קבוצת חנן מור הגישה היום (שני) בקשה לצו עיכוב הליכים, לפי תיקון 4, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, זאת לאחר שנקלעה לקשיים, והמו"מ להגעה להסדר מחוץ לבית המשפט לא צלח. השופט, חגי ברנר, בשלב זה לא נעתר לבקשה וקבע דיון במעמד הצדדים ל-28 בנובמבר.
יש לציין כי בקשה לפי תיקון 4 היא בקשה במסגרתה לא ממונה נאמן שמשתלט על הקבוצה, אלא ממונה מנהל הסדר שתפקידו לגבש הסדר עם הנושים. זאת בניגוד לבקשה לצו פתיחת הליכים וצו הקפאת הליכים במסגרתה מתמנה נאמן שמשתלט על הקבוצה.
בית המשפט יקשיב לעמדות הנושים, ואם יתנגדו למסגרת תיקון 4, יוכל להמליץ לחנן מור להגיש את הבקשה לצו פתיחת הליכים ומינוי נאמן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
הבקשה לצו עיכוב הליכים הוגשה על ידי קבוצת חנן מור - אחזקות , קחם חברה להשקעות , קרן פז חברה לבנין, חנן מור פיתוח בינלאומי , ק.מ. מדף , ק .מ. מדף 2 , ק.מ. מדף 4 וק.מ. מדף 5 .
במסגרת הבקשה שהגישה הקבוצה היא טענה באמצעות עוה"ד צוריאל לביא ויוסי מנדלבאום ממשרד ליפא מאיר ושות' כי "בקשה זו עניינה הסדרת חובות העבר של החברות כלפי הנושים הפיננסיים, בסך כולל של כ- 2.7 מיליארד שקל. משכך, ובנסיבות הקיימות, אין כל מקום וצורך בעיכוב הליכים כלפי נושים או תובעים אחרים, בעילות שונות נגד מי מהחברות. נושים אלה, שרובם המכריע הינם ספקים נותני שירות לפעילויות הביצוע והיזום השוטפות של החברות, אמורים להמשיך ולהיפרע את חובם באופן שוטף וללא כל מעצור. זאת על מנת לאפשר לחברות, המצויות כיום במהלך ביצוע של כ-1,100 יחידות דיור, להמשיך לפעול בצורה סדורה. פעילות זו ושימורה מהווים בסיס מרכזי להסדרת חובות קבוצת החברות ולא ניתן להורות על עצירתה ולו לרגע", נטען בבקשה.
מתוך החוב בסך 2.7 מיליארד שקל של הקבוצה, סכום של כ-1.3 מיליארד שקל הוא חוב בגין אשראי שדה דב. כמו כן יש חוב בסך כולל של מאות מיליוני שקלים לסדרות אג"ח , בנק לאומי, מזרחי ועוד.
עוד נטען בבקשה כי "בשנה האחרונה (ובייחוד בחודשים האחרונים) התגבשו להם יחד נסיבות חיצוניות – גלובאליות ומקומיות – אשר הובילו לסערה מושלמת של קיפאון בשוק הנדל"ן הישראלי, יחד עם הקשחת תנאי אשראי ומימון. נסיבות אלו כללו אינפלציה מטפסת, העלאת ריבית בנק ישראל מ- 0.1% ל- 4.75% בפחות משנה, אי יציבות פוליטית בישראל, שסע חברתי שהלך והעמיק בשנה האחרונה, ולפני כשישה שבועות פתיחת מלחמה שנכפתה על ישראל, בחזיתות שונות, תוך גיוס כוחות מילואים בהיקף נרחב מכלל האוכלוסיה והתמודדות עם מפונים ועקורים, מצפון ומדרום. למכלול נסיבות חריג ויוצא דופן זה הצטרפו משקולת מימונית כבדה, בדמות ריבית רבעונית בסך של כ- 25 מיליון שקל , עבור נושי קונסורציום פרויקט שדה דב, אשר העמידו לחברה מימון לרכישתה של קרקע ייחודית, יוקרתית ונדירה , בהיקף של 1.3 מיליארד שקל (מתוך רכישה בסך של 1.6 מילארד שקל), וכן הקשחת עמדתו של אחד מבין נושים אלו, לאומי, בכל הקשור לפירעון חובות החברות כלפיו" .
הקבוצה טוענת כי "בבקשה זו מוצג מתווה ראשוני לתכנית הסדר חוב לנושים. הצעת ההסדר המפורטת, על תנאיה ותניותיה, תגובש על ידי החברות יחד עם מנהל ההסדר, בשיתוף פעולה והסכמות עם הנושים, ובהמשך תוטמע לתוך מסמך הסדר חוב מפורט אותו יתבקשו אסיפות הנושים ובית המשפט הנכבד לאשר כדין".
כזכור, לאחרונה בנק לאומי הגיש בקשת כינוס נכנסים נגד חברה בת של קבוצת חנן מור, וטען כי "איבד כל אמון בהנהלת קבוצת חנן מור". בנק לאומי הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה למנות שני כונסי נכסים לנכסים (מקרקעין ברמת גן) של חברת ק.מ. מדף 2 המשועבדים לבנק. במסגרת הבקשה מציין בנק לאומי כי ק.מ. מדף 2 היא חברה פרטית ובעלת המניות היחידה בחברה היא קבוצת חנן מור-אחזקות.
חנן מור אחזקות היא חברה ציבורית שמניותיה ו-5 סדרות אגרות חוב שלה רשומות למסחר בבורסה. תחום העיסוק המרכזי שלה הוא תחום יזמות נדל"ן למגורים, ותחום עיסוק נוסף ומשלים הוא תחום קבלנות הביצוע. כמו כן תחום נוסף הוא החזקה בנכסים מניבים, בעיקר בתחום המסחרי, וכן במלון בפולין.
במסגרת הבקשה נכתב כי "במשך שנות פעילותה בנתה מור אחזקות למעלה מ-7,000 יחידות דיור ברחבי הארץ והיא בעלת מוניטין מוכח של ייזום וביצוע ברמת גבוהה ביותר. גם היום מצויה מור אחזקות במהלך בנייה, מכירות ואכלוס של מעל 1,000 יחידות דיור, אשר מאות רבות מתוכן הן לדיירי מחיר למשתכן, הכמהים סוף סוף לדירה ראשונה משלהם. לכל אורך שנות פעילותה וגם כיום, מור אחזקות שמה את מחויבויותיה כלפי הדיירים ברמת עדיפות עליונה. הדברים נכונים ביתר שאת גם בימים מורכבים אלה, בהם היא ממשיכה בביצוע רציף של הפרויקטים ובאכלוס דיירים".
מהבקשה עולה כי נכון למועד הנוכחי, מור אחזקות מבצעת ארבעה פרויקטים של בנייה למגורים: אור ים א', אור ים ב', חריש ומודיעין, בהיקף כולל של כ-1,100 יחידות דיור המצויות בשלבי ביצוע/אכלוס שונים, כאשר כ-900 יחידות דיור מתוכן נמכרו.
הקבוצה טוענת כי "כל אחד מפרויקטים אלה מצוי בליווי פיננסי סגור, רובם בליווי בנקאי (דיסקונט - שלושה פרויקטים) ויתרתם בליווי מוסדי (הפניקס - אור ים א'). כל אחד מארבעת הפרויקטים הללו צפוי, לאחר פירעון מלוא האשראי המובטח בגינו, להסתיים בעודף. במקביל לפרויקטים הפעילים, מור אחזקות דאגה להצטייד במלאי קרקעות נוסף לצורך המשך פעילות היזום שלה"
בבעלות מור אחזקות שתי חברות ביצוע: אורתם סהר הנדסה ומור יותר בניה. יודגש כי חברות הביצוע, העוסקות בביצוע הפרויקטים, לא נכללות בקבוצת החברות המבקשות הגנה לפי בקשה זו לעיכוב הליכים. כמו כן בבעלות מור אחזקות מספר נכסים מניבים כגון: קניון מור 1 - קניון פעיל בעיר חריש, שקיבל טופס 4 לפני מספר חודשים ונכנס לאכלוס, קניון חריש – קניון נוסף בעיר חריש, שנחתם לגביו הסכם BOT האמור להסתיים בשנת 2046, בעלות במלון בן 166 חדרים בעיר פוזנן בפולין, המופעל על ידי רשת מלונות רדיסון הבינלאומית, קרקעות ברומניה ובבולגריה ועוד.
פרויקט שדה דב
פרויקט שדה דב מתואר בבקשה כנכס המרכזי של מור אחזקות, שנרכש בנובמבר 2021. פרויקט זה היווה קפיצת מדרגה בפעילות מור אחזקות, אשר השקיעה בו הון עצמי בהיקפי עתק של מאות מיליוני שקלים. מדובר בקרקע לבניית ארבעה מבני מגורים, בהיקף כולל של 458 יח"ד ו-70 חדרי מלון בצפון תל אביב, בשטח בו פעל בעבר שדה התעופה דב. נכס זה נרכש כאמור בשנת 2021, בתמורה כוללת של כ-1.6 מיליארד שקל, מתוכם כ-1.3 מיליארד שקל הועמדו על ידי קונסורציום מלווים (דיסקונט, לאומי, הפניקס ומיטב דש). היינו, שיעור מימון של כ-80%.
"התוכנית העסקית שעמדה בבסיס פרויקט שדה דב (והיוותה בסיס לקבלת החלטת החברה להתמודד במכרז לרכישת הקרקע בפרויקט שדה דב), על מיקומו הייחודי בחוף ימה של תל אביב, ואופיו המתוכנן כרובע יוקרתי, התבססה על מגמת הביקוש ליחידות מגורים מסוג נדיר זה, שאפיינה את המשק הישראלי משך שנים לא מועטות. אותה תוכנית עסקית הניחה כי במשך 18-24 חודשים ניתן יהיה להשלים את שלבי התכנון ולצאת למכירות מוקדמות, וכי בתוך 12 חודשים נוספים ניתן יהיה להוציא היתר חפירה ודיפון ולהיכנס לתחילת ביצוע, תוך שבהמשך ניתן יהיה להשלים את שלב קבלת ההיתרים המלא ולבצע את מלוא הפרויקט", נטען בבקשה.
אולם, הקבוצה טוענת כי בשנה האחרונה, כאשר החברה הייתה בשלבים מתקדמים של התכנון והחלה להיערך לשלב הוצאת ההיתרים והמכירות המוקדמות, נפל דבר במשק הישראלי. "התעוררות האינפלציה (בעולם ובישראל) ומהלך העלאת הריבית האגרסיבי שהתרחש במשק, יחד עם מהלכי המחאה הציבורית נגד מהלכי החקיקה המשטרית והשסע החברתי, השפיעו בראש ובראשונה על שוק הנדל"ן וציננו את הביקושים. שינוי נסיבות דרמטי וקיצוני זה, שלא ניתן היה לצפותו מראש, בצירוף מצב המלחמה הנוכחי אשר נכפה על ישראל ותרם תרומה נוספת להחמרת המצב בשוק הנדל"ן, הותיר את מור אחזקות במבוי סתום. מחד, היא נושאת בנטל הריבית השוטפת, המגיע קרוב ל-25 מיליון שקל ברבעון, וכן גם בעלויות נוספות הנוגעות לקידום הפרויקט (הוצאת היתרים, שיווק וכו'), בסכומים של מיליוני שקלים נוספים. מאידך, היא מנועה מקידום מהלך של מכירות וכניסה להסכם ליווי, מהטעם שהמממנים המיועדים אינם נכונים בנסיבות החדשות להיכנס למהלך של ליווי הפרויקט עם מור אחזקות. מציאות מפתיעה ומאתגרת זו חייבה את מור אחזקות גם להפנות כספים ממקורות אחרים לצרכיו של פרויקט שדה דב - דבר שהעיק על פעילויותיה האחרות ועל מצב נזילותה ונכסיה".
ביקורת על בנק לאומי:"שמט את הקרקע"
קבוצת חנן מור אף מבקרת את בנק לאומי שהגיש נגד שתי חברות בת שלה בקשת כינוס נכסים על קרקע בחיפה וברמת גן וטוענת בבקשה כי "יש להצר עמוקות על כך שלאומי, מלווה מרכזי במשק, שבתקופת הגאות שמח להעניק אשראי לרכישת קרקעות ברמת גן ובחיפה, בשיעורי מימון גבוהים, ונטל גם מרצונו החופשי חלק נכבד בקונסורציום המלווים של פרויקט שדה דב, החליט לשמוט את הקרקע תחת רגליה של מור אחזקות כאשר השמיים התעננו ולדרוש את פירעון החובות בגין אותם נכסים עצמם, שעד לא מכבר מימן בשמחה".
בנוסף טוענת קבוצת חנן מור, כי "בנסיבות רגילות, כאשר מדובר בארבעה גורמים פיננסיים, מוכרים ומובילים, אין ספק כי ניתן היה לכנס את נציגיהם יחד עם נציגי החברה ולהגיע בסופו של יום לפתרון מיטבי, לתועלת נושי הקונסורציום והחברה גם יחד. אולם , המהלכים החד-צדדיים בהם נקט לאחרונה לאומי מונעים את האפשרות המעשית לקיים שיח מסוג זה, שלא בחסותו של בית המשפט".
הקבוצה המעסיקה כ-60 עובדים טוענת כי העקרון המרכזי המנחה את הצעת ההסדר לנושים הפיננסיים (בנקים, מוסדיים ומחזיקי אג"ח, וכן מע"מ) הוא "המשך הפעלת החברה כעסק פעיל, הממשיך ליזום פרויקטים ולייצר עודפים שיאפשרו לו פירעון חובותיו. יישום עקרון זה מחייב הימנעות ממימוש מהיר וכפוי של הקרקעות לבנייה, לפרק זמן מוגדר, על מנת לאפשר לחברה להכניס את הפרויקט לליווי פיננסי".
מקבוצת מור נדל"ן נמסר: "אין זה מפתיע שבנק לאומי נאלץ לפעול לבדו, כאשר יתר חברי הקונסורציום אינם תומכים בפעולה זו. החברה הגישה בקשה לעיכוב ההליכים והיא סבורה ומשוכנעת שתוכל להגיע להסדר שיזכה לתמיכת כלל הגורמים המממנים, ויכלול מרכיבים שונים להבטחת כספם, בכלל זה הזרמת הון. המממנים כולם אף מודעים לכך שהמשך פעילותה של החברה חיוני להשלמת הפרוייקטים הקיימים שתאפשר את מיקסום החזרי המימון.
"החברה מצרה על הסגנון המתלהם בו בחר מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן כלפי יו"ר החברה, שעושה ימים כלילות והופך כל אבן במאמץ לאפשר את פתרון המצוקה הנקודתית אליה נקלעה החברה. החברה ממשיכה להושיט יד לבנק לאומי, ומזמינה אותו להמשיך להתדיין מולה בתוך כתלי בית המשפט ומחוצה להם, על מנת להגיע להסדר שיטיב עימו, עם שאר השותפים בשוק ההון, ולא פחות חשוב - יגן על צבור רוכשי הדירות ויבטיח המשך עבודה תקין, דבר שגם כך בימים קשים אלו מצריך מאמץ רב .
בנוסף החברה בוחנת הצעות טריות של משקיעים להזרמת הון לחברה והצעות של גורמים מקצועיים מובילים בתחומם להשתלב ולסייע בתהליך".
פורסם לראשונה: 13:57, 20.11.23
