פגיעות הטילים אמש בדימונה ובערד והבוקר בתל אביב, רמת גן ופתח תקווה ממחישות עד כמה יש צורך בהול במיגון מבנים. הבוקר פרסמנו לראשונה כי במינהל התכנון וברשות הממשלתית להתחדשות עירונית מקדמים מתווה חדש שמבקש לקצר משמעותית את ההליכים התכנוניים של תוכניות התחדשות עירונית, המאפשרות מיגון של אותם מבנים ישנים. בשטח מברכים על המהלך וקוראים למדינה להאיץ את תהליכי ההתחדשות, הן בפריפריה והן במרכז הארץ.
"התחדשות עירונית היא צורך קיומי, מהלך בעל משמעות ישירה לביטחון האישי של התושבים", אומר חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן מקבוצת עזריאלי בשיחה עם ynet. לדבריו, "בנגב ובגליל קיימת הזדמנות אמיתית להניע מהלך רחב היקף של התחדשות, שישלב בין חיזוק תשתיות, שדרוג סביבת המגורים ופיתוח כלכלי אזורי".
פייגלין מוסיף כי כדי שזה יקרה בפועל, צריך לייצר את התנאים הנכונים – ובראשם קיצור משמעותי של משך התהליכים, שיכולים כיום להימשך גם כ-10 שנים עד קבלת היתר בנייה: "קיצור משך הליכי האישור יחד עם הצבת היתכנות כלכלית באמצעות תמהיל של סבסוד, מיסוי והקצאת קרקע משלימה ללא תמורה, יביאו לשינוי מהיר, עמוק ומתמשך".
רו"ח רוני זוהר, יו"ר קבוצת קפיטל פלטינום, מתייחס למתווה החדש. "הפגיעות האחרונות מחדדות את הדחיפות הביטחונית, אך הפתרון ארוך הטווח אינו נעוץ בחיזוק מבנים נקודתי שמייצר טלאי על טלאי. כדי שחברות יזמיות רציניות ייכנסו לפרויקטים מחוץ לאזורי הביקוש, חובה לקצר דרמטית את לוחות הזמנים באמצעות שולחן עגול. שנית, כדי לייצר כדאיות כלכלית אמיתית, התחשיבים הממשלתיים חייבים להיות מחוברים למציאות בשטח, לשקף מחירי בנייה עדכניים, צפי מכירות ריאלי ואת עלויות הניהול והתקורות של חברה יזמית גדולה".
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב ולשעבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, שיגר הבוקר מכתב למנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומנהל הרשות להתחדשות עירונית, ובו הוא דורש לפעול באופן מיידי ליצירת מנגנון שיפוי ייעודי שיאפשר התחדשות עירונית גם באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית ליזמים.
רזניק כתב כי "הפגיעה בבניינים הישנים היא טרגדיה כואבת, אך גם תזכורת חדה למציאות ארוכת שנים – בנגב ובפריפריה אין היתכנות כלכלית להתחדשות עירונית ללא התערבות ממשלתית. המדינה חייבת להקים מנגנון שיפוי ליזמים, שיגשר על הפער הכלכלי ויאפשר חידוש כולל – פיזי, חברתי וכלכלי – של האזורים שנפגעו".
לדבריו, "זו נקודת הכרעה המחייבת השלמה מיידית של עבודת המטה להקמת קרן ייעודית, שתמומן באמצעות הפרשה שנתית ממקורות הכנסות הקרקע של רמ"י, ותאפשר התחדשות וחיזוק דווקא באזורים שבהם ערך הקרקע אינו מייצר כדאיות כלכלית. בנוסף יש לגבש מודל לאומי לשיקום וחיזוק הפריפריה הגיאוגרפית".
שינוי תפיסה
עו"ד אילן שרקון, מומחה לנדל"ן והתחדשות עירונית, מייסד משרד שרקון, בן-עמי, אשר ושות', מחזק את הדברים. "המדינה חייבת לשנות תפיסה ולעבור מהתמקדות בפרויקטים של בנייה חדשה (מחיר מטרה או דיור למשתכן) להתחדשות עירונית מפני טילים. בישראל יש כ-1.6 דירות לא ממוגנות – קרוב ל-5 מיליון אנשים, שזה חצי מדינה, הרוב בפריפריה. עם כל הכבוד לרצון הלאומי, חייבים שמיזמי פינוי בינוי יהיו כלכליים ליזמים, וזה יכול להיעשות בעזרת הטבות מס או מענקים".
עו"ד יואב זהבי, שותף וראש מחלקת הנדל"ן וההתחדשות העירונית במשרד ERM, מוסיף כי "המדינה לא הצליחה עד היום לייצר מודל כלכלי אמיתי שמאפשר ליזמים להיכנס לפרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה. בשנים האחרונות שמענו הצהרות ברורות מצד המדינה, שלפיהן היעד הבא להתחדשות הוא מחוץ לאזורי הביקוש, אבל בפועל כמעט שום דבר לא זז. הפער בין הדיבורים למציאות הוא דרמטי".
לדבריו, "הפתרונות שמוצעים כיום הם לעג לרש. מענקים הם לרוב טיפה בים, וקרקעות משלימות הן רעיון יפה על הנייר. בלי מנגנון כלכלי יציב ועם הליכי תכנון ארוכים, לא אחידים ומסואבים, היזמים פשוט לא מגיעים. במקום להמשיך עם פתרונות חלקיים, המדינה צריכה לייצר בנק קרקעות מסובסד שיחובר ישירות לפרויקטים ויאפשר ליזמים להוציאם לפועל. הכשל הוא קודם של המדינה".
"האירועים אתמול והיום מהווים תזכורת כלכלית חדה לפער בין תכנון לביצוע. בישראל 2026 עדיין יש מאות אלפי יחידות דיור בלי מיגון תקני, למרות שחלקן כבר נמצאות במסלולי פינוי בינוי. כל חודש של עיכוב בפרויקטים כאלה הוא לא רק הפסד נדל"ני, הוא סיכון ישיר לחיי אדם. המדינה צריכה להתחיל למדוד פינוי בינוי לא לפי היתרים, אלא לפי כמה דירות לא ממוגנות יורדות בפועל מהמפה", מסכם אילון ידין, מנכ"ל NBS.
