קבעו הדיינים כי גם אם האישה מרוויחה פי שלושה ממנו, ואפילו שהילדים מצויים באחריות הורית משותפת של 50/50, הוא עדיין ישלם מחצית מעלות המדור של האישה. רק כדי לסבר את האוזן: בבית המשפט למשפחה, בתנאים זהים, האב לא היה משלם פרוטה עבור מדור אצל האם.
עו"ד אורלי מנע-שניצילום: סם יצחקובגם דמי המזונות היו נפסקים אחרת בבית המשפט למשפחה. במצב שבו האם משתכרת פי שלושה מהאב, לא היה מוטל עליו כל חיוב בגין הוצאות תלויות שהות (מזונות בסיס), ובהתאם לבע"מ 919/15 האם אף עשויה להיות מחויבת לשאת בשיעור גבוה יותר ממנו בגין הוצאות שאינן תלויות שהות, למשל, 75% האם ו-25% האב. בבית הדין הרבני זה לא יקרה.
בית הדין הרבני בפתח תקווה, בפסק הדין שעליו הוגש הערעור מטעם האב, אפילו הרחיק לכת עוד יותר וקבע כי בית הדין כלל לא בודק ולא מעניין אותו כמה מרוויחה האם. היא גם לא נדרשה להציג תלושי שכר כלל או אסמכתה כלשהי על מצבה הכלכלי, רכושה, חשבונותיה או הוצאותיה.
בית הדין הרבני נשאר מאחור בזמן, אינו מתאים עצמו לעולם החדש שבו נשים עובדות ולעיתים משתכרות יותר מהגברים ונותר מקובע בעמדותיו המיושנות הנטועות עמוק בדין העברי. גרוע מכך: כל הרכב דיינים מחליט כטוב בעיניו - יש שיבדקו הכנסות האם ויש שיתעלמו מהן כליל. עד כה לא יצאה תחת ידו של בית הדין הרבני הגדול החלטה ברורה שמתווה את דרך פסיקת המזונות לערכאות הנמוכות, גם לא במסגרת החלטה זו.
נראה כי עד שלא יחוקק חוק מזונות אזרחי שיחול על כלל הערכאות בישראל, דבר שכנראה לא יקרה, ימשיכו המתדיינים להילחם על הסמכות - וכל הקודם יזכה.
• לקריאת פסק הדין – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המשיבה: עו"ד סיגל בלינסון
• אורלי מנע-שני, עו"ד ומגשרת, עוסקת בדיני משפחה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
